"הקיבוצניקית סיפרה לי: ’אמא נגלתה אליי בחלום ואמרה שאין לה מנוחה’"

לקוחות רבים פוקדים את החנות רחבת הידיים של רחמים חאוי בשכונת רמות בירושלים, כשהם מבקשים לרכוש ספרי תורה, תפילין ומזוזות, או מוצרים משלימים. אבל האישה שהגיעה לשם באותו יום הייתה לגמרי יוצאת דופן.

"היא הציגה את עצמה כקיבוצניקית המתגוררת באחד הקיבוצים בצפון", מספר חאוי, העוסק בתחום כבר למעלה מ-20 שנה, "והייתה לה בקשה אחת – לקנות ספר תורה לעילוי נשמת אמא שלה. כששאלתי מה הוביל אותה להחלטה הזו, היא סיפרה לי שלאחרונה היא חלמה חלום, בו ראתה את האמא שאמרה לה שאין לה מנוחה, והיא רוצה שתעשה בשבילה משהו בבית הכנסת. הבת שמעולם לא דרכה קודם לכן בבית כנסת, פנתה לגבאי של בית הכנסת הסמוך ושאלה אותו מה חסר להם. הגבאי השיב שהם זקוקים לספר תורה, שכן שנים כבר לא הוכנס ספר תורה לבית הכנסת שבקיבוץ, אך הבהיר לה שמדובר בסכום כספי גבוה. הכסף כנראה לא ממש עניין אותה, והיא גם הסבירה לי: 'אם זה מה שישמח את אמא שלי – זה מה שאני רוצה לעשות'. כך היא בחרה ספר תורה יפה במיוחד, וכעבור חצי שנה כשהספר היה מוכן, היא הכניסה אותו לבית הכנסת של הקיבוץ. מאז היא הייתה אתנו בקשר כמה פעמים וסיפרה לי שבזכות ספר התורה, היא לא רק חשה שגרמה לאמא שלה נחת רוח, אלא גם היא בעצמה התחברה לבית הכנסת, לתפילות וליהדות. היא באה מידי פעם בשבתות ומתפללת, וגם אנשים נוספים בקיבוץ החלו להתעורר, ובית הכנסת כולו שב לפעול. "ייתכן שזו הייתה הדרך של האמא להשפיע על כך משמיים", הוא מוסיף לאחר הרהור.

השאיפה: לחדש ולתקן

רחמים חאוי עוסק כבר 22 שנים בייצור ספרי תורה, תפילין ומזוזות. את דרכו הוא החל כסופר סת"ם, אך עד מהרה מצא את עצמו מתמקצע דווקא בתיקון של ספרי תורה ישנים, ואף החל לראות בהם דבר קסום ומיוחד. גם הלקוחות שרוכשים אותם לבסוף מביאים עימם לא פעם סיפורים מיוחדים.

"בכל פעם שהגיעו אליי ספרי תורה משומשים לצורך תיקון, עברה לי בראש המחשבה – 'לא ייתכן שספר תורה שקראו בו והשתמשו בו שנים כה רבות, פתאום לא יהיה שווה כלום'. זה פשוט לא הסתדר לי, וכבר אז החלטתי שאעשה כל מאמץ כדי לחדש ספרי תורה ישנים, גם אם הם במצב שכמעט לא ניתן לקרוא בהם, ונראה שלא משתלם להשקיע בתיקונם".

הדבר הוביל לכך שבמשך השנים עברו תחת ידיו של חאוי מאות רבות של ספרי תורה משומשים, חלקם נכתבו לא מזמן, אך מרוב שימוש נזקקו לתיקון, וחלקם עתיקים ממש, אחרי ששיני הזמן נתנו בהם את אותותיהם. באופן זה הוא נחשף לספרים בני מאות רבות של שנים, ולסיפורים שלא יאומנו.

כך למשל היה כשהגיע למושב סמוך לבית שמש, בו ביקשו למכור לו ארבעה ספרי תורה ישנים שהיו בדרכם לגניזה, אחד מהם היה ספר תורה תימני במצב של התפוררות קשה. "זה היה לפני שנים, כשעוד עבדתי מהבית", הוא מספר, "הנחתי את הספר על אחד המדפים והרגשתי שהוא תופס לי יותר מידי מקום בחדר העבודה, חשבתי כל הזמן איך אני מפנה אותו. במקרה הזדמן אליי חבר ושיתפתי אותו בכך שאני לא יודע מה לעשות עם ספר התורה הזה. שנינו בחנו אותו מקרוב, ורק אז שמתי לב שהוא באמת מאוד מעניין, עם כתב מחובר ואותיות יוצאות דופן בשרטוט שלהן. שנינו הרגשנו שיש פה משהו ששווה מחקר.

"לקחתי את ספר התורה לפרופ' צוקר מהאוניברסיטה העברית, ואחר כך גם לחוקר אותיות מומחה מקריית ארבע. שניהם טענו שמדובר אכן בכתב מאוד-מאוד קדום. אחר כך שלחתי את הספר לבדיקת תיארוך פחמן 14 באוניברסיטה בארה"ב בה תארכו את גילו וקבעו שמדובר בספר כבן 1100 שנה. עד עכשיו אני מצטמרר לחשוב על כך שכזה אוצר בלום היה בדרך לגניזה. כמובן שהענקנו לו מאותו רגע יחס מיוחד והשקענו רבות בתיקונים ובהחלפת היריעות".

ידוע לך משהו על ההיסטוריה של ספר התורה הזה?

"אני לא יודע הרבה. אלו שמסרו לי אותו סיפרו שהוא נכתב בתימן והועבר מאב לבן במשך שנים. לבסוף הוא הגיע לארץ בעלייה הראשונה ומשם המשיך למושב התימני. אבל גם בלי לדעת מי היו בדיוק אלו שהשתמשו בו במשך דורות, עצם המחשבה על כך שהוא מלווה יהודים במשך למעלה מ-1000 שנה, מעלה בי צמרמורת".

תורה עם היסטוריה

"אנשים מביאים אלינו הרבה מאוד ספרי תורה, ואני עושה כל שביכולתי כדי לתקן את הכל, עד כמה שאפשר", אומר שוב חאוי. "באופן אישי יש לי חיבה יתרה לספרי תורה קטנים, יש לי כאן אפילו ספרים בגודל של 12 סנטימטרים. חלקם בלתי ניתנים לתיקון, אבל אני שומר אותם, כי הם מעניינים ובעלי ערך מיוחד בשל גודלם המיניאטורי".

מדוע אנשים כותבים ספרי תורה קטנים, מהי מטרתם?

"ספר תורה קטן נכתב בדרך כלל לגביר או לאדמו"רים. קניתי לא מזמן ספר תורה קטן מאוד ממאה שערים, שהתפלל ממנו בעבר הרב אלכסנדר משה לפידות, שהיה רב ידוע מאוד בירושלים. ספר התורה הזה, על פי מה שסיפרו לי, נכתב עבורו לפני למעלה ממאה שנה, והוא היה רוקד אתו בקביעות בשמחת תורה. אמנם הוא פגום וזקוק לשיפוץ יסודי, אבל הוא  ניתן לתיקון, ואני אכן עובד עליו בימים אלו. כמובן שזה לא קל בכלל, כי הכתב הוא זעיר ממש.

"יש לי כאן גם שלושה ספרי תורה שקיבלתי מבית אבות מוכר, בו ביקשו להתחדש בספרי תורה חדשים והעבירו לי את הישנים. אלו ספרים שהגיעו מהולנד, אחד מהם קטן והאחרים גדולים, בכולם יש כתיבה מאוד מרשימה שנראית כמו ספרדית עתיקה. זה מאוד ייחודי לתקופה של גירוש ספרד, ואכן מסתבר שאלו ספרים שהשתמרו מאותם ימים. אז נכון שהאותיות כבר היו  מטושטשות, וכדי לחדש את ספר התורה נדרשתי לעבור עליהן אות-אות. יכול להיות שבזמן הזה כבר יכולתי לכתוב ספר חדש. אבל הסיפוק שיש לך כשאתה מצליח לתקן ספר תורה שלא השתמשו בו שנים, ולחדש אותו – מחפה על כל הקושי הגדול".

אפילו מהודו הגיע לחאוי ספר תורה. "נסעתי עד לשם במיוחד כדי להביא אותו", הוא מגלה, "כשביקשתי לשמוע עליו סיפרו לי שהוא נתרם לפני שנים לעילוי נשמת בחור שנפטר. אבל כאשר בדקתי אותו הבנתי באופן ברור מאוד שלא נראה שהוא נכתב בהודו. זה פשוט לא הסתדר עם הסגנון של הכתב והקלף שהיו באותן שנים במדינה. זה התאים יותר לכתב שהיה בסוריה – עם כתיבה גדולה ויפה, ותנועת קולמוס יפהפייה של סופרים מומחים. כשניסינו לחקור עליו עוד קצת הסתבר שהוא הובא להודו על ידי סוחרים חלאבים שהיגרו להודו לצרכי מסחר, והשתקעו שם. היה מעניין מאוד לחבר את הקצוות ולהבין את הסיפור במלואו".

ספר שהציל חיים

סיפור רודף סיפור, וחאוי נזכר במקרה נוסף: "הגיע אלינו בעבר מישהו מהעיר העתיקה וביקש בהתרגשות עצומה שאתקן לו ספר תורה. הוא הציג לפניי את הספר, וראיתי שמצבו קשה ביותר – האותיות דהויות והקלף כמעט נקרע מכל הכיוונים, היו גם מקומות שממש היו בעיתיים מבחינת ההלכה. אחרי עיון של כמה דקות שאלתי את היהודי: 'למה אתם רוצים לתקן את ספר התורה?' וגם הסברתי לו שהתיקונים יעלו הרבה כסף.

"'הכסף לא מעניין אותנו', הגיב האיש, ואז שיתף אותי באחד הסיפורים המדהימים ביותר שעברו אצלי אי פעם – ספר התורה הזה היה אצל דודו במחנה ההשמדה סוביבור, ובאחד הימים הדוד ניסה להימלט מהמחנה יחד עם אחותו, תוך כדי כך שהוא מחבק את ספר התורה. הגרמנים שמו לב לכך שהוא נמלט, והם ירו לעברו כדי שיעצור. אלא שבאורח פלא, הכדור פגע בספר התורה שהוא החזיק, כך שהספר תורה ניזוק, אבל הוא הציל את חייו של הדוד. הוא ואחותו הצליחו להמשיך להימלט, וחייהם ניצלו. אחרי המלחמה הדוד עלה לארץ יחד עם ספר התורה ובמשך 70 שנה הוא לא הסכים להיפרד ממנו. כעת, אחרי פטירתו, הם ביקשו שנחדש דווקא את ספר התורה הזה, והם גם שילמו על כך הרבה כסף. ישבנו במשך חודשים ארוכים וטיפלנו בו, ובסופו של דבר הצלחנו ברוך ה' לחדש ולחזק אותו. המלאכה הייתה ארוכה מאוד, ובכלל לא היה בטוח לאורך כל הדרך שנצליח לסיים, אבל הסיפור המיוחד הזה החזיק אותנו כל הזמן".

כמה ספרי תורה עתיקים יש אצלך?

"בסך הכל מוצגים כיום בתצוגה שלנו כ-100 ספרי תורה עתיקים, שמגיעים מכל רחבי העולם – יש לנו ספרים מכל ארצות ערב, כולל מאיראן, מאפגניסטן ומפרס, יש גם מעיראק ומדמשק, וכן ספרים שקיבלנו מכל ארצות אירופה – חלקם ספרים גרמניים גדולים וחלקם קטנטנים. יש מהם כאלו שכשרים למהדרין ויש כאלו שבשלב זה העדפנו שלא לתקן אותם, אלא אם כן יבוא מישהו ויבקש לקנות דווקא אותם".

מהו הערך של ספרי תורה כאלו? לאלו סכומים כספיים הם יכולים להגיע?

"זה תלוי למי אתה מוכר אותם", משיב חאוי, "כמובן שכשיש ספר תורה עתיק מאוד עם שורשים בקהילות יהודיות ידועות, ערכו יכול להיות עצום אין שיעור, כי בנוסף לסנטימנטים שיש בו, הוא גם נחשב לחפץ עתיקות. אבל ספרי תורה מהדורות האחרונים, הם בעלי ערך בעיקר בעיני אספנים ואנשים שעוסקים בתחום. דווקא בתי כנסת וקהילות סטנדרטיות מעדיפים לעתים קרובות ספרי תורה חדשים, וגם חוששים מהישנים שאולי ייפסלו מהר יותר.

"יש גם ספרי תורה משומשים שבאמת מחירם נמוך משל ספרים חדשים, וגם להם יש קהל לקוחות גדול, בפרט בשנתיים האחרונות בהן נפתחו מניינים רבים וחדשים בגלל הקורונה. כולם יודעים ש'ברגע שיש ספר תורה – יש מניין', יש גם קבוצות שנוסעות לטיולים או שמבקשות לעשות את החגים בחו"ל, גם הן פונות אלינו ומבקשות ספרי תורה משומשים שהם זולים יותר. אבל חשוב לי להדגיש שאין הכוונה לספרים עתיקים. ספרים כאלו – כבודם במקומם מונח, והם לא נמכרים לכל מי שמעוניין, בטח שלא במחיר מוזל".

אותיות עם נשמות

ומה אתה עושה עם ספרי התורה הרבים שברשותך?

"אני מנסה לשמר אותם, מידי פעם מגיעים לכאן חוקרים או היסטוריונים שונים שמתעניינים, ולומדים מהם הרבה דברים חדשים. מי שמבין בתחום יודע שיש משמעות רבה לתנועת הקולמוס של הסופר שהייתה באותה תקופה, או לצורת האותיות. ספר תורה הוא דבר שמלמד אותנו רבות על העם שלנו".

ולא קשה לך להיפרד מספר תורה, אחרי שעבדת על שיפוצו, והשקעת בו כה רבות?

"השאיפה שלי כאשר אני מתקן ספר תורה, היא להכשיר אותו, כדי שאנשים יוכלו להשתמש בו. זה מה שאני רוצה שיקרה. לכן עם כל הקושי בפרידה, אני תמיד שמח כשספר התורה נמכר. אז אני משאיר את הסיפורים המיוחדים אצלי, ומעביר את ספר התורה הלאה, כדי שיתפנה מקום ואוכל לטפל בספרים נוספים".

לסיום מציין חאוי דבר מעניין: "כשאני מסיים לתקן ספר תורה, אני רואה בכל פעם מחדש תופעה מדהימה – מיד אחרי שהוא מתוקן, מגיע פתאום מישהו ורוצה לקנות דווקא אותו. זה יכול להיות אחרי שהספר ישב על המדף במשך שנים ואף אחד לא גילה בו עניין, ופתאום בדיוק כשסיימתי לחדש אותו, הוא לוכד את העין של האנשים. הזוהר הקדוש אומר שאותיות לשון הקודש הן נשמות, ואנו באמת רואים את זה כאן בכל פעם מחדש – איך שיש באותיות ממש רוח חיים, וכשמגיע הזמן לגאול אותן ולשוב להשתמש בספר התורה, זה פשוט קורה, ממש פלאי פלאים".