מתי כדאי להתחיל לעבוד על משמעת עצמית? היום!

במאמר הקודם דיברנו על מוטיבציה ככלי בדרך להצלחה. אבל אף על פי שההתלהבות, השאיפה, הרצון והמוטיבציה הינם כלי עזר נפלאים בדרך להצלחה – לא ניתן להתבסס עליהן באופן מוחלט. משום שבמציאות, בפועל, בחיי היום יום – כלי העזר הללו לא יעמדו תמיד לרשותנו. משום כך, עלינו לבנות לעצמנו מנגנונים חילופיים, שיוכל להבטיח את התקדמותנו גם בזמנים בהם אנו מרגישים חסרי מוטיבציה ומעוף, וגם בזמנים בהם ההתלהבות שלנו בשפל...

המנגנון הבולט בין המנגנונים החילופיים הללו הינו משמעת עצמית.

מהי, בעצם, משמעת עצמית? התשובה פשוטה מאד: משמעת עצמית משמעותה, לדעת מה צריך לעשות – ולעשות את זה!

משמעת עצמית יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים רבים, והיא אמורה להפוך לחלק בלתי נפרד משפת החשיבה וההתנהגות שלנו בחיי היום יום.

למשל, אנחנו יכולים להחליט שאנו אוכלים מאכלים מסוימים לארוחת הבוקר, שאנו אוכלים את הארוחה בקצב איטי, ואנו לא מפריזים בכמויות. אנחנו יכולים להחליט לבטא את המשמעת עצמית בתחום בדיאלוג מול אנשים אחרים, ולהחליט להיות קשובים יותר, להתמקד בצדדים החיוביים שבכל אדם, ולהמנע מרכילות והתייחסות שיפוטית וביקורתית.

אנו יכולים להביא את המשמעת העצמית שלנו לידי ביטוי בנושא של הקימה בבוקר, ולהחליט לקום עשר דקות מוקדם יותר, עם מרץ וחיוך, ולשדר תחושה של שמחה. אנחנו יכולים לבטא את המשמעות העצמית שלנו בשעות הצהריים – שהן שעות בלתי מנוצלות אצל אנשים רבים. וכן הלאה.

משמעת עצמית אינה אירוע שמתרחש מדי פעם, אלא צורת חשיבה שמתפרסת על פני החיים כולם. זו החלטה שנוגעת למכלול הרגלי החיים שלנו, ובכדי לאמץ אותה – יש ליזום אותה!

אם נחכה עד שהמשמעת העצמית תופיע מאליה – אנו עלולים להמתין עד בוש... בכדי לקנות משמעת עצמית – עלינו ליזום אותה! להחליט החלטות, ולעמוד בהן בכל מחיר! כך, אנחנו נגלה בשלב מסוים את הקסם: ככל שמשתמשים יותר ויותר במשמעת עצמית – מתחברים אליה יותר, אוהבים אותה יותר, והיא נהפכת לחלק בלתי נפרד מהחיים! וכמובן, גם להיפך: ככל שנמנע יותר מלפגוש את המשמעת העצמית שלנו – כך היא תהפוך לקשה ומעיקה יותר.

להתחיל מהיום!

נשאלת השאלה: מתי עלינו להתחיל לעבוד על רכישת המשמעת העצמית שלנו. והתשובה חד משמעית: היום! המוח שלנו, ימצא תירוצים רבים לכך שעדיף להתחיל "מחר"... כי "מחר" יהיה מזג אויר טוב יותר, "מחר" הסביבה תהיה חיובית יותר, "מחר" אני אהיה מרוכז וממוקד יותר, וכן הלאה.

אבל האמת היא, שמדובר באשליה. לאמיתו של דבר, יום המחר לא יהיה שונה במאומה מהיום הנוכחי. לכן, במקום לחכות ליום המיוחד שיבוא – מוטב שנצא כבר היום לדרך, וניצור את היום המיוחד של מחר!

האשליה כביכול "מחר" נצא לדרך חדשה – מהווה בסך הכל יכולת נהדרת של הממד העצל שבאדם, המשמשת אותו בכדי להרגיע את המצפון ומאפשרת לו להמשיך לצעוד עם ההרגלים השליליים שלו. האמת היא, שיום המחר, בדרך כלל, יהיה קשה יותר לשינוי, ולו משום שכל ההרגלים שלנו התקבעו חזק יותר במהלך היום הנוכחי.

ובכל זאת, העובדה שאנו מחליטים להתחיל את השינוי עכשיו, היום, הרגע – אינה מחייבת אותנו להלחיץ את עצמנו במהפך קיצוני מדי. להיפך: אם ננסה להפעיל את השריר של המשמעת העצמית בעוצמה רבה מדי בבת אחת – אנחנו רק נתעייף, ונמצא את עצמנו מתוסכלים ומיואשים.

בכדי להצליח, יש להתחיל בעצימות נמוכה, ולהגביר את הקצב... אפשר, למשל, להחליט בכל יום להשליט משמעת עצמית על תחום אחד בחיינו. לא להלחיץ מדי – אבל גם לא לוותר באופן גורף. כאשר נתרגל בכל יום את המשמעת העצמית בתחום אחר – אנחנו נטמיע אט אט את דפוס החשיבה הזה אל תוך מערכת החשיבה שלנו.

וכאן חשוב לזכור: המשמעת העצמית כרוכה בקושי בלתי מבוטל בתחילת הדרך. אולם לאחר זמן, כאשר היא מוטמעת כחלק ממערכת החשיבה – היא מתבררת כהרבה יותר קלה לביצוע וליישום. כל ההתחלות קשות, אולם עם הזמן – הקושי מתפוגג במידה בלתי מבוטלת.

לדוגמה: אדם עשוי לומר לעצמו, שהוא אינו יכול למצוא בסדר יומו העמוס חצי שעה פנוי להליכה, או שעתיים ללימוד תורה. אולם בפועל, כאשר אותו אדם יגייס את המשמעת העצמית בכדי להטמיע את הערכים החשובים הללו בחייו, הוא יגלה שביכולתו לעמוד במשימות הללו – ובקלות יחסית.