אני פוחדת לטוס, מה אפשר לעשות?

בימים הקרובים אני אמורה לטוס לארה"ב. יש לי פחד מהטיסה, אני חוששת מהתרחישים הקשים ביותר. מהי חרדה זו? ואיך מטפלים בה?

טבעי שתחשבי על תרחישים קשים כמו: פחד להיות תלויה בין שמים לארץ, אירועים ביטחוניים, כיסי אויר ועוד.

אך ככל הפרעת חרדה, מדובר בפחד לא הגיוני וקיצוני, שמשפיע על האדם בשעת הטיסה ולעיתים קרובות גם לפני הטיסה, ואז הוא מוצא עצמו מתמודד עם תופעות פיזיולוגיות של חרדה, כמו רעד, דופק מהיר, סחרחורות, בחילות ועוד.

ישנם טיפולים שונים שיכולים לסייע. אחד מהם הוא, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT), וזאת באמצעות:

טיפול קוגניטיבי - זהו השלב שבו אנחנו מאתרים את המחשבות הקשורות לחרדה, מזהים מחשבות לא יעילות ומנסים להחליף אותן במחשבות מציאותיות.

חשיפה - בדרך זו נצטרך לחשוף את המטופלת להתנהגות שמאימת עליה – הטיסה. ככל שנעשה זאת פעמים רבות יותר, החרדה מהטיסה תפחת. איך עושים זאת?

עלינו ליצור עם המטופלת היררכיה של הפחדים שלה, הקשורים לחרדה, כמו: הזמנת כרטיסים לטיסה, נסיעה לנמל התעופה, שהייה בטרמינל - ועד לעלייה למטוס. וכך, לאט אבל בטוח, אפשר לחשוף אותה לפחדים הקשורים לטיסה.

אלו מעט מהכלים אותם מציעה שיטת טיפול זה, שהוכחה מחקרית כיעילה לשיפור במידת החרדה, מה שגורם להפחתת חרדת טיסה.

(יפה איפרגן, פסיכותרפיסטית, מטפלת ב-CBT במחלקת "נפשי בשאלתי")

* * *

אני אישה פעילה, אבל לאחר תאונת עבודה נבצר ממני לשוב ולתפקד כרגיל. אני במנוחה, אבל מיוסרת מהחופשה הכפויה שנכפתה עלי. איך אוכל לזרז החלמתי?

לא תמיד נכון להאיץ תהליכים.

התהליך מטבעו בנוי בצורה הדרגתית, וכל שלב בו הוא נחוץ וחשוב. כך גם בתהליך ההחלמה שאת עוברת.

נכון שזוהי חופשה כפויה אבל אם תרפי מהעיסוק "מתי זה יגמר", ותאפשרי לעצמך לשהות בתוך העצירה הפתאומית הזו שנכפתה עליך, תזכי לגלות את עצמך - בעצמך.

למעשה, כל עצירה מחייבת התבוננות. את ודאי מכירה את התחושה של עמידה ממושכת בפקק מבלי יכולת התקדמות. בזמן הזה מתאפשר לנו להתבונן לעיתים בעצמנו, או מסביבנו, לעבד מחשבות או תחושות שחלפו בנו קודם, מה שלא היה קורה אם תמיד היינו בנסיעה.

כשעומד הזמן מלכת, אנו עסוקים בהתבוננות פנימה אל תוך עצמנו, ומהמקום הזה עולות תובנות.

אנו מורגלים לברוח מעצמנו. לחשוב שכל חיינו מתחילים ומסתכמים בכמה נפעל וכמה תפוקה ניתן. אבל מתברר שהגוף והנפש דורשים את שלהם, ומבקשים לעצור, להתבונן ימין ושמאל, להפיק לקחים עמוקים יותר על עצמי - זהותי ומהות תפקידי. אחרי שהאזור הזה בטוח, אנחנו יכולים להמשיך לחצות בבטחה את הכביש הסואן של החיים.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)