מה עושים: לשתוק כשמרביצים לך, או להחזיר?

ילד שמציקים לו ומרביצים לו בכיתה או בגן, מה צריך לומר לו? האם אמורים לחנך אותו שישתוק ויקבל, או שיגיב?

ראשית, חשוב לדעת שילדים מציקים קיימים בכל מקום, אצל בנים וגם בנות.

אופי ההצקה אצל בנות יכול להיות שונה מאשר אצל בנים, אבל כן, גם אצל בנות יש הצקות כמו רכילויות, חרם ועוד מעשים עקיפים פוגעים, מה שיכול ליצור בעיות לטווח ארוך אצל הנפגע.

 אם הילד מתבייש יותר מידי פעמים, הוא עלול להגיע למסקנה שהוא לא שווה, וזו פגיעה בדימוי העצמי של האדם, מה שייפגע בתפקוד התקין שלו במהלך החיים העתידים.

אז איך ילד אמור להתמודד עם הצקות?

אם מציקים לילד, בהרבה מקרים זה בגלל שהוא חלש יותר. לא לחינם הוא "נבחר" להיות הקורבן של המציקים. לכן לפעמים הוא זקוק למבוגרים שיעזרו.

עם זאת, חשוב שילד ילמד להגן על עצמו, ויבין שהוא ראוי להגן על עצמו.

כאן ההורים צריכים ללמד את ההבדל בין הבחירה לתת ולוותר לאחר, שהיא דבר מבורך וערכי, לבין כפייה וניצול - שאז המנוצל לא נחשב כ"נותן" או כ"מוותר"" אלא כמושפל ומנוצל, שמאפשר לתת את עצמו, מאפשר שייפגעו בו, מה שיגרום לכך שיפגעו בו שוב ושוב.

"עולם חסד יבנה", אחד מעמודי העולם (על שלושה דברים העולם עומד, אבות פ"א). "ומה אומנתו של אדם בעולם? ישים עצמו כאילם" (חולין פט). הכל נכון וחשוב - בתנאי שזה נעשה מתוך בחירה, ולא מתוך אילוץ וחולשה.

על פי הלכה אדם שמגן על עצמו אינו נקרא נוקם. מותר לאדם להגן על עצמו.

הכלל הוא שמותר לעשות מעשים שמצילים את האדם במקרה שמזיקים לו, אפילו אם מה שהוא עושה כדי להציל את עצמו יגרום נזק לפוגע.

הנקמה האסורה היא אותה נקמה מחושבת שעושה האדם באופן מתוכנן, לא מה שהוא עושה באופן מידי כדי להגן על עצמו.

בספר החינוך, במצווה של"ח, כתוב: "אין ספק שלא נתחייב אדם לסבול הנזקים מיד חברו, כי יש רשות להינצל מידו". וממשיך ספר החינוך, שיש חסידים שיכולים להיות בדרגה של "נעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים". אבל זו לא הדרך המתאימה לדרגת כל אדם בכל שלב בחיים.

לכן ילד שמשפילים אותו או פוגעים בו, ולא יודע להגן על עצמו - זה לא נזק חד פעמי, אלא נזק להמשך קיומו הנפשי.

באופן עקרוני, נחנך לא להרביץ ולא להחזיר. נחנך לדעת להתעלם ולהסיח דעת, נחנך להעניק ולתת.

אבל כאשר מגיעים מקרים - לא בודדים, אלא רבים, שחוזרים על עצמם - יש כאן חשש להתעללות שתפגע בבריאות הנפשית של הילד. במצב כזה חובה על ההורים ללמד את הילדים להגן על עצמם.

איך? למצוא לו חברה בטוחה, לעזור לו להזמין חברים הביתה, ללמד אותו להיות נחוש ומביע את הצרכים שלו (אפילו אם הוא לא משיג אותם, עצם זה שהוא מביע את עצמו, כבר מראה נוכחות ומקטין את הסיכוי שייבחרו לפגוע בו בעתיד).

ואם צריך, ההכרח לא יגונה. הוא צריך לדעת להגן על עצמו.

זו לא בושה שאדם מגן על עצמו. זה לא מקום שהיינו רוצים להגיע אליו, אבל עד ביאת גואל צדק, לצערנו יש ויהיו עוד מקרים רבים שבהם אנו צריכים ללמוד להגן על עצמנו בדרכו של המתקיף.