במה החרדים תורמים לכלכלת המדינה?

הסיפורים על הפריץ המיתולוגי מהעיירה שלעג ליהודים, רדף אותם והעליל עליהם עלילות זכו לאחרונה לעדנה מחודשת ולגרסה עדכנית, כאשר אביגדור ליברמן, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי ממלאים את תפקידם של הפריצים בני זמננו. רשימת האמירות והפעולות שלהם נגד ערכי היהדות ונגד החרדים ארוכה – וממשיכה להתארך. נראה כאילו הם ממש נהנים להפיץ שנאה ורוע ולפגוע ביהדות בכל דרך אפשרית.

בימים אלה יוקר המחיה הולך ומאמיר, והדבר גורר מחאה ציבורית שהולכת ומתרחבת ועלולה בהחלט לערער את יציבות הממשלה. מול איום שכזה נזעק ליברמן, מצא מיד את האשם האולטימטיבי והפנה לעברו אצבע מאשימה: "בציבור החרדי יותר מ-50% לא משתתפים בכוח העבודה, וזו אחת מהסיבות המרכזיות ליוקר המחיה".

מבחינת נתוני התעסוקה, ליברמן טועה ומטעה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז התעסוקה של נשים חרדיות עומד על 83%, שיעור הדומה לנשים הלא חרדיות, ואצל גברים חרדים הוא עומד על 51%. בשקלול של כלל המגזר, אחוז התעסוקה של החרדים עומד על 67% אחוזים, הרבה מעל לנתון שהציג ליברמן. זאת בזמן שבמגזר הערבי, הגדול באופן משמעותי מזה החרדי, אחוז התעסוקה המשוקלל עומד על 56% בלבד. נראה, אם כך, שעבור ליברמן לא ממש חשוב להתאמץ וללמוד את הנתונים, מבחינתו הרבה יותר קל ופשוט להשתלח בחרדים.

ליברמן הוא לא הראשון שהשתמש בטכניקה הזאת של הסתה כלפי מגזר מסוים כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית. בשנת 1903, כאשר הצאר הרוסי חש שכסאו מתערער, הוא הסיט את תשומת הלב הציבורית מכשלי השלטון והסית אותה נגד היהודים כאשר תלה את המצב בהתנהלותם הכלכלית. כך נולדה הסיסמה "הכו ביהודים והצילו את רוסיה", אשר תחתיה התבצעו פרעות קישינב הזכורות לדיראון עולם. נראה כי ליברמן, למרות היותו יליד קישינב, לא בוחל בשימוש באותה רטוריקה.

הניסיונות של ליברמן להאשים את החרדים – כשלו. הפרשנים והמומחים הכלכליים ברובם דחו את דבריו ומתחו עליהם ביקורת, ביניהם החשב הכלכלי לשעבר פרופסור ירון זליכה שהתראיין לאיילה חסון בערוץ 13 ואמר כי "הממשלה התחילה לעסוק באנטישמיות, אין שום קשר בין תעסוקת החרדים לבין יוקר המחיה. מה שהחרדים מרוויחים משפיע על הכנסות המדינה ממיסים, אך לא על יוקר המחיה. יוקר המחיה נגזר ממונופולים שלא מטופלים".

אך גם בלי להיות כלכלן גדול, אפשר להבין שההתחייבות הכספית הבלתי נתפסת בסך 53 מיליארד שקל לשותפים הקואליציוניים מרע"ם דורשת יצירת מקורות הכנסה חדשים, וכך נוצרו היטלי המס החדשים שפוגעים בכיסו של כל אזרח בישראל. בנוסף, הנתונים מלמדים שעליית המחירים הכללית החלה רק בתקופת הממשלה הנוכחית. על פי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO Israel, עד לקיץ האחרון ההתייקרות של מחירי המזון בישראל בעשור האחרון הייתה מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD, כך עולה מהשוואה בינלאומית. על פי נתוני BDO עלו מחירי המזון בישראל, כולל פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית, בשיעור של 6%. באותה תקופה עלו מחירי המזון במדינות ה-OECD בשיעור ממוצע של 19%.

על פי מחקרים עולה שהחרדים לא רק שאינם גורמים ליוקר המחיה, אלא אפילו ההיפך, הם תורמים למדינה באופן שחוסך לממשלה ולכיסיהם של האזרחים סכומי עתק. בשורה של מחקרים שפורסמו לאורך השנים על ידי המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עולה נתון עקבי, לפיו חרדים מתנדבים לארגוני חסד בשיעורים גבוהים בהרבה מהחילונים. שיעור ההתנדבות החרדי עומד על 35% לפי ההערכה השמרנית ביותר, 59% יותר משיעור ההתנדבות החילוני שעומד על 22%.

התנדבות היא לא רק גילוי אזרחות טובה, על פי חוקרי בן-גוריון יש לה גם ערך כלכלי גבוה מאד. וכך, כאשר שעות העבודה של החרדים המתנדבים מוערכות על פי שכר מינימום בלבד, הן מצטרפות ליותר מ-46 אלף משרות מלאות, השוות 2.97 מיליארד שקל בשנה! זהו סכום שאילולי החרדים היו תורמים אותו בהתנדבות, הוא היה מושת על כלל האזרחים.

מהצד השני, למגזר החרדי יש גם יתרון מובהק בהפחתה בהוצאות שליליות: לפי שירות בתי הסוהר, רק 3.3% מהאסירים הפליליים הם חרדים, לעומת שיעורם באוכלוסייה העומד על 13%. כשתקציב שב"ס עומד על 4.2 מיליארד שקל, מדובר בחיסכון לתקציב המדינה בשיעור של עשרות מיליוני שקלים, שגם הוא נובע ישירות מהחינוך החרדי לערכי התורה והמצוות.

מוטב, אם כך, לאביגדור ליברמן שבמקום לנסות לשווא להסתיר את כישלונותיו על ידי הפצת האשמות שקריות, יתחיל לעבוד כדי למצוא פתרונות אמיתיים לבעיות שהוא וחבריו יצרו.