חדשות יהדות
מטלטל: אח ואחות פלסטינים מחברון, ברחו מרצח והחלו תהליך גיור
בעקבות איומים על חייה על רקע 'כבוד המשפחה' - צעירה פלסטינית מחברון ואחיה, מבקשים להתגייר ולחיות בישראל. האחות שהצטרפה אל אחיה: "ראיתי איך עושים שבת, איך שומרים את הכל, אז אני אמרתי לו 'כן, אני רוצה להיות איתך בזה'"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ו' אדר ב' התשפ"ב |עודכן
בעקבות איומים על חייה על רקע 'כבוד המשפחה' - צעירה פלסטינית מחברון ואחיה, מבקשים להתגייר ולחיות בישראל.
צוות תחקירנים וכתבים מ'כאן 11' שנשלח להתחקות אחר המסע שלהם, תיעד כיצד הם מגיעים לביתו של הרב שמדריך אותם, הרב אשר אזולאי, ומספרים לו על תפילת שישי בבית הכנסת שבה הם היו.
שני האחים, סדאם (30) וסדין (18) עוואוודה שמם, ברחו למעשה מניסיון רצח, והם מוכנים לעשות הכל כדי להישאר כאן. "ככה אני רוצה להתנהג, ככה אני רוצה לסיים את החיים שלי", אומר סדאם לרב שמלווה אותו.
"אם לא הייתי מרגיש שאתם באמת רוצים, לא הייתי נכנס לזה", אומר הרב אזולאי בתגובה.
לדברי הרב אזולאי, תחילת ההיכרות בינו לבין סדאם החלה עם טלפון שהוא קיבל אחרי שנכח באזכרה של חבר, ואמר שם דברי תורה. מי שנכח באותה אזכרה הוא סדאם, שאף הוא הכיר את הנפטר. סדאם שמע את דברי התורה של הרב, והדבר מצא חן בעיניו. הוא הרגיש שאלו החיים שהוא רוצה. "הוא אמר לי 'תשמע, אני שמעתי את כל מה שדיברת, וזה מצא חן בעיניי. אני חושב שהתורה זה דבר יפה, ואני רוצה לעשות גיור".
בתחילה, הרב אזולאי היסס.
"בהתחלה זה היה נשמע לי קצת מוזר", משחזר הרב אזולאי. "ערבי, אחרי הכל. אני לא רגיל לזה. אבל היה נראה לי מהדיבור שלו שיש לו כוונה אמיתית, וזה סיפור שלא פוגשים כל יום".
אז מה הביא אותם לארץ ולתחילתו של מסע שלא הולך להיות פשוט? לדברי סדין, הכל התחיל כשהיא קיבלה טלפון מאבא של החתן המיועד שלה. "הוא אמר לי 'יש לי תמונות שלך בלי חיג'אב, אם לא תלכי תגידי לאבא שלך אני לא רוצה אותו, אני בא מחר בבוקר ומראה לאבא שלך את התמונות והוא יטפל בזה'. אני כבר לא רציתי להתחתן, אז דיברתי עם אבא שלי כמה פעמים. כל פעם הוא היה מרביץ, לא קיבל את זה. אז אני חשבתי, סדאם הוא כבר לא בבית. לא מדבר איתם ולא חושב איך שהם חושבים. ואני לא עשיתי כלום שתהרוג אותי על זה. אז אני התקשרתי אליו, אמרתי לו: 'יש לי מצב ככה וככה. אתה יכול לעזור לי?' אם לא, אני רוצה לצאת לבד".
סדאם, שהוא אחיה רק מאותו האב - הסכים מיד לעזור לה. "חשבתי על אחותי ניבין שהרגו אותה ב-2017. אמרתי לה ייקח לי חמש שעות להגיע מעכו אלייך, אבל אם את רוצה באמת, אני אבוא ואקח אותך'".
"זה לא היה קל לצאת משם", משחזרת סדין. "זה היה כמו נס שאבא שלי לא קם, ושכולם ישנים. אבא שלי בדרך כלל היה לוקח את המפתחות איתו".
הדבר הראשון שעשתה כשהגיעו לארץ, היה להבטיח שבני משפחתה לא ידעו היכן לחפש אותה. "דבר הראשון כשנכנסתי היה לבקש את הגנת המדינה. אמרתי לחוקר שאני מבקשת את ההגנה של מדינת ישראל. אני לא יכולה לחזור לשם. אמרו לי את בלתי חוקית, את לא יכולה להיות בבית עם אח שלך. יש מקום שאת יכולה להיות מוגנת שם, ולא יחזירו אותך. ומפה שלחו אותי למקלט בנצרת. וגם זה, היה קשה מאוד".
שני האחים מספרים על חוויה מסוג אחר של המגורים כאן, בהשוואה למקום שממנו באו - רווי האלימות המילולית והפיזית. "כשהגעתי לפה, כולם פה יהודים. איך מתנהגים, איך מכבדים, איך מקבלים, איך מתייחסים. זה שונה מאוד".
"אני בנאדם שגדלתי על 'תשנא את היהודים'. זאת האמת, ואף אחד לא יכול להגיד לא. גדלתי תשנא יהודי, תגנוב יהודי, תהרוג יהודי, זה בסדר. עברו צבא? קח אבנים, לך תזרוק. אם תקבל כדור, אתה שהיד. אני לא מתבייש ולא מפחד, יהודי זה באמת מה שאני רוצה להיות".
סדין מוסיפה על הדברים של אחיה ומספרת על תהליך הגיור שלה - שכולל כמובן שמירת תורה ומצוות והקפדה על קלה כבחמורה. "ראיתי איך עושים שבת, איך שומרים את הכל, אז אני אמרתי לו 'כן, אני רוצה להיות איתך בזה'", היא מסכמת.