לחבר את שברי לוחות לבה של ציפורה: כיצד ליצור תקשורת זוגית מחברת ומקרבת

קשר בריא מצריך תקשורת מחברת. מהי תקשורת מחברת? מדובר בתקשורת שמבטאת הקשבה ונותנת מענה גם לצרכים שלי וגם לאלו של בן הזוג. תקשורת המחברת בין הצרכים של שני בני הזוג יוצרת קרבה. ברית הנישואין מביאה עימה את אחד הקשרים המשמעותיים ביותר בחיינו (הכלי שנלמד נכון עבור כל סוגי הקשרים). לפי המדרש, האמרה "הרי את מקודשת לי, בטבעת זו, כדת משה וישראל", שחתן אומר לכלה בברית הנישואין, מתחת לחופה, מקורו בפרשה שלנו, פרשת כי תשא. בהתאם נלמד כלי לתקשורת מחברת ומקרבת עם  בן הזוג בפרט והזולת בכלל.

פסול לך

בפרשת השבוע, ה' מצווה את משה, לפני עלייתו להר סיני, להיפרד מאשתו ציפורה. כאשר משה נמצא על הר סיני  ה' מצווה אותו לפסול לוחות הבריתחדשות : "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים ..." (שמות ל"ד, א')ּ. רש"י: פסל לך – הראו מחצב של ספרינון, ואמר לו הפסולת יהיה שלך (תמח' כי תשא כ"ט). כלומר, משה מפסל לוחות הברית חדשות, מתוך מחצב של אבנים יקרות, אבני סנפירינון. רש"י מסביר, שה' אומר למשה, שאת הפסולת שתישאר מיצירת הלוחות הוא יוכל לקחת לעצמו. לפי המדרש, משה מכין, מהפסולת של לוחות הברית, מאבני סנפירינון, טבעת יהלומים. בעזרת הטבעת, משה רבנו מעוניין לכרות ברית חדשה-ישנה "כראשונה" על לוח ליבה של ציפורה.

המדרש ממשיך לתאר, כיצד כל עמי ישראל עומד בצפייה לראות את משה יורד עם הלוחות השניים. וסוף סוף משה יורד מההר, ומתחיל ללכת בין האנשים עד שהוא מגיע לציפורה. כמו שמשה מחבר את שברי הלוחות הראשונים ללוחות "כראשונים", הוא מחבר את שברי לוח לבה של ציפורה, בעזרת טבעת שנוצרה מאותם אבנים של הלוחות. ושם, לעיני כל ישראל, הוא ואומר לה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" (מתוך שיעור של הרבנית ימימה מזרחי על פרשת כי תשא).

איך יוצרים תקשורת מחברת?

כיצד מתקשרים באופן שמצד אחד מבטא הקשבה גם לצרכים והרצונות של הזולת, ומצד שני יש בו גם מקום לבטא את שלי? תקשורת שנותנת לכל אחד את המקום שלו בלי לצמצם את השני? אחת שיוצרת קרבה בין אנשים ולא גורמת לכל אחד להתבצר בעמדתו, להתרחק ולהסגר? איך מקדמים קשר מיטיב, מעצים, מחבר ומקרב? קשר שיהיה נעים כבראשונה?

כלי לפיתוח תקשורת מחברת ומקרבת

כמו שאמרנו, תקשורת מקרבת היא כזו ששומעת את הזולת, רואה את הצרכים שלו, ומאפשרת גם לי לבטא את צרכי ורצונותיי. הכלי שנכיר מבוסס על שילוב של ידע שרכשתי לאורך השנים. יצרתי שתי שלבים, אשר יוצרים את ראשי התיבות קש"ר: קשיבות + שיקוף רצונותי.

השלב הראשון: קשיבות לצורך של הזולת

בשלב זה עלינו להיות קשובים לזולת. ננסה לברר מה הוא צריך? נידרש להיות אמפתיים כלפיו. עלינו להראות לזולת שאנחנו מודעים לרצונות שלו. להיות אמפתי, אין פרושו שאנו מסכימים עמו, אלה להביע שאנו מבינים שהדבר חשוב עבורו, שאנו וקשובים לכך. בהתאם, כדי להביע אמפתיה נאמר משפטים שמביעים הבנה של הזולת. ניתן להשתמש במשפטים כגון: "אני מבין/ה את מה שאת/ה אומר/ת" או "אני רואה ש... חשוב עבורך". משפטים מסוג זה מראים שהקשבנו לשני ושאכפת לנו ממנו. חשוב להתחיל את המשפט במילה "אני" ולא במילה "אתה". שימוש במילה "אתה" מרמזת על האשמת השני ויכולה ליצור אצלו התנגדות ורצון להימנע. בעוד שימוש במילה "אני" מפחיתה את תחושת האיום ומאפשרת פתיחות וקבלה.

השלב השני: שיקוף רצונותי

לאחר שהראנו לזולת שאנו קשובים ומודעים לצרכיו ורצונותיו, הזולת יהיה פתוח יותר לשמוע מה הם הצרכים שלי. בשלב זה נדרשים לדייק את המסר שברצונו להעביר. לשם כך, ראשית, נצטרך להגדיר לעצמנו מהו בדיוק הרצון שלנו. לאחר שדייקנו את הרצון, נצטרך להביע את המסר באופן ברור. כמו כן, על המסר להיות מועבר בצורה שאינה מגיעה בטענות או דרישות מהזולת. יהיה עלי לבטא את המסר בצורה של בקשה, באופן שהזולת יכול לסרב. בדיוק כמו שמבקשים טובה משכן או מכר, אם הוא מסרב אקבל זאת בהבנה, לא איעלב או אפגע. נוכל, למשל, לנסח את המשפט כך: "אם תוכל לזרוק את הזבל, אני יעריך את זה מאוד". או "יעזור לי אם תוכל לשטוף את הכלים". במשפטים אלו איני דורש/ת או מצפה שהדברים יקרו, אלה רק שואל/ת מבקש/ת את עזרת הזולת.

מוזמנים לנסות ולכתוב בתגובות איך היה.

שירה פולון, M.A., מתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי(CBT) .