הנס הפרטי של טליה: דניאל לא היה אמור בכלל לחגוג יום הולדת

טליה נכנסה להיריון כשהיא בשנה השנייה ללימודים, הוועדה אישרה והיא החליטה לוותר על העובר שבביטנה, עד שמחלקת אמ"א נכנסה לתמונה

טליה, בת 26, סטודנטית למשפטים כשכל החיים עוד לפניה, נכנסה להריון לא מתוכנן. היה ברור לה שהיא עושה הפלה, ללא ספק. מבחינה זו הייתה טעות, ואת הטעות הזו היא רצתה לתקן במהרה כיאלו היא לא קרתה מעולם. 

לאחר שלושה ימים כבר היה לה תור באחד ממכוני ההפלה בישראל, והיא הייתה בטוחה שתוך שבוע כל הסיפור הזה מאחוריה. 

הוועדה הרפואית אישרה לה את הפסקת ההריון, והיא הוכנסה לחדר בו מבצעים את ההפלה. הרופא הגיע, הניח את המכשור הרפואי על השולחן והסביר לטליה את ההליך. ואז זה היכה בה: "אני שותפה לרצח. הרופא עכשיו הולך להפסיק את פעימות הלב של העובר שנמצא בתוך הבטן שלי". 

היא ביקשה מהרופא לעצור הכל ועזבה במהירות את הקליניקה. 

מבולבלת ומפוחדת היא יצאה לרחוב וחיפשה תקווה. לאן היא תיפנה? מי יעזור לה עכשיו? החברות שלה עסוקות בלימודים, ומשפחתה לא תתמוך בה. 

טליה חיפשה מקום שיוכל ללוות אותה ברגעים הקשים. מקום שהוא תרגיש בו בית. היא פנתה למחלקת אמ"א בהובלתה של הרבנית קלינה שוורץ. במחלקה דואגים לנשים בהיריון מכל הבחינות. נפשית, ריגשית וכלכלית.  

"כל תקופת ההיריון הייתי עטופה, באהבה, בחום ובשיחות", היא מספרת, כל דבר שהייתי צריכה, הצוות של מחלקת אמ"א התגייסו כדי לדאוג לי". 

 "אני חייבת למחלקת אמ"א הכל. בזכותכן דניאל קורא לי 'אמא'. זו מתנה שאי אפשר לקנות בכסף. הבן שלי חי היום בזכות מחלקת אמ"א. חגגנו לו יום הולדת ארבע". 

תורמים עכשיו למחלקת אמ"א של ארגון 'הידברות' וזוכים להציל חיים בעם ישראל - לחצו כאן.