אל תזלזלו בשום גרעין קטן, אינכם יכולים לדעת היכן תפגשו את האילן רב הפארות שצמח ממנו

פגשתי יהודי שאותו אני מכיר משכבר הימים. הוא אדם העובד לפרנסתו במקצוע מכובד, וקובע עיתים לתורה.

אין לו עסק בהרצאות ובמסירת שיעורים, ואת השאיפות שלו לתפקיד בעולם הישיבות הוא גנז זה מכבר.

ובכל זאת, לפני שנים אחדות הזמינו אותו מטעם ארגון כלשהו למסור הרצאה בפני קהל של מגידי שיעורים.

"אני??? הרצאה בפני מגידי שיעורים? למה? איך? מה יש לי למכור להם??"

אבל הארגון שהזמין אותו להרצאה התעקש על כך: "אנחנו סבורים שאתה, מנקודת המבט שלך כאיש מקצוע בתחום זה וזה, תוכל לתרום למגידי השיעורים ולתת להם 'טיפים' שישביחו את יכולותיהם בהסברה בהירה והרבצת תורה לעם ה'".

הוא התכונן כראוי ומסר הרצאה, אחת! בודדת! וזהו.

שבועות עברו, חודשים חלפו מאז מסר את ההרצאה הזאת, והדבר פרח מזיכרונו כליל.

כעבור יותר משלוש שנים, פגש אותו לפתע יהודי שמראהו החיצוני לימד כי הוא תלמיד חכם המחזיק במשרה תורנית. הלה מיהר להושיט לידידי יד בשמחה גדולה ולקדם את פניו בברכת שלום עליכם לבבית.

"אתה בטח לא מכיר אותי", אמר אותו תלמיד חכם, "אני מגיד שיעור בבית כנסת פלוני ובישיבה פלמונית. פעם בשבוע אני נוסע לאחד המושבים בסביבה למסור שם שיעור, ופעמיים בחודש אני מרצה בארגון ידוע לקירוב רחוקים".

ידידי נבוך, הוא לא הבין מדוע מספר לו האיש על שיעורים הרבים. וכי כבוד הוא מבקש לקבל ממני? תהה בינו לבין עצמו, הוא נראה אדם שפוי לחלוטין, ולא מישהו שהשתבשה עליו דעתו.

אבל היהודי חייך חיוך רחב והוסיף סיומת שהסבירה את כל דבריו: "אני רוצה לומר לך, שגם לך יש חלק בכל השיעורים הללו".

עכשיו הוא כבר היה בטוח שכל ההקדמה הארוכה הזאת נועדה להכין את הקרקע לקראת בקשת תרומה הגונה.

הוא החל למשש את כיסיו הריקים כדי להוכיח לאיש שמולו שאין לו כסף עליו, והוא בכלל בלבוש שבתי, ואפילו כרטיס האשראי לא עליו.

אבל מגיד השיעור הניף ידו בביטול: "לא, לא. אתה לא מבין אותי. בזכותך למדתי להיות מגיד שיעור טוב יותר. אתה זוכר את אותה הרצאה שמסרת לפני שלוש שנים בבית כנסת פלוני בפני קבוצה של מגידי שיעורים?"

ההרצאה!

הוא כבר מזמן שכח אותה. חשב שכמוהו שכחו אותה גם כל השאר. עכשיו מתברר לו שלפחות אחד מאותם משתתפים דווקא שמע היטב את הדברים ולקח מהם כמה 'טיפים' שמלווים אותו עד עצם היום הזה, בכל עשרות השיעורים שהוא מוסר מידי חודש.

לדברי מגיד השיעור, השיעורים שלו הפכו למעניינים ומוצלחים יותר מאז שמע את אותה הרצאה, ובגלל זה גבר הביקוש לשיעוריו. הוא זכה להתקבל כמגיד שיעור בישיבה מפורסמת, וגם התבקש להצטרף לשורותיו של ארגון גדול לקירוב רחוקים.

"אתה מבין", מספר לי החבר, "אני מסרתי הרצאה אחת, רק כי הפעילו עלי לחץ ולא היה לי נעים לסרב. משמים עזרו לי שהדברים נפלו על אוזניים קשובות, וזכיתי שיש לי חלק, קטן אומנם, אבל בכל זאת חלק, בכל השיעורים הרבים שהוא מוסר מאז, ובעזרת ה' עוד הרבה מאוד שנים".

את הסיפור הזה סיפר הרב ישראל וייס ופורסם בבטאון 'דרשו'. זה רק מראה לנו כמה שמעשה קטן לכאורה, יכול לגרום לתוצאות נפלאות. צריך לזה סייעתא דשמיא, וחשוב שנדע להתייחס לכל מעשה בכובד הראש הראוי, בהתאם לתוצאות שיכולות להתפתח ממנו.

לרכישת הספר "102 סיפורים ששינו לאנשים את החיים" בהידברות שופס, לחצו כאן.