מהי ההשפעה הרוחנית שיש בכל שנה בפורים? זו תשובתו של הרב אדלשטיין

מרן הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה, דיבר בשיחתו השבועית על כמה נקודות חשובות לפורים.

1. למה הכוונה כשאומרים שקבלת התורה בהר סיני הייתה מתוך כפייה?

"בפורים חזרו וקיבלו את התורה מאהבה, וכמו שאמרו חז"ל (מסכת שבת פח, א) שבמעמד הר סיני הייתה קבלת התורה רק מיראה, שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר 'אם אתם מקבלים את התורה – מוטב, ואם לאו-  שם תהא קבורתכם', ופירשו המפרשים (תפארת ישראל, מהר"ל, פרק לב) שאין הכפייה ממש כפשוטו, אלא הייתה כפייה שכלית, שהבינו בשכלם שזה כדאי, והיו כמוכרחים מצד שכלם לקבל את התורה, ולא מצד אהבת השם, אלא מפני שהבינו כי בזה יזכו לחיים מאושרים. וזה עניין  כפיית ההר כגיגית, שהייתה כפייה שכלית, שהשכל מחייב את זה".

2. האם עבור כל העם, גם הגדולים שבהם, קבלת התורה במעמד הר סיני הייתה שלא מתוך אהבה?

"ואומנם לא כולם היו כך, ובוודאי משה רבנו ואהרן הכהן קיבלו מאהבה, אבל אצל רוב העם לא הייתה מאהבה, אלא מפני שהבינו שזה כדאי".

3. מה היה הדבר בפורים שגרם לעם היהודי לקבל את התורה מתוך אהבה?

"בפורים היה נס שהביא לקבלת התורה מאהבה גם אצל כלל הציבור. וכמו שאמרו שם בגמרא על הפסוק" קיימו וקיבלו היהודים" – קיבלו מה שקיבלו כבר, ופירש רש"י: מאהבת הנס שנעשה להם. והיינו, שעל ידי הנס קיבלו אהבת השם, והגיעו לקיים את התורה לא מצד שזה 'כדאי' אלא מאהבה!".

4. המקיים מצווה לשם תועלת עצמית שהיא רוחנית, כפי שהיה בהר סיני – מהי דרגתו?

"מצינו בגמרא (פסחים ח, א) שמי שנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בנו או שיהיה בן העולם הבא הרי זה צדיק גמור, אבל הוא רק 'צדיק' ולא 'חסיד', כי הוא עושה מצד שכדאי לו, שיחיה בנו או שיזכה לעולם הבא. ואומנם זוהי כוונה כשרה מאוד, אבל על זה יש לו נגיעה והוא נהנה מזה, ואין זה מצד אהבת השם, ולכן הוא רק 'צדיק' ולא יותר, ויש מדרגות יותר גדולות מצדיק".

5. איך קבלת התורה מאהבה שהייתה בימי מרדכי ואסתר משפיעה עלינו בימינו בפורים?

"מאחר שזה זמן קבלת התורה מאהבה, הרי ההשפעה חוזרת, ובכל שנה בפורים יש סייעתא דשמיא לאהבת השם".