החייל האלמוני מיהר לעזוב את בית החולים ואיש לא ידע מי הוא

סיפר הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

באחד האירועים החבלניים שהיו בעיר חברון, נפגע חייל בשם חננאל על ידי מחבל שארב לו בדרך, וירה בו מטווח קצר, ונמלט. היה זה בשעת בוקר מוקדמת מאוד, ואיש לא היה באותה שעה ברחוב, מה-גם שהפיגוע התרחש בפינה נידחת, שיהודים לא רגילים לעבור בה, וגם החיילים מְמַעֲטִים לחלוף שם. החייל נפצע קשה, נפל ארצה שותת דם, ובדרך הטבע לא יכול היה להינצל.

בדרך נס, הגיעו היריות לאוזניו של חייל נוסף ששהה בקרבת מקום, והוא מיהר לבדוק מה אירע, ומשראה את הפצוע, הושיט לו עזרה ראשונה, חבש את פצעיו, ומיהר להזעיק אמבולנס.

מסירותו לפצוע לא ידעה גבולות, ומשום-מה הוא מחליט להצטרף לאמבולנס ולנסוע יחד עימו לבית החולים. גם בהגיעם כבר לבית החולים, סירב המציל להשאיר את החייל לבדו, עד שיגיעו הוריו, ונותר כל העת לצידו בבית החולים. כבר ברגע הראשון, לאחר שאִבחנו את מצבו, אמרו הרופאים שאלמלא העזרה הראשונה שהוגשה לו בשטח, לא היה הפצוע נשאר בחיים.

משהגיעו ההורים לבית החולים, מיהר המציל האלמוני לעזוב את המקום. ההורים, ניסו לברר מי הציל את בנם, אך לא עלה בידם לברר את זהותו. גם לאחר צאתו של בנם מבית החולים, בריא ושלם, המשיכו ההורים לנסות ולברר מי היה המציל האלמוני, ולא הצליחו.

הורי החייל שנפצע הם מתושביה הוותיקים של העיר קריית מלאכי, ובבעלותם חנות מכולת. בשובם הביתה, תלו בחזית המכולת שלט גדול, ובו סיפור הנס שאירע לבנם, תוך שהם מביעים שיר והלל לבורא העולם שעשה עימהם את הנס הזה, ובד-בבד הזכירו את החייל האלמוני שהציל את בנם, וביקשו מכל מי שיודע פרטים על האירוע, ויכול לסייע להם באיתורו של החייל, שיעשה זאת.

השלט היה תלוי על החנות זמן רב. לאחר שנה וחצי הזדמנה למקום אשה, המתגוררת בבאר שבע, וביקשה לקנות דבר-מה. בצאתה, הבחינה בשלט שעל החזית, ונכנסה בחזרה לחנות, מרוגשת כולה. עוד בטרם דיברה מילה וחצי מילה, היא נופלת על כתפיה של בעלת החנות, ופורצת בבכי נסער.

'זה הבן שלי, זה הבן שלי', היא נזעקת. 'הבן שלי הציל את הבן שלכם'. להורים ההמומים סיפרה שלפני כשנה ומחצה הגיע בנה הביתה וסיפר שהציל חייל שנפצע, ונסע יחד עימו לבית החולים וכו', ופרטי הסיפור כפי שהם מתוארים כאן בשלט, תואמים במדוייק לסיפורו של בני.

בכך עוד לא תם הסיפור. משהגיעה השעה להיפרד, ביקשה אימו של החייל המציל מהאמא של הפצוע להיכנס עימה לחדר צדדי. 'זו אינה הפעם הראשונה שאנו נפגשות. את מן הסתם לא זוכרת אותי, אבל אנחנו כבר נפגשנו, כאן במקום הזה, בחנות הזו, לפני 20 שנה'.

האשה מקריית מלאכי לא הבינה את כוונותיה של האשה מבאר שבע, וזו המשיכה וסיפרה: 'לפני 20 שנה עברתי במקום, ונכנסתי לחנות שלכם כדי לרכוש מוצר מסויים. באותה עת הייתי מעוברת, והתפתחה בינינו שיחה נעימה על דא ועל הא, שבמהלכה סיפרתי לך על הקשיים שיש לי בהריון זה, ועל כוונתי לבצע הפלה.

'מששמעת זאת, גייסת את כל כוח השכנוע שלך, על מנת להניאני מן המעשה. דיברת על האושר העצום שיש בילדים, על כך שכל דבר טוב נתקל בקשיים, ואדרבה ככל שהקשיים גדולים יותר, כך תהיה אחר כך מידת האושר גדולה יותר, דיברת ודיברת, עד שהשתכנעתי, ובזכותך נולד התינוק, שאכן גרם לנו לנחת ואושר.

'החייל שהציל את בנך בפיגוע החבלני בחברון, הוא-הוא התינוק שנולד אז, לפני 20 שנה... הקב"ה השיב לכם כגמולכם'. 

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.