אבא, תעזור לי ולעם שלי להחזיק מעמד

אבא שלי, אבא שלי שבשמים רציתי לספר לך שאני אוהבת אותך מאוד.

אבל אבא, קשה לי.

קשה לי שיש כל כך הרבה כאב סביבי,

קשה לי שאנשים סביבי מתים,

קשה לי שילדים סביבי סובלים,

קשה לי שילדים סביבי חיים פיזית, אבל כואב להם. אם מסתכלים להם בעיניים רואים כל כך הרבה כאב שאי אפשר להכיל. הם חושבים שהם רעים, ואני בטוחה שהם לא.

קשה לי שחלק מאחי שונאים אותי, שונאים אותי מאוד.

קשה לי שכל יום מהדורת החדשות נפתחת בכמה כותרות נגדי, ונגד הרבנים שלי.

קשה לי שלא ראיתי את סבא וסבתא כבר כמעט שנה.

קשה לי כי אני מרגישה שיש קריסת מערכות לא רק בבית החולים, אלא בעולם כולו. הכל קורס מול עיני.

הבדידות גואה, הקשישים שאנחנו כל כך אוהבים רחוקים מאיתנו והם נמצאים לבד כבר כל כך הרבה זמן.

התלמידים נמצאים בבית, וזה גורם לנו להרגיש ממש בודדים.

המשפחה לא בארץ, ואפשר לראות אותם רק בזום. וזה מתסכל ורק גורם לי להרגיש רחוק יותר. אבא, אני כל כך מתגעגעת, וזה כל כך קשה לי.

והקריסה לא נגמרת רק שם. עסקים קורסים, האנטישמיות גואה, הפילוג מחריף מיום ליום, המצב הרוחני כואב כל כך.

אבא, כל כך הרבה מהדור הקודם הלך לנו. כל כך הרבה ניצולי שואה, כל כך הרבה רבנים. מה יהיה, איך נסתדר בלי הנהגה? אבא, בבקשה, זהו. בבקשה די.

יש עוד הרבה על מה לכאוב, אבל אבא, אני מאמינה שאתה הכי טוב, והכאב הזה הוא קריטי. הוא הדרך להביא אותנו למקום טוב יותר. אין סתם בעולם שלך, אין מקרה. הכל מחושבן.

אבל זה עדיין כואב. אני מרגישה שהעולם נמצא ברכבת שדוהרת לתהום, ואני צריכה לרוץ לקרון האחרון…

אבל אבא, אבא, יש כל כך הרבה על מה להגיד תודה.

תודה אבא, תודה על כל מה שאתה נותן לי כל יום, כל היום.

תודה שאני בריאה, שאני נושמת.

תודה על המשפחה המדהימה שיש לי.

תודה על האתגרים שאתה נותן לי.

תודה על הנפילות. אני יודעת שהן גורמות לי לגדול.

תודה על החכמה שנתת לי.

תודה על החברות המדהימות שנתת לי.

תודה על המורות המדהימות שנתת לי, ותודה על המורות שאני אוהבת פחות.

תודה על השמים ועל הכוכבים. הם כל כך יפים, העולם היה הרבה פחות יפה בלעדיהם.

תודה על העוצמות הרבות שאתה נותן לי כל יום מחדש.

תודה על האהבה הרבה שאתה שולח לי דרך הסביבה שלי, ועל האהבה הרבה שאתה נותן לי ישירות בלי שליחים. זה נותן הרבה כוח.

תודה שאתה נותן לי לדבר איתך. אני יודעת ורואה שאתה מקשיב לי. אני רואה שהתפילות עוזרות, וזה מחזק ונותן כוח.

אז אבא, בורא כל העולמות, אני יודעת שזה מכתב שלא ישלח לעולם, אבל זה מכתב שגם אם לא הייתי כותבת אותו - היית יודע עליו, כי אתה בוחן כליות ולב, ואתה יודע מה עובר עלי גם אם אני לא אומרת לך כלום. אז תודה אבא שאתה שומר עלי.

ותודה שאתה אוהב אותי תמיד, לא משנה איפה אהיה.

תודה שאתה אוהב גם את הנפילות שלי. תודה אבא, אוהבת אותך מאוד...

ואבא, עוד בקשה אחת שאני מבקשת: אבא, תעזור לי ולעם שלי להחזיק מעמד. אבא, אני רוצה להיות חיילת נאמנה שלך, אני רוצה להחזיק מעמד עד הגאולה, אז אבא, תעזור לי. בבקשה תעשה שאני תמיד אדע מה הטוב ואבחר בו.

ושנזכה אני וכל עם ישראל לצעוד לבית המקדש כבר השנה, הלוואי...

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.