"מקווה שמפעל החיים שהקמנו לא יקרוס": איך מותירים חיים שלמים מאחור?

הרב שלמה בקשט, רבה של אודסה, מסביר מדוע בני הקהילה לא עזבו את אוקראינה לפני פרוץ המלחמה. בראיון שהעניק ל'כיכר השבת', אומר הרב בקשט כי "צריך להבין, להיות פליט זה דבר מאוד לא נעים, בקהילה ישנם מאות אנשים, שהיו חייבים לעזוב חיים שלמים ברגע אחד. בחודש האחרון לקחנו חברת אבטחה ישראלית - עם מומחים בינלאומיים, שנתנו לנו הערכת מצב מדי יום ביומו", הוא מסביר, "ולפי כל ההמלצות שקיבלנו, ההערכה הייתה שאין לנו בשביל מה לצאת. ההערכה המוחלטת הייתה, שאם תתחיל מלחמה, עדיין יהיה לנו חלון זמן של יומיים-שלוש, כדי שנוכל להתפנות. אף אחד לא חלם שזה ייקח כל כך מהר. אחת ההערכות דיברה על מספר חודשים עד פרוץ המלחמה, ולכן חיכינו"

ביום חמישי לפני שבוע וחצי, מיד כשפרצה המלחמה, יצאו 6 אוטובוסים לכיוון מולדובה. ביום שישי בבוקר יצאו כל שאר בני הקהילה למסע בן 27 שעות לכיוון הקרפטים. הרב בקשט מציין כי מסע ההימלטות נמשך גם בשבת, ועל כך הם התייעצו עם גדולי הפוסקים בירושלים, ביניהם הגאון רבי אשר וייס. "דיברתי איתו יותר מפעם אחת באותו יום, בעיקר בשל כל הניואנסים ההלכתיים - כדוגמת איך להתנהג עם תחומין וכו'", מסביר.

הרב בקשט הגיע לאודסה לפני 30 שנה, והקים שם מוסדות חינוך וקהילה. "יש לנו מערכת חינוך שמתחילה מגן ילדים, תלמודי תורה, ישיבות ואפילו אוניברסיטה יהודית. אלפי ילדים כבר עברו אצלנו וכולם בנו בתים פה, או בארץ, בתים יהודיים כשרים, ויש כבר דור שני שלהם שמתחנכים אצלנו. אנחנו קולטים ילדים יהודים מכל אוקראינה וכן ממדינות סמוכות אלינו וכך אנחנו פועלים איתם. בארץ יש למעלה מ-1,000 בוגרים שלנו", הוא מספר, ומוסיף: "אני מאוד רוצה לקוות שמפעל החיים הגדול שהקמנו - לא יקרוס".

"אני עדיין לא יוצא מאודסה", מדגיש הרב בקשט. "עד שהיהודי האחרון לא יצא מאודסה - אני עדיין שם. אני מרגיש אחריות כבדה מאוד, אלו שיקולים של פיקוח נפש. אין לנו את הפריווילגיה שהמתחים והפחדים ינהלו אותנו. אנו עוסקים מדי יום בשאלות כבדות משקל מאוד". 

אנא התפללו לשלום יהודי אוקראינה, ולעצירת המלחמה: