חדשות בריאות
פריצת דרך מהפכנית: משותקים יוכלו ללכת - באמצעות חוט שדרה מלאכותי
חוקרי אוניברסיטת תל אביב ייצרו חוט שדרה מלאכותי שיושתל בנכים, בתקווה שישובו ללכת. פריצת דרך ישראלית לטיפול באנשים משותקים
- נעמה גרין
- פורסם ו' אדר א' התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
לראשונה בעולם, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לייצר חוט שדרה אנושי לטיפול באנשים משותקים. זהו שתל ייחודי המיועד לטיפול בפגיעות בחוט השדרה, ולגרום לאנשים נכים לקום מכסא הגלגלים וללכת. הניסוי נעשה עד כה בקרב עכברים בלבד, אך באוניברסיטה מעריכים כי בתוך שנתיים עד שלוש שנים ניתן יהיה להתחיל בניסוי בבני אדם, במטרה ולגלות האם השתל יכול לסייע בטיפול בנפגעי חוט שדרה בכלל, ובפרט במי שלקו בשיתוק.
ממצאי המחקר פורץ הדרך מתפרסמים הבוקר (שני) בכתב העת היוקרתי Advanced Science. במהלך המחקר גידלו החוקרים חוט שדרה אנושי והשתילו אותו בעברים הסובלים משיתוק כרוני. התוצאות עד כה אופטימיות במיוחד: כ-80% מהעכברים המושתלים בניסוי חזרו ללכת.
העכברים שסבלו משיתוק חולקו לשתי קבוצות: עכברים עם שיתוק אקוטי לזמן קצר, ועכברים שסובלים משיתוק כרוני ממושך, זמן המקביל לשנה בחיי אדם. החוקרים השתילו את חוט השדרה האנושי, ולאחר ההשתלה, כל העכברים שסבלו משיתוק אקוטי ו-80% מהעכברים שסבלו משיתוק כרוני שבו ללכת.
הטכנולוגיה מתבססת על לקיחת ביופסיה של רקמת שומן אנושית מבטן המטופל. לאחר מכן, בתהליך המחקה את ההתפתחות העוברית של חוט שדרה, החוקרים הפכו את התאים לשתלי חוט שדרה אנושיים. רקמת השומן מצאת בחלל הבטן, ויש לה יכולת להתחדשות של תאים. על מנת לטפל במשותקים, יש להשתמש בעשרות או מאות שתלים לכל מטופל, כאשר פיתוחו של כל שתל אורך כחמש שנים.
פרופ' טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, בית ספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס והמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב, הוביל את המחקר. "אנחנו עובדים על הפיתוח הזה כחמש שנים, מתחילת הרעיון של יצירת שתלים לעמוד השדרה ועד השלב הסופי, בו הצלחנו להראות שהם באמת מצליחים לשקם את חוט השדרה של חיות מעבדה", הוא מסביר. "על בסיס הטכנולוגיה הזו הקמנו לפני כשנתיים את חברת מטריסלף, שהמטרה שלה היא להביא את הטכנולוגיה הזו לקליניקה. בחברה אנחנו מייצרים שתלים לבני אדם וכבר נמצאים בדיונים עם ה-FDA לגבי אישורים של הטכנולוגיה. השאיפה היא שתוך שנתיים עד שנתיים וחצי נוכל להתכונן לניסויים קליניים".
פרופ' דביר מוסיף ומציין כי "השתלים שהכנסנו בעכברים הם שתלי בני אדם והם נעשו מחומרים ותאים של בני אדם, אך כמות השתלים עדיין קטנה יותר לעומת זו שנצטרך כדי למלא את אותה צלקת או אזור פגוע בבני אדם. אז יש עדיין אתגרים רבים, אך אנחנו אופטימיים. השתלים הראו שאותן חיות משותקות התחילו ללכת כעבור כמה שבועות והתקווה היא שאנשים משותקים פשוט יקומו מכיסא הגלגלים ויתחילו ללכת. זו השאיפה ולשם אנחנו חותרים".
הדוקטורנטית ליאור ורטהיים מסבירה על הפיתוח המהפכני: "אנחנו רואים שבעקבות הטיפול חלק מהסיבים של חוט השדרה לא שוקמו אבל הרבה מאוד סיבים שוקמו בעזרת השתל, וזה אומר שמידע יכול לעבור מהחלק העליון של חוט השדרה ועד לחלק התחתון ולגפיים התחתונות. יש הרבה שיטות שעוסקות בשיקום חוט השדרה, אבל אנחנו מתעסקים במשהו שונה. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא שהשתל כולו יהיה אוטולוגי, והמקור של החומר והתאים יהיה המטופל עצמו, ככה שהתגובה החיסונית תהיה מינימלית".
ורטהיים מוסיפה כי פיתוח השתל מקורו ברקמה שומן תוך-בטני בחלל הבטן, שנקראת אומנטום ויש לה יכולת להתחדשות של תאים (רגנרציה). "אנחנו יכולים להוציא את הרקמה הזו בניתוח מינימלי, עם מעט השפעה על המטופל עצמו, ולהוציא ממנה תאים ואת הרקמה החוץ-תאית, אותה הפכנו להיידרו ג'ל. את התאים אנחנו הופכים לתאים הרלוונטיים, מערבבים בין שניהם וממיינים אותם לחוט שדרה", היא מסבירה.