האם הסנקציות יעצרו את המלחמה, ומהו "נשק יום הדין" שמדאיג את העולם?

כראוי למלחמה שמתנהלת בשנת 2022, הניסיון להתמודדות מול האגרסיביות הרוסית, נעשית על ידי מדינות העולם בעיקר באמצעות הטלת סנקציות כלכליות חמורות במגוון תחומים משמעותיים – תעשיית הבנקאות, ההיי טק, הנדל"ן, עסקאות המט"ח ובעצם כל מה שכלכלת רוסיה נשענת עליו. האם אכן הסנקציות האלו כה משמעותיות עבור רוסיה, והאם ייתכן שהן לבדן יספיקו כדי לעצור את המלחמה?

סנקציות בכל התחומים

למעשה, הראשון שהכריז על הטלת סנקציות היה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שעשה זאת כבר ביומה הראשון של המלחמה. ביידן הכריז על סנקציות שיופעלו על מגוון בנקים גדולים ברוסיה שמחזיקים בכטריליון דולר וכן כלפי מגוון חברות רוסיות גדולות. גם באיחוד האירופאי הצטרפו לשורת הסנקציות הנ"ל.

בנוסף, הוטלו סנקציות הן מצד ארה"ב והן מצד האיחוד האירופי על תחומי הייבוא והייצוא, כאשר הן הודיעו שימנעו אספקת מוצרים רבים לרוסיה. הכוונה אינה רק למוצרי  מזון, אלא גם למוצרים טכנולוגיים שונים שחלקם מיועדים לצבא, מה שניתן לשער כי יקשה על המערכת הצבאית הרוסית. ביידן גם הודיע כי ארה"ב והאיחוד האירופי יקשו על רוסיה לעשות עסקים בדולרים וביורו.

בעקבות הודעות ארה"ב והאיחוד האירופי היו מדינות רבות שהודיעו שיצטרפו לסנקציות על רוסיה, אך לא כולן הצטרפו לכל שורת הסנקציות וגם לא כולן הבטיחו שיעשו זאת באופן מלא.

בנוסף לסנקציות על המשק הרוסי בכללותו, החליטו באיחוד האירופי וכן בארה"ב ובבריטניה להטיל סנקציות על כ-100 אישים בכירים וחברות גדולות ברחבי רוסיה. אותם אנשים וגופים יסבלו מחוסר נגישות לחשבונות הבנק שלהם מחוץ לרוסיה. בין היתר יופעלו הסנקציות ישירות נגד פוטין ואף כלפי שר החוץ בממשלתו – סרגיי לברוב.

(צילום: shutterstock)

"נשק יום הדין"

אבל הסנקציה העיקרית ביותר שהתקבלה היא זו שהוכרז עליה הבוקר (ראשון), כאשר הודיעו ארה"ב, בריטניה וקנדה, כי הן ינתקו מספר בנקים רוסיים משימוש ב'סוויפט', הרי היא 'האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית'.

המדינות אף התבטאו: "נבטיח יחד שהמלחמה הזו תהיה כישלון אסטרטגי לפוטין. אנו נחושות להטיל על רוסיה עלויות שיבודדו אותה עוד יותר מהמערכת הפיננסית והכלכלית". לסיום הן הבטיחו כי הצעד ייושם כבר בימים הקרובים.

לא מעט פרשנים הגדירו את הניתוק מ'סוויפט' כ"נשק יום הדין" של המערב נגד רוסיה. בצרפת אף הדגיש שר האוצר: "הסוויפט הוא הנשק הגרעיני של הכלכלה". הסיבה לכך שמייחסים לסוויפט חשיבות כה גדולה היא מכיוון שבנוסף לעובדה שניתוק כזה יפגע קשות ברוסיה, הוא גם עלול להזיק למדינות שונות באירופה, המסתמכות באופן כמעט מלא על הגז הרוסי.

אז מהי בעצם מערכת סוויפט?

מדובר במערכת שמאפשרת לרוסים להעביר כספים ברחבי העולם, ובכך לקבל תשלומים תמורת הגז והנפט שלהם, כמו גם חומרים נוספים שהם מייצאים. ברגע שרוסיה תיחסם מן המערכת, המשמעות היא שיהיה לה הרבה יותר מורכב להעביר כספים בינלאומיים, בפרט בנושאי גז ונפט. עם זאת חשוב להדגיש שלא מדובר על ניתוק של העולם מהעסקים עם רוסיה, אלא ב"הכבדה" על המערכת ובהצבת קשיים, כמו גם גביית עלויות תיווך פיננסיות גבוהות יותר.

(צילום: shutterstock)

בינתיים ההודעה גובתה על ידי מדינות שונות כמו בריטניה, ליטא, פולין, קפריסין, איטליה, וכמובן גם ארה"ב. הסיבה שלא כל המדינות באירופה מצדדות במהלך הקיצוני, היא בשל החשש מכך שרוסיה תמצא את הדרך להעביר את הכספים דרך מדינות אחרות שעליהן אין סנקציות, כמו למשל סין, שם כבר קיים מערך שמתחרה בסוויפט. כמו כן ישנו חשש מכך שהמערכת הפיננסית העולמית כולה תינזק, כי ערך הדולר ירד, ואף יואץ שימוש במטבעות וירטואליים שונים.

ויותר מכל – ישנו חשש שמדינות הצורכות נפט או גז או שירותים שונים מרוסיה, יינזקו באופן כבד, שכן לא יוכלו לקבל את המוצרים בזמן, ואף המחירים יעלו. כך למשל עלול לקרות בגרמניה הנשענת לגמרי על הגז הרוסי. העניין מורכב מאוד, מאחר שמערכת סוויפט היא בינלאומית, ואם תהיה התנגדות של חלק מהמדינות, לא בטוח שיתאפשר להשלים את המהלך.

רוסיה ערוכה לסנקציות

האם הסנקציות הרבות אכן ישפיעו על הלחימה של רוסיה, ויביאו להפסקתה? כאן חשוב לזכור כי פוטין העריך מראש שמדינות העולם יכריזו נגדו על שורת סנקציות, ואף הודיע לפני שיצא למלחמה כי הוא בטוח שיוכל להתמודד עם תרחיש כזה. למעשה, כבר במלחמה הקודמת עם אוקראינה, בשנת 2014, התמודד פוטין עם שורת סנקציות, אמנם קלות יותר, אך עשה זאת בהצלחה.

מאז הכלכלה הרוסית רק הלכה והתחזקה, חלקה הגדול כלל אינו מבוסס כיום על הדולר או היורו, וכן יש לרוסיה תקציב גדול מאוד שמאפשר לה להציל מפעלים וחברות שייפגעו על ידי מדינות העולם. למעשה, רוסיה של היום היא מעצמה כלכלית ענקית שעומדת בפני עצמה, מה עוד שיש לה קשרים הדוקים עם סין שמסייעת לה בכל הנושאים הללו.

להגיד שיהיה לה קל לשרוד את הסנקציות? בוודאי שלא. אין ספק כי הנזק יהיה כבד, וגם האוליגרכים הרוסיים שנגדם מופעלות הסנקציות יסבלו בוודאי מנזקים. שלא לדבר על העם הרוסי הפשוט, העני בלאו הכי, שכבר עתה נאלץ להתמודד עם אינפלציה ברובל וקשיים כלכליים משמעותיים. ברור גם שככל שהפגיעה תימשך זמן רב יותר, כך היא תהיה קשה יותר.

יחד עם זאת, חייבים לזכור שהסנקציות הרבות עלולות לשוב כבומרנג לחלק ממדינות העולם, אשר חלקן מבססות את המערכת הכלכלית שלהן על קשרים עם רוסיה. זו גם הסיבה שלא כל המדינות ממהרות להצטרף לקריאה לנתק את רוסיה ממערכת הסוויפט. מכיוון שמדובר במערכת בינלאומית, אם יהיו מדינות שיתנגדו לכך – הדבר לא יוכל לצאת לפועל.

ומה חלקה של ישראל בעניין?

הכלכלה בישראל בהחלט עלולה להינזק בעקבות המשבר, שכן היקף הייצוא והייבוא של הסחורות בשנים האחרונות עם רוסיה גבוה פי ארבעה מאשר עם אוקראינה (על פי נתוני הלמ"ס). זוהי רק אחת הסיבות לכך שישראל טרם התבטאה רשמית נגד רוסיה.

אמנם שר החוץ יאיר לפיד ציין לפני מספר ימים כי "ההתקפה הרוסית על אוקראינה היא הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי", אך לא היה עד כה גינוי רשמי כלפי הרוסים ואף לא הפעלת סנקציות מצד ישראל. נותר רק להמתין ולראות איך יתפתחו הדברים, ומי מבין הצדדים יהיה הראשון שיבין שמלחמה אינה רק טילים והפגזות, אלא גם משבר כלכלי עולמי.