סקירה מרתקת | יהדות אוקראינה אז והיום: כל מה שרציתם לדעת

התעוררות יהודית גדולה קיימת היום באוקראינה. שלוחי חב"ד, חסידי ברסלב, חסידי קרלין, וכן ליטאים מנהלים פעילות ענפה הכוללת חיזוק החינוך היהודי ופתיחת מוסדות כמו בתי ספר ומקוואות.

כיום חיים באוקראינה מעל 100,000 יהודים. הקהילה הגדולה באוקראינה היא קהילת יהודי קייב, שכוללת מעל 50,000 יהודים. 3 קהילות גדולות יחסית בדניפרו, אודסה וחרקוב שבכל אחת מהן, על פי ההערכות, כ-25,000 יהודים בכל אחת. מלבדם יש קהילות קטנות יותר בערים והעיירות ברדיצ'ב, ז'יטומיר, מיקולאייב, צ'רקאסי, לבוב, צ'רנוביץ', חרסון, דונצק ואומן. עשרות בתי ספר יהודים פעילים באופן יומיומי. בקייב פועלים שישה בתי ספר, מהם שלושה של חב"ד. בעיר יש גם סניף של ישיבת "אש תורה".

הרב ישראל גולדווסר, היסטוריון מומחה, מתאר את ההיסטוריה העקובה מדם של יהודי אוקראינה. "יש התעוררות יהודית גדולה מאוד באוקראינה", אומר הרב גולדווסר. "אוקראינה היה המדינה היחידה באירופה שיש בה כל כך הרבה יהדות. וגם אלו שרחוקים מיהדות זה לא באשמתם, אלא באשמת סטאלין.

"יהדות אוקראינה נרמסה ברגל גסה 3 פעמים", מסקר הרב גולדווסר. "3 המכות הגדולות שעם ישראל ספג ב-100 השנים האחרונות הם: השכלה, נאציזם וקומוניזם – ויהודי אוקראינה ספגו את 3 המכות הללו ביחד. היום הם נמשכים אל האור בעבותות אהבה, כמה אור, כמה תפילות וקירוב יש היום באוקראינה.

"לרובם של יהודי אוקראינה, גם הרחוקים, יש מסירות נפש קרובה. אם יהודי אוקראיני מגיע היום לבית הכנסת – זה אומר שאבא שלו מסר נפש על היהדות. זה אומר שאבא שלו הגיע איתו פעם אחת לתפילה, והילד שאל את אבא שלו: 'מה אנחנו עושים כאן?', ואביו השיב לו: 'אני לא יכול להגיד לך, אבל דע לך שאנחנו יהודים'. הסיפורים האלה – הם הם סיפורי המורשת של יהודי אוקראינה.

"זו יהדות מדהימה, יהדות של מסירות נפש בלי תנאים ובלי אפשרויות. בעשרות השנים האחרונות היהודים מגלים את הקב"ה ונמשכים אחריו, והמוני יהודים כאלה נמצאים כרגע בפחד גדול", מזכיר הרב גולדווסר, "ואנחנו מתפללים לשלוותם ולחייהם, ושיחזרו לבתיהם לשלום".

"בתקופה הקומוניסטית, עד שנת תשמ"ח לפני 33 שנה, היתה שמירת המצוות כרוכה בפחד עצום. היה מפחיד מאוד לשמור מצוות, לבוא לבית הכנסת, להשתתף בשיעורי תורה. כל פעולה כזו היתה סכנת חיים ממש. ומי מדבר על השנים של סטאלין וחבר מרעיו, שאז מסירות הנפש היתה דבר יום יומי.

יהדות אוקראינה בעבר

הרב גולדווסר מתאר את ההבדלים בין מזרח אירופה למערב אירופה, לפני מאות שנים: "בעבר, אירופה היתה מחולקת לכוחות אחרים מאשר מה שאנו מכירים. הכוח המרכזי הגדול באירופה כלל את גרמניה, צרפת, איטליה, כל מרכז אירופה ומערבה נקראו: 'הקיסרות הרומית', שהחלה מקרל הגדול – בתקופת רבותינו הראשונים – ואז סבלנו רבות. כל מסעי הצלב היו בשטחם, המון גירושים, עלילות דם.

"הכוח השני החזק הנוסף היה נסיכות קייב. מדובר על השטח שנקרא היום רוסיה ואוקראינה. עד מלחמת העולם הראשונה, שלטון הצארים – ניקולאי הראשון, ניקולאי השני, הצאר אלכסנדר, יקטרינה - הם שלטו בכל אוקראינה ורומניה, ובפולין. רק החלק הדרומי של פולין, גליציה, נכלל בקיסרות האוסטרו-הונגרית.

"כלומר: במערב אירופה הקיזו את דמינו, עד תקופת נפוליאון, אבל הצאר ניקולאי והארצות שסביבו – תמיד היו מקומות קשים. אוקראינה תמיד היתה חלק מהנסיכות, יחד עם רוסיה ובלארוס, והיהודים סבלו רבות.

"אוקראינה התגבשה כאומה לעצמה סביב הקוזקים. מרד הקוזקים, מאורעות ת"ח ות"ט, מאורעות דם ואש – כשדם יהודי נשפך כמים, זה הקים את אוקראינה", מציין הרב גולדווסר. "בוגדן חמלניצקי הידוע לשמצה – הוא ה'גיבור' של אוקראינה, והוא אשם בדמם של מאות אלפי יהודים. במרחק חצי שעה נסיעה ממז'יבוז' נמצאת עיר גדולה, חמלניצקי, והעיר מלאה פסלים שלו, כשהוא רוכב על סוס. חמלניצקי, חשוב לזכור, היה רוצח מועד שבעקבותיו, ובעקבות הקוזקים הפראים הנבערים, עמי הארצות – פרץ מרד האיכרים. האיכרים שיצאו למרד מול הפריצים – שפכו את זעמם על היהודים. במאורעות ת"ח ות"ט נשפך דם יהודי כמים, כשהמרכז היה אוקראינה. גם בפולין סבלו מזה, וגם ברוסיה, אך ההקמה של אוקראינה היא במאורעות ת"ח ות"ט, שבהם נהרגו 200 אלף יהודים, ויש אומרים 400 אלף. האוקראינים, ובעיקר הכפריים, היו ידועים באנטישמיות החריפה שלהם.

"בשנת 1768 נערכו פרעות ביהודים על ידי ההיידמקים, שהיו כנופיות של קוזקים. אחרי הפרעות הנוראות האלו, ביקש רבי נחמן מברסלב ביקש להיקבר באומן, בה קבורים 30,000 יהודים שנהרגו על קידוש ה' כדי לא להשתחוות בפני הצלם. גם אז נשפך דם יהודי כמים.

הקבר של רבי נחמן מברסלב (צילום: shutterstock)

אחרי מלחמת העולם הראשונה הופכת פולין למדינה לעצמה, אך אוקראינה ובלארוס הם חלק מברית המועצות, מרוסיה הגדולה והמורחבת שבשליטת הקומוניזם. הקומוניזם רדף דת ויהדות, ובתרצ"ז-תרצ"ח, תקופת הטיהורים הגדולים, סטאלין הרג מיליונים ברוסיה ובאוקראינה, כשאחוזים רבים מהם היו יהודים. מי היו השוטרים? מי היו בסיביר והיכו למוות את אבותינו? כולם היו רוסים ואוקראינים.

"הסבל של יהודי אוקראינה הגיע לשיא במהלך מלחמת העולם השנייה, במהלכה קהילות יהודיות רבות נרצחו, והושמדו לפחות כ-900,000 יהודים באוקראינה. בשואה הכריזה גרמניה מכריזה מלחמה על רוסיה, שכללה את אוקראינה. גרמניה כובשת את כל השטח שנקרא היום אוקראינה ובלארוס, ובאזור ההוא התחילו הרציחות הגדולות של הגרמנים. אך הגרמנים השתמשו במקומיים לרצח עצמו", מסביר הרב גולדווסר.

(צילום: shutterstock)

יהודי אוקראינה בשואה

רבים מיהודי אוקראינה כלל לא נלקחו למחנות השמדה. הם נרצחו על אדמת אוקראינה בהמוניהם, וגופותיהם רוכזו בבורות על ידי יחידות האס-אס ומשתפי פעולה אוקראינים. ראשית היה נמסר שעל היהודים להתכנס במקום מסוים. משם הובלו ברגל למרחק של כמה קילומטרים, עד שהגיעו לאזור ובו גיא טבעי - ושם נורו למוות, לעיתים אפילו מבלי שחפרו בורות קודם לכן. לפי ההערכה, בכל רחבי רוסיה יש בין 2,000 ל-3,000 מקומות הנחשבים 'גיא הריגה'. כמעט ליד כל כפר שהיו בו יהודים ניתן לזהות את גיא ההריגה וקבר האחים ביער הסמוך. "כל עיר באוקראינה – יש לידה בור, בתוכו נרצחו כל יהודי העיר. כל עיר", מדגיש הרב גולדווסר בכאב בלתי נתפס. "בקייב – יש לידה את 'באבי יאר', על יד אודסה יש בור, בו נרצחו 68,000 יהודי העיר. במז'יבוז יש בור מוות, באניפולי, באומן, בברדיטשוב, 2,000 ערים ברחבי אוקראינה יש לידם בור של יהודים שנרצחו בשואה. הובילו את הרצח כמובן הגרמנים, אך בפועל עשו זאת הגויים המקומיים, ששחקו לאידם, ובזזו את רכושם – הכל זה אוקראינים.

(צילום: shutterstock)

"האוקראינים סייעו לרציחות הגרמניות, וכאשר נפלו בשבי 3 מיליון חיילים רוסיים ואוקראיניים, היתה להם אפשרות להישאר במחנה שבויים, והיתה להם אפשרות להתגייס לעזר במחנות המוות. האוקראיני התגייסו למשימה בשמחה, ובכל מקום שהיו יהודים – היו 20 אנשי S.S. ותחתם 200 אוקראינים, שבפועל הפעילו את כל המחנה.

"גם אחרי השואה המשיכה רדיפת היהדות בתקופת הקומוניזם. מתוך אלפי בתי כנסת ברוסיה ואוקראינה נשארו פתוחים רק שניים – אחד במוסקבה והשני בקייב. כל השאר היו סגורים על מנעול ובריח. היו הרבה מניינים מחתרתיים, והיהודים עברו שם סבל גדול. היהדות נותרה באוקראינה כגחלת חבויה, וכאשר הוסר מסך הברזל - התפרצה הלבה היהודית במלא עוזה.

(צילום: shutterstock)

"באוקראינה וברוסיה חיו בתקופת מסך הברזל 3 מיליון יהודים, ואת רובם איבדנו. חלק נטמעו בין האומות, חלק יהודים – אך זה לא אומר להם כלום", מזכיר הרב גולדווסר. "בישראל סובלים קשות משר האוצר שחי במדינה קומוניסטית. אילולא סטאלין, היה אביגדור ליברמן הולך כיום עם כיפה וציצית. זה עצוב. רבים מאוד התנתקו, אבל עוד לא אבדה תקוותנו. הנשמות האלו עוד ישובו, כולם בני ישראל. 'ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים'.

ליברמן (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

"אבל יש רבים מאוד, בהיקפים של עשרות אלפים, שמגלים את היהדות ונמשכים אחריה בכוחות לא רגילים. אנשים בני 50 שמבקשים ברית מילה. הסיפורים האלה מפעימים בכל פעם מחדש.

"אנחנו מתפללים על יהודי אוקראינה שייטב להם. מדובר בזמן מאוד מפחיד. אף אחד לא יודע מה פוטין רוצה. היה נראה כאילו מלחמות נגמרו. מי חשב על מלחמות באירופה בכזו עוצמה, ובלי שום צידוק?! פתאום חזרנו אחורה 100 שנה. בספרי ההיסטוריה כתבו ש"תם עידן המלחמות". פעם המשאב היתה האדמה, באר הנפט. היום בעידן ההייטק, המוח הוא הכוח החזק. פתאום מגלים את דברי חז"ל ש'טוב שברשעים הרוג', ו'עשיו שונא ליעקב'.

"בשישית קולות, בשביעית מלחמות", מצטט הרב גולדווסר את דברי הגמרא במסכת סנהדרין דף צ"ז, "במוצאי שביעית בן דוד בא".

הבה נזכור שבעת ש"הקול קול יעקב, אין הידיים ידי עשיו". נתחזק בקולו של יעקב – בתורה ובתפילה, ונהיה בטוחים שאין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים.