"הכנסתי יותר מ-150 אוטיסטים לעולם ההיי-טק. כן, זה אפשרי"

דניאל הוא בחור בן 25 שאובחן על הרצף האוטיסטי כשהיה בתחילת בית הספר היסודי. מאז הוא למד במסגרות של חינוך מיוחד. בבגרותו הוא הצליח לעבור את בחינות הבגרות רק במקצוע אחד – אנגלית, וכשהגיע זמנו לצאת לשוק העבודה הוא מונה לתפקיד אחראי עגבניות השרי באחת מרשתות השיווק.

ייתכן שחייו היו ממשיכים לצד עגבניות השרי גם בשנים הבאות, אלא שאז הוא אותר על ידי תכנית מהפכנית שמובילה אסתר צבר, המכשירה אנשים עם אוטיזם לעבודות בכירות בהייטק. הוא עבר את מבחני ההתאמה, וכשהסתבר שיש לו את היכולות הנדרשות, הוא נשלח לקורס שהכשיר אותו כבודק תכנה. לאחר מכן השתלב דניאל בחברת הייטק שמייצרת מכונות דפוס מורכבות. בתחילה שיערו המנהלים שהוא יבצע במקרה הטוב 5%-10% מהעבודה הנדרשת, אך כיום, לאחר 12 שנים של עבודה, הוא כבר בודק 90% מהמוצרים, ואף נושא באחריות רבה מאוד. לא פעם מציין דניאל כי מבחינתו הוא מוכן להמשיך לעבוד בחברה עד יומו האחרון. הוא לא מחפש גיוון וגם לא תחליף, אלא ממשיך לעבוד בשקדנות וברמת האיכות והדייקנות שהוכיח מהרגע הראשון.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

לתת להם הזדמנות

דניאל הוא אחד מתוך 150 אנשים עם אוטיזם שלוו במהלך השנים האחרונות על ידי החברה שהקימה אסתר צבר. "אני אשת הייטק, ובאה מרקע של תכנות", היא מספרת על עצמה. "עבדתי במגוון תפקידים בחברות הייטק שונות, ולכאורה יכולתי לראות את עצמי ממשיכה באותה משבצת עד לפנסיה, אלא שחיפשתי לעשות משהו משמעותי יותר בחיי. רציתי לשנות חיים של אנשים ולעזור להם".

לפני כ-14 שנים היא נשלחה מטעם העבודה לכנס בדיקות תכנה באירופה, ושם שמעה מגוון של הרצאות. בין היתר הייתה הרצאתו של איש הייטק מדניה שהבן השישי שלו אובחן על הרצף האוטיסטי. לצד הקשיים התפקודיים שחווה הבן, זיהה אצלו אביו גם מאפיינים של תשומת לב לפרטים, דייקנות, קפדנות וצורך בחזרתיות. כאיש הייטק הוא העלה את המחשבה היומרנית – 'ייתכן שדווקא הדברים האלו יוכלו לסייע לבן שליל להשתלב בתחום בדיקות תכנה'.

הוא לא רק חשב, אלא גם עשה, ובעקבות כך הקים מיזם המיועד לאנשים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, אשר מכשיר אותם למקצוע ההייטק, על מנת שיוכלו להתפרנס בכבוד ולהשתלב בשוק העבודה. בהרצאתו הוא סיפר על הסיפוק הגדול ועל התגלית המדהימה – יש לא מעט אנשים עם אוטיזם שבהחלט מסוגלים להשתבץ בתפקידים בהייטק הדורשים לא מעט אחריות. כי הם מאופיינים ביכולות ריאליות גבוהות מאוד, הם קולטים את המתמטיקה במהירות, מסוגלים לחשב בראש גם תרגילים סבוכים, ויש להם זיכרון פנומנלי לתמונות ומספרים, כמו גם תשומת לב נדירה לפרטים. כך הם יוכלו לעבוד בתחום בו הם מוצלחים, להשתכר היטב, וגם לראות את עצמם כמובילים.  

אסתר שבה לארץ, ומאותו רגע ניסתה לחשוב איך אפשר לייבא את הרעיון היפה הזה לישראל. "בשלב ראשון", היא מספרת, "פניתי ללמוד את הנושא, כדי להבין קצת יותר על האוטיזם. לפני כן לא הייתה לי בכלל היכרות עם המושג הזה, וביקשתי להתוודע למשמעות ולמאפיינים. פניתי לגופים שונים, ובין היתר הגעתי לאלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, שם הבנתי שרוב אלו שמאובחנים עם אוטיזם אינם בדרגה גבוהה מספיק כדי להשתלב בהייטק. לכן הפנו אותי לעמותת אפ"י – עמותה להורים לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, מה שמכונה 'אספרגר'. שם מצאתי בדיוק את המאפיינים שחיפשתי – בני נוער ומבוגרים, בוגרי תיכון, חלקם אקדמאים. הם מעוניינים לפרוץ את הגבולות ולהצליח, אך האוטיזם חוסם ומכשיל אותם.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

"נפגשתי עם הרבה מאוד אנשים כאלו וכן עם מומחים שונים. באותו שלב גם הכרתי את ענת בן מאיר, שהיא היועצת המקצועית של התכנית. כך, בעוד שאני מעניקה את המענה המקצועי בכל הנוגע למחשבים, היא מעניקה את הייעוץ הטיפולי, מתוך ניסיונה הרב".

ואז החליטה אסתר לעשות את הצעד המשמעותי ביותר בחייה. "עזבתי את עבודתי והקמתי את ארגון AQA, שכל מטרתו היא לאתר אנשים עם אוטיזם שאכן מסוגלים לקחת על עצמם כאלו תפקידים. אני מכשירה ומלמדת אותם, ואחר כך מתווכת ביניהם לבין החברות ומלווה אותם בתהליכי הקליטה. "ידעתי שאני הולכת לקראת משהו לא ידוע", היא מציינת, "זה היה סיכון גדול ומאמץ לא קטן, אבל הרגשתי שאם יש משהו שאני כל כך מתחברת אליו – זה הזמן לנסות אותו".

לאתר, להכשיר ולשבץ

מרגע שהרעיון יצא לדרך גילתה אסתר שני דברים. בראש ובראשונה היא גילתה עד כמה שהוא נצרך, שכן עד היום לא היה בארץ שום מסלול הכשרה שמאפשר לאוטיסטים לגעת בהייטק. "עבור רבים מהם מדובר בנגיעה בפסגה ובהגשמת חלום ממש", היא אומרת. אך מצד שני היא גם הבינה עד כמה שהנושא מורכב. כי לא קל לאתר את העובדים המתאימים, לא קל בכלל להכשיר אותם, וגם ההתנהלות מול החברות אינה פשוטה.

איך את באמת מצליחה לאתר את האוטיסטים בעלי הפוטנציאל?

"אני לא מאתרת אותם במקרה, אלא ביטוח לאומי מפנה אותם אלינו והוא גם זה שמממן עבורם את הקורס. בנוסף, יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים שמכירים את התכנית, וכשנתקלים במטופל בעל תנאי רקע מתאימים, הם שולחים אותו אלינו, וכמובן שיש רבים ששומעים עלינו מפה לאוזן. ברור שאנחנו לא יכולים לקבל את כולם, כי יש צורך במגוון של תנאים כדרישות סף. קודם כל חשוב והכרחי לדעת אנגלית ברמה טובה מאוד, כיוון שכל ההייטק מבוסס על השפה האנגלית. בנוסף, יש צורך בגישה למחשבים וביכולת קליטה של המקצוע החדש, וכן אנחנו בודקים את יכולת התקשורת. כי בסופו של דבר היעד שלנו הוא לשלב את האנשים האלו על  מנת שיהיו חלק מהצוות. ברור לנו שהם אף פעם לא יהיו ממש כמו כולם, כי הם אוטיסטים, אך חייבים רמת תקשורת מסוימת כדי לאפשר עבודה משותפת".

נשמע שיש כל כך הרבה דרישות... כמה אנשים כאלו קיימים להערכתך?

"אין בידינו מספרים מדויקים, אבל כשהתחלתי לעסוק בתחום דובר על כך ש-1 מתוך 100 אנשים המאובחנים על הרצף, יוכל להתאים. היום אנו כבר מתקרבים למצב בו 1 מ-50 הוא פוטנציאלי. באופן מעשי הכשרנו ושילבנו דרך החברה שלנו יותר מ-150 אנשים. מתוכם יש כאלו שכבר עובדים 12 שנים בתחום, כמעט כולם ממשיכים בדיוק באותה חברה בה הם התחילו, כי דווקא בשל היותם עם אוטיזם הם אוהבים את המוכר והקבוע, לא מחפשים שינוי, אלא רוצים את היציבות התעסוקתית. הם גם מאוד נאמנים לתפקידם. בהחלט ניתן לדעת שאפשר לסמוך עליהם".

אגב, אסתר מציינת שהרוב המוחלט של העובדים שעוברים דרכה אלו גברים ולא נשים. "90% מהתלמידים שלנו הם בנים", היא אומרת, "זה קשור קודם לכך שהיחס הכללי בין גברים לנשים בכל הנוגע לאוטיזם הוא בת אחת ביחס ל-3-4 בנים, וכשמדברים על תפקוד גבוה, היחס מגיע לבת אחת ביחס ל-8-9 בנים.

"מעבר לכך, הפרופילים שלהם שונים מאוד זה מזה: חלקם צעירים, בתחילת שנות ה-20 שאובחנו כבר בעודם ילדים. יש מהם שלמדו במסגרות רגילות, חלקם בכיתות קטנות או כיתות תקשורת. אך יש גם את השכבה הבוגרת יותר – כאלו שאובחנו בשלב מאוחר מאוד, לקראת גיל 35-40. הם סבלו תמיד מקשיי תקשורת, אך אף אחד לא ידע לקשר בין זה לאוטיזם, לכן הם לא אובחנו. עם השנים עולה המודעות והם נחשפים לכך. לפעמים זה אפילו בעקבות כך שהבן או האחיין שלהם זוהה על הרצף, ואז הם מסתכלים על עצמם ושמים לב שיש להם מאפיינים דומים. כך הם מקבלים את האבחנה".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

ומהי תגובתם של בעלי חברות ההייטק?

"באופן כללי מדהים ומרגש לראות שככל שחולפות השנים כך המודעות לנושא השילוב גוברת, ויש הרבה מאוד מנהלים ששמחים מאוד לשתף אתנו פעולה. מבחינתם יש להם גם עניין בכך, כי מבחינה חוקית – החוק מחייב כל ארגון שמעסיק מעל 100 עובדים לדאוג ש-3% מהם יהיו עם מוגבלות. זה לא ממעיט כמובן מהכרת הטוב הגדולה שיש לי כלפיהם, כי אף אחד לא מחייב אותם לקלוט דווקא בחור אוטיסט, אבל זו בהחלט נקודה שנלקחת בחשבון. מעבר לכך – חברות חשות כיום סוג של אחריות תאגידית. הן מבינות שהן לא יכולות להתעסק רק בשורת הרווח מול בעלי המניות, אלא מן הראוי שיתרמו גם לסביבה. העסקת עובד כזה בהחלט מעניקה תרומה כזו.

"אישית", מוסיפה אסתר, "מרגש אותי לשמוע בכל פעם מחדש מהעובדים שלנו איך שהם נקלטים גם מבחינה חברתית. יש כאלו שמספרים לי שהם מוזמנים לימי כיף ואירועים לעובדים. לחלקם יש גם חברים טובים בצוות שדואגים להם בזמנים קצת קשים, בלי שיפוטיות ועם הרבה סבלנות. זוהי מסירות שכל כך נוגעת ללב.

"בסופו של דבר", היא מציינת, "אני לגמרי מאמינה שמהפרויקט הזה כולם יוצאים נשכרים – הבחורים שלנו שמגיעים למשרות כה בכירות, מנהלי החברות שמקבלים באמת כוח אדם טוב ונאמן, שמגובה ומלווה על ידינו בעת הצורך, וגם אני אישית יוצאת מכל קורס כזה בתחושה אדירה של סיפוק. כפי שציינתי, תמיד שאפתי לעזור לאנשים לחולל שינוי בחייהם, והנה הגעתי לכך".