שלב אחר שלב: כך קרסו כל הבטחות הבחירות של ממשלת בנט-לפיד

"ממשלת השינוי", כך קוראים לממשלת ישראל ה-36. בתקשורת אהבו את הכינוי מן הרגע הראשון. "ממשלת שינוי" מסמלת משהו מרענן ושונה, כזה שמותיר את השחיתות ואת נזקי מגפת הקורונה מאחור, אלא שככל שחולף הזמן הולך ומתברר כי זו אכן ממשלת שינוי, אך שינוי לרעה... ממשלת ישראל הנוכחית רמסה מאחור כמעט כל הבטחה שחבריה הבטיחו אי פעם. מינויה של חברת הכנסת זועבי ממרצ לקונסולית ישראלית בסין מהווה דוגמה עגומה נוספת לכך, לאחר שלפיד גינה בעבר את המינויים הפוליטיים.

ללא ספק, הצורה הבולטת ביותר לאיש שעשה ההיפך הגמור ממה שהטיף לו לאורך השנים הוא יאיר לפיד, המנהיג שאחראי באופן המובהק ביותר להקמתה של ממשלת השינוי. ללפיד היו אולי שתי הבטחות בחירות מרכזיות עם כניסתו לחיים הפוליטיים. תחת הסיסמה שעמה החל את הקריירה: "באנו חושך לגרש", הבטיח לפיד למגר את השחיתות ועל הדרך גם... את החרדים. אלא שכאשר הקים את הממשלה הנוכחית הוא אולי הצליח לדחוק את החרדים החוצה, אבל את השחיתות הוא הכניס בדלת הקדמית...

הבכיר שמכהן בתפקיד שהבטיח לבטל

טוהר המידות מבחינתו של לפיד התבטא בראש ובראשונה במספר שרים נמוך בממשלות ישראל. "זה חוסך כסף ושחיתות", הוא הסביר ברהיטות אופיינית. אבל הממשלה הנוכחית מחזיקה בכמעט שיא של שרים מאז ומעולם (הממשלה השנייה בגודלה בהיסטוריה של ישראל), עם 28 שרים. המספר הרצוי מבחינתו של לפיד, אם תהיתם, עמד על 18 שרים. במהלך השנים הצהיר לפיד כי לא יישב בממשלה שמספר שריה יהיה גדול יותר מ-18. כאשר הוא נשאל על כך לאחר הקמת הממשלה הנוכחית והפרת ההבטחה, הוא השיב בלי להתבלבל: "יש עתיד לא שברה אף עיקרון. את הממשלה הזאת אי אפשר להקים עם 18 שרים, אז את הממשלה הבאה נקים עם 18 שרים. יש לנו נטייה - אנחנו לעולם לא מוותרים על עקרונותינו". לפחות הנטייה נותרה.

אם זה לא מספיק, יאיר לפיד, מתברר, יושב על תקן שאותו גינה עד לאחרונה ממש: תפקיד ראש הממשלה החליפי. לפיד האשים בתקופת ממשלת נתניהו-גנץ את עמיתו למפלגה שערק לממשלת נתניהו בכך שהוא מנצל משאבי ציבור בתפקידו כראש ממשלה חליפי. חבר נוסף בממשלה שכיום מקבל בהבנה מעוררת השתאות את העובדה שלפיד מכהן כראש הממשלה החליפי, הוא אביגדור ליברמן, אשר כינה אז את גנץ בלעג "ראש הממשלה הרזרבי". כעת הלעג הישן נעלם כמובן.

אם מי מהקוראים טוען כעת, כי אומנם לפיד לא קיים את הבטחותיו אלו, אבל בכל זאת מדובר רק בתפקידי שררה שחלקם לפחות נעשו כצורך קואליציוני, מתברר שהפרת ההבטחות מצד לפיד ומפלגת 'יש עתיד' היא שיטתית. די אם נפנה זרקור לסאגת הכספים הקואליציוניים. אלו היו מאז ומתמיד אות לשחיתות בעיני לפיד ואנשיו. לכן, במצע של המפלגה הובטח לחוקק "חוק שיאסור מתן כספים קואליציוניים". שלא למרבה הפלא, החוק לא חוקק והכספים הקואליציוניים בממשלה הנוכחית שברו שיאים חדשים. לגודל המבוכה, מפלגת 'יש עתיד' הייתה גם המפלגה שדרשה וקיבלה את הסכומים הגבוהים ביותר של כספים קואליציוניים. בסך הכול נרשמה תוספת של כמעט 15% בכספים הקואליציוניים, שחלק גדול מהם הגיעו לידי אנשי 'יש עתיד'.

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

ללפיד יש תשובה לכל דבר, וגם את הפרת ההבטחה הזו הוא הסביר בכך שבניגוד לעבר – חברי ממשלת 'השינוי' מנתבים את הכספים הקואליציוניים "למטרות טובות". בין המטרות הטובות הללו היו גם חתולי הרחוב, שזכו בכמה מיליוני שקלים מההפקר בגלל גחמה של חברת כנסת ממפלגתו. מבחינת לפיד זה ודאי חשוב יותר מהכוללים והישיבות – שהיו חלק ממטרות העבר של הכספים הקואליציוניים. ככה זה כשנותנים לחתול לשמור על השמנת...

וזה עוד לא הכול. כחלק ממאבקו בשחיתות, לפיד גינה בעבר את קק"ל. לטענתו, מדובר בגוף מושחת ומסואב שנועד לשמש כמפעל של ג'ובים עבור הפוליטיקאים. בשיא המאבק שניהל נגד הגוף הוותיק, יו"ר 'יש עתיד' אף הגיע לפתח המבנה של קק"ל בתל אביב וקיים במקום מסיבת עיתונאים בה הבהיר נחרצות: "קק"ל צריכה להיסגר". לפיד הבטיח כי סיעתו מתכוונת להניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת כבר ביום הראשון לכינון הכנסת הבאה. לפי דברי לפיד, ההצעה תכלול הוראה להכפיף את קק"ל לחוק התקציב, בצעד שיכניס עוד כמיליארד שקל בשנה לקופת המדינה, לטענת הסיעה.

אלא שעם הקמת הממשלה הוצבה בין 37 חברי הדירקטוריון של הגוף המסואב אליבא דלפיד גם קרן אילאיל. עוד לפני שתספיקו לתהות כיצד קק"ל עודנה קיימת לאחר שיאיר לפיד הבטיח שיסגור את הגוף הזה בהזדמנות הראשונה שתהיה בידיו, נספר לכם כי אילאיל איננה אלא גיסתו של לפיד ופעילה מרכזית ב'יש עתיד'. מאחורי מינויה לתפקיד הרם עמד לפיד בעצמו. אותו לפיד שהאשים בעבר את הממשלות השונות בכך שאינם מפרקים את קק"ל בגלל... ובכן, הג'ובים שהיא מאפשרת להם לחלק למקורביהם.

חתימה ריקה מתוכן

אם תרצו לקבל מושג כלשהו על מידת האמון שיש לרכוש להבטחות של נפתלי בנט, תוכלו למצוא את התשובה אצל חגית משה. משה, יו"ר מפלגת 'הבית היהודי', פנתה טרם הבחירות האחרונות למפלגת ימינה לאחר שהתאכזבה מהמו"מ מול מפלגת 'הציונות הדתית'. בנט מיהר לחתום עמה על הסכם במהלכו הבטיח למשה כי בתמורה לתמיכה חיצונית במפלגתו של בנט והענקת האות ב' בקלפי, ימינה תדאג למנות את משה בממשלה שתקום לתפקיד שרה שתהיה אחראית לניהול התקציבים של המגזר הציוני דתי. משה, אם אתם תוהים, ממשיכה לכהן עדיין בתפקיד סגנית ראש העיר ירושלים. בנט הבטיח לה תפקיד שר? הוא לא הבטיח גם לקיים. זהו, אם תרצו, תמצית דרכה העקלקלה של מפלגת 'ימינה' והעומד בראשה: הבטחות לחוד ומעשים לחוד.

נפתלי בנט הגיע לבחירות האחרונות חדור מטרה. מבחינתו כל דרך שתגשים את חלומו ותהפוך אותו לראש הממשלה הבא של ישראל היא טובה. הדרך: רמיסת כל הבטחת בחירות שניתנה אי פעם. למעשה, לאן שבנט יסובב את ראשו בממשלתו הרעועה – הוא ימצא מולו גורמים או אישים שעמם הבטיח שלא לשבת בממשלה אחת.

שותפו הקרוב של בנט, לפיד, תואר על ידיו כאיש שמאל שלא ניתן להעניק לו תפקיד ראש ממשלה בכל דרך שהיא. "הבחירות האלה הן בתוך המחנה הלאומי" הוא אמר באחת מהצהרות הבחירות שהעניק טרם הבחירות האחרונות. "רוב העם בימין", נימק אז בנט כשהוא מסביר כי "לא יכול להיות שבראש הממשלה ישב מישהו מהשמאל". בכך דחה בנט את השמועות על כך שהוא עלול לשבת בממשלה שתונהג על ידי יאיר לפיד. "אין לנו בעיה שלפיד ישתתף בממשלה והברירה בקלפי בסוף זה או המשך הדשדוש עם נתניהו, או שינוי וזינוק בהובלה שלי", הצהיר בנט, אבל דאג להבהיר מתחת לכל עץ רענן כי אין בכוונתו לשבת עם יאיר לפיד. "לא ברוטציה ולא במוטציה", כדבריו.

השיא היה כאשר נפתלי בנט הגיע לאולפני ערוץ 20 ושם חתם קבל עם ומצביעים כי לא יאפשר ללפיד להיות ראש ממשלה. בנט הציג את המסמך למול המצלמה בארשת נחושה. המסר לציבור עבר ואי אלו מצביעים שחששו מאזהרות גוש מפלגות הימין בטחו בו ומיהרו לתמוך בו, מדלגים עם מפלגתו מעל אחוז החסימה. בראיון שהעניק לתקשורת מספר ימים לפני הבחירות הסביר בנט כי לא יוכל לשבת עם לפיד, למרות שמנהיג 'יש עתיד' מנסה לייצג את עצמו כאיש מרכז ולא כשמאל. "הוא גם יכול להגיד שהוא קנגורו", לגלג אז בנט, מבהיר לכולם מה דעתו על לפיד.

הקמת הממשלה עם לפיד בניגוד לכל הבטחה מאותם ימים היא חלק קטן מהתמונה. באותם ימי קמפיין מרתוניים תהה בנט: "איך נתניהו לא מתבייש לקיים דו-שיח עם מנסור עבאס, אדם שביקר מחבלים שרצחו חיילים בליל הקלשונים?". נתניהו כמובן דאג אז לאינטרסים של הימין כאשר קיים שיתוף פעולה מסוים עם עבאס, אך בנט הזדעזע בצדקנות: "אדם שביקר מחבלים שרצחו חיילים בליל הקלשונים? זו בושה וחרפה". למאזיני ערוץ 13 נעתר בנט להעניק שיעור בהיסטוריה כשהסביר כי תנועת "האחים המוסלמים" היא תנועת אחות של חמאס. בנט הישיר מבט למצלמה ופנה לנתניהו: "איך אתה מעז לתת לגיטימציה לתנועת האחות של חמאס?". על שיתוף הפעולה המוגבל של נתניהו עם רע"מ טען בנט כי נתניהו "צריך להתנצל בפני עם ישראל". כיום הוא כבר חושב אחרת, ולא מהסס לספר שהוא "מעריך את עבאס" – אותו דמון המזוהה עם חמאס.

וזה עוד לא הכול. את חבריו לממשלה כיום, סער ואלקין, כינה בנט בראיון "פוליטיקאים ערמומיים". בנט המשיך ותקף: "זה מה שישראל צריכה עכשיו? עוד ערמומיות פוליטית? יש לנו את מלך הערמומיות הפוליטית", שיגר בנט רמז עבה לעברו של נתניהו. האירוניה נמצאת איפשהו סביב שולחן ממשלת השינוי.

ותנחשו עם מי בנט הבטיח שישב באותה ממשלה. אומנם הוא לא הצהיר במפורש על מפלגות מסוימות, אבל הבהיר היטב כי הוא נגד חרמות. "כל מי שבעד מדינה יהודית ודמוקרטית נשב איתו – אנחנו לא בעד חרמות", אמר בתגובה להצעת ליברמן להקמת גוש חוסם שידיר את החרדים ואת נתניהו. "אני לא במשחק הזה, המטרה היא להחליף את נתניהו ולשמור על שלטון המחנה הלאומי", הצהיר. תמונת הקואליציה כפי שהיא משתקפת כיום מציגה ללא מילים את שורת ההבטחות המופרות של יו"ר 'ימינה' על ששת חבריה, שגם בנוגע לגודל מפלגתו הצהיר לפני הבחירות כי אם יהיו לו פחות מ-15 מנדטים הוא לא יוכל להיות ראש ממשלה, כי "זה לא דמוקרטי" כדבריו...

(צילום: ישראל סלם / פלאש 90)

ואלו לא רק האישים עמם הבטיח לשבת או להימנע מישיבה, אלא גם המעשים בשטח. מדובר בשורה ארוכה של הבטחות שכדי לפרטן יהיה צורך בסדרה של כתבות. אחת הבולטות שבהן הייתה היחס לבעלי העסקים הקורסים בתקופת מגפת הקורונה. לרבים מאוד זכורה צעקת ה"השתגעתם? לא עשיתם כלום!", של בנט בעבר. בנאומו שעורר אז הדים רבים אמר בנט: "יש לנו עם שהולך ומת. תתחילו לעבוד". המציאות בשטח טופחת על פניהם של אזרחי ישראל: מספר הנפטרים הולך ונערם במהירות שיא מאז הקמת הממשלה; 'סגרים שקטים' הופעלו, ובמקום מענה לעצמאים ולבעלי העסקים השונים כפי שהיה עד כה – ממשלת ישראל נמנעת מלתקצב את אלו שעולמם הכלכלי חרב עליהם.

בנט גם הבטיח להסדיר את ההתיישבות הצעירה. הוא הצהיר על כך מספר רב של פעמים, כולל בערב הבחירות האחרונות. במהלך סיור שערך בשדה בועז יחד עם ראשי פורום ההתיישבות הצעירה הוא הצהיר: "אני מתחייב שביומי הראשון כראש הממשלה אחתום על הסדרת ההתיישבות הצעירה. הגיע הזמן להפסיק לפחד". כאשר לצדו עומדים מועמד ימינה לכנסת שי מימון, שפרש מאז לאור הפרת ההבטחות הסיטונאית של בנט, ראשי הנהגת פורום ההתיישבות הצעירה, ויו"ר הפורום אוריה לוברבום, בנט הצטייר כדמות הפוליטית שתיאבק על עקרונות הימין ממסדרונות הכנסת.

בנט הבטיח במקביל לפנות את חאן אל אחמר. פה הוא לפחות לא לבד. עוד הבטיחו זאת רבים מחברי הממשלה. טרם הבחירות התייצבו בנט, שקד, ליברמן, סער ואלקין – כולם עם הבטחה אחת: "נפנה את חאן אל אחמר". היישוב הערבי הלא חוקי שארה"ב דורשת מישראל להותיר על מכונו היה אחת מהבטחות הבחירות החשובות של אותם ראשי מפלגות. סער, אז סר עדיין למרות הימין, הצהיר במהלך ביקור במאחז: "השאלה המרכזית היא המאבק על השטח. לתושבים הוצעו חלופות. יש כאן עניין של חוק כאשר מ-2009 הוצא הצו הראשון. פעם אחר פעם ביהמ"ש העליון דחה את העתירות כנגד צווי ההריסה. אין שום ספק שאם היה מדובר ביישוב יהודי, הוא היה מפונה מזמן", אמר ולא קיים.

דורסנות כלכלית

הגיזרה הכלכלית בממשלה הנוכחית אינה חפה גם היא מהבטחות שאין להן כל ערך. אין זו עובדה מפתיעה כל כך לאור זאת ששר האוצר אחראי לאחת ההבטחות המביכות ביותר שנשמעו אי-פעם בישראל, כאשר הבטיח "לחסל את הניה בתוך 48 שעות" מרגע מינויו לתפקיד שר הביטחון. הניה, כידוע, חי ואף קודם לתפקיד מנהיג הלשכה המדינית של חמאס, וליברמן? הוא ממשיך לפזר הבטחות כמו זו שעליה הצהיר טרם פרסום התקציב, לפיה "התקציב יהיה נטול מסים".

בפועל, תקציב רווי מסים כמו זה שהשית ליברמן על הציבור לא נראה כאן זמן רב. מאגרות הגודש, ועד העלאת מס הארנונה למגורים. התקציב שמדינת ישראל העבירה הקפיץ במקביל את יוקר המחיה במישרין ובעקיפין ברמות שלא נראו זה עשרות שנים. כאשר ליברמן נשאל על כך, הוא מיהר להתפלפל והשיב כי המסים שהוטלו אינם מיועדים לצרכים "פיסקאליים". כלומר, אלו מהלכים מיסויים שאינם מיועדים להגדיל את קופת המדינה. לשיטתו, העלאות המסים האלו נועדו לגרום לשינויים בהתנהגות הציבור: למנוע את העומס בכבישים בתוך הערים או להגדיל את היקף בניית הדירות (באמצעות ייקור הארנונה למגורים). כלומר, ליברמן מעלה מס אך הוא עושה את זה עם אידיאולוגיה מסוימת, בניגוד לאי אלו ממשלות עבר שהעלו מסים רק בעבור הכנסות המדינה, שזו איננה אידיאולוגיה אליבא לליברמן... בשורה התחתונה, כולנו אזרחי ישראל משלמים, תרתי משמע, את התוצאות של העלאת המס האידיאולוגית של האיש שאחראי על קופת המדינה.

ליברמן גם טען שתקציב המדינה שהעביר הוא "הכי חברתי בתולדות המדינה". בפועל, המציאות רחוקה מאוד, כפי שחשים כל אזרחי ישראל בכיסם. די אם נזכיר את העלייה במחירי המשקאות הקלים, והמס על החד-פעמי לצד שורה ארוכה של העלאות מסים.

בשורה התחתונה, מעולם לא עבר בישראל תקציב כל כך חברתי עם כל כך הרבה גזרות.