כתבות מגזין
"יצרנו מאגר של מארחים לשבתות, כדי שאף אחד לא יהיה לבד"
ר' ראובן רק ביקש למצוא משפחות שיארחו בחורים שאין להם איפה לשהות בשבתות, אך עד מהרה זה הפך לארגון שמקשר בין עשרות משפחות לאורחים מידי שבוע. אז איך מגיעים לאותם אורחים, ומיהן המשפחות שנרתמות ליוזמה?
- מיכל אריאלי
- פורסם י"ד אדר א' התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
כמעט כל אחד מאתנו מכיר את האנשים שחיים לבד. זו יכולה להיות אם חד הורית שמתגוררת עם חמשת ילדיה, או אישה שהתאלמנה. אלו יכולים להיות רווקים או רווקות, עולים חדשים שהגיעו לארץ, או כל אדם אחר שמוצא את עצמו בגפו. לבדו.
אין ספק שבחיי היום-יום זה לא קל, אך כאשר מדובר בשבתות הדבר קשה שבעתיים. כשמשוחחים על כך עם ר' ראובן, שמתעקש לא להיחשף בשמו המלא, הוא מספר על כך שבשנים האחרונות הוא התוודע למקרים לא מעטים בהם אנשים נאלצו לשהות לבדם בשבתות, והדבר הכאיב לו מאוד.
"אני מנסה לשלוח את ידי מידי פעם בעסקי השידוכים, וזה גרם לי להכיר בחורים מבוגרים במצבים של בדידות קשה ולראות עד כמה ה'לבד' הוא קשה", הוא אומר. "עם הזמן הבנתי שהם לא היחידים, וקיימים אנשים רבים מאוד שעבורם כל שבת היא פרויקט, ובכל שבוע מחדש הם מחפשים משפחה שתוכל לארח אותם, אפילו לסעודות בלבד. זה לא נעים, זה מלחיץ, וזה חוזר על עצמו בכל שבוע מחדש. ככל שהתוודעתי ליותר מקרים כאלו, כך הרגשתי צורך לגמול חסד בעניין", הוא אומר.
ר' ראובן מנצל את זמנו בעיקר ללימוד, והוא כלל לא ידע איך לפתוח במיזם, אבל הרעיון היה ברור לו – "צריכים לקשר בין משפחות שיכולות לארח לבין אנשים שמעוניינים להתארח. השאלה הייתה רק איך לוקחים את היוזמה הזו קדימה".
"שאף אחד לא יישאר לבד"
באותם ימים פנה ר' ראובן למקומונים שונים כדי לבקש מהם שיפרסמו ללא תשלום פנייה לציבור – להירתם למשימת האירוח החשובה. "כבר אז הגעתי להחלטה שהארגון שנקים יהיה ללא שום התרמה, בלי הוצאה של שקל. כי באמת אין צורך. זו לא עמותה ואין לנו שום עלויות. המשפחות שמארחות עושות זאת בהתנדבות מלאה וגם הפרסומות ניתנות לנו ללא תשלום".
באחד המקומונים נענו לבקשתו לפרסם את המודעה, והוא נדרש להחליט באופן מידי על השם בו ייקרא הארגון. "החלטנו לקרוא לו 'אהל אברהם – גמ"ח הכנסת אורחים' – שם המיוחס לאברהם אבינו", הוא מספר, "ומתחת לשם הוספנו את החזון: 'כדי שאף אחד לא יאכל בשבתות לבד'.
"העיתון חולק ביום חמישי, וכבר למחרת, ביום שישי בבוקר, יצרה איתי קשר בחורה מדרום אמריקה, וסיפרה שהיא נמצאת במדרשה בארץ, אך יש שבתות בשנה בהן המדרשה לא פועלת וכל אחת צריכה למצוא מקום להתארח בו. שאלתי אותה איפה היא מתגוררת והיא השיבה לי שבשכונת רמת שלמה, בירושלים. באותו זמן לא היה לי מאגר משפחות ולא הכרתי אף משפחה שיכולה להתאים, אלא שכעבור פחות משעה קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה – משפחה מרמת שלמה ראתה את המודעה, ורוצה להציע את עצמה לאירוח, ממש השגחה פרטית. שעות ספורות לפני שבת חיברתי ביניהם וכך הגיעה הבחורה להתארח אצל אותה משפחה. היא הייתה הראשונה במאגר שלי, ומשם המשכנו והתפתחנו הלאה. ראיתי בכך סימן משמיים, שהקב"ה מסייע לנו".
השאיפה: מאגר ענק
כיום המאגר כבר גדול ברוך ה' וכולל הרבה מאוד משפחות, המחולקות לפי שכונות ברחבי ירושלים. "לחלק מהמשפחות הגענו בשיחות אקראיות דרך ספר הטלפונים החרדי, פשוט התקשרנו והצגנו את עצמנו. אמרנו שאנחנו רוצים להציע להן רעיון, וחלק לא מבוטל מהן פתח את ליבו ונכנס למאגר. משפחות אחרות הגיעו דרך פרסומים חינמיים בעיתונות. אלו לא פרסומים שאנו מכניסים בקביעות, אבל מתי שיש מקום פנוי ומתאפשר – המקומונים שמחים לקחת חלק בזכות הזו, ותמיד מצטרפות לאחר מכן משפחות מארחות חדשות".
כשהארגון גדל החליט ר' ראובן למנות תחתיו רכזים בכל אחת משכונות העיר, שמחזיקים ברשימות של משפחות רבות המעוניינות לארח, וכך הם מתווכים בין האורחים למתארחים.
הרב ראובן מדגיש כי אמנם המאגר גדול, אך מבחינתו זו רק ההתחלה. "יש לנו בסייעתא דשמיא כ-60 משפחות מארחות בירושלים, גם בבני ברק יש לא מעט משפחות שקשורות לארגון שלנו, אבל זה לא מספיק. השאיפה שלנו היא להגיע למצב בו יהיו לנו משפחות הפרוסות בכל רחבי הארץ, שלא יהיה מקום בו יפנו אלינו ולא נוכל להציע אפשרות אירוח".
(צילום: shutterstock)
מאידך, גם ציבור המתארחים הולך וגדל. "כיום אנחנו כבר לא פונים רק לאנשים גלמודים, אלא לעוד קהלים נוספים. עם הזמן גילינו שיש תופעה של בחורים או בחורות שחוזרים בתשובה וקשה להם להישאר בבית בשבתות, כי משפחתם אינה שומרת מצוות. במצבים כאלו הם מחפשים פתרון, ואנו שמחים להיות אלו שמציעים אותו. יש גם כאלו שמוצאים את עצמם בשבת עם בן משפחה חולה בבית חולים, או כשהם נמצאים במקום בלתי מוכר וזקוקים בפתאומיות למישהו שיארח אותם. נתקלנו גם במקרים בהם התבקשנו לארגן משפחה שתארח דווקא נער או נערה צעירים, בגלל קונפליקטים שצצו עם ההורים, או מצבים רגישים שלא מאפשרים להם להיות בבית. מידי פעם גם מגיעים זוגות שעלו לא מזמן לארץ, אין להם משפחה גדולה, והם מחפשים לגוון את השבתות. גם לכך אנו משתדלים להיענות ולתווך לכל אחד את המשפחה שמתאימה לו.
"מצד שני", הוא מוסיף, "יש כאלו שמתביישים לפנות אלינו מיוזמתם, אבל אנשים שמכירים אותם, יוצרים אתנו קשר ומדווחים עליהם. הם מוסרים לנו את מספרי הטלפון, ואנחנו בעצמנו פונים לאחר מכן לאותם אנשים ומציעים להם להתארח.
"היה מקרה בו קישרנו בין בחורה בודדה למשפחה מתנדבת. מסרנו למשפחה את מספר הטלפון של הבחורה, ובערך שעתיים לפני שבת התקשרה אליי האישה, ואמרה לי שהם לא מצליחים בשום אופן לתפוס את הבחורה. ניסיתי שוב לקשר ביניהן, והסתבר שהבחורה חשה בושה גדולה ולא העזה לבוא. אבל המארחת הייתה מדהימה – היא פשוט לקחה את הרכב ונסעה כדי להביא אותה, מאיפה שהיא הייתה. כל כך ריגש אותי לשמוע את זה...
"במקרה אחר קישרו אותנו ליהודי בן 50 שישן מידי לילה על ספסל בגן סאקר, כי לא היה לו היכן להיות... במקרים כאלו אנחנו נחלצים לטפל במהירות. אמנם הומלסים יש בכל העולם, אבל לא ייתכן שיהיו מקרים כאלו גם אצל יהודים. אנחנו חייבים לדאוג להם, זוהי חובתנו הבסיסית כעם".
ר' ראובן מציין שעם השנים התברר להם שיש יותר ויותר סיבות שגורמות לאנשים להזדקק דווקא לאירוח מלא, כולל לינה. "לכן אנחנו מחפשים באופן מיוחד משפחות שיכולות לארח באופן מלא – גם לסעודות וגם לשינה".
"צריכים גם להבין שלצד כל המשפחות שמארחות, מתווספים גם כל הזמן כאלו שרוצים להתארח. הביקוש עולה במקביל, ואף פעם אין לנו מספיק משפחות מארחות. כך למשל אנחנו מקבלים בקשות רבות מאזור בית שמש, בזמן שכמעט אין מארחים מהאזור. גם בירושלים, למרות שהרשימות שלנו עמוסות, עדיין קיים מחסור".
אין לכם היכן לאכול בשבת הקרובה? הטלפון של גמ"ח הכנסת האורחים: 052-7601284