"האם אפשר להיות צדיק יותר מהדת?"

בשעת ערב מאוחרת, חזרתי מהרצאה בתל אביב. בזווית העין ראיתי התגודדות של אנשים, שנראתה כמו הפגנה. במרכז ניצב מסך גדול, ועליו הוקרנה שחיטה: הפרות האומללות נעקדות, נשחטות, ודם רב ניתז לכל הכיוונים. המתגודדים הניפו שלטים: "די להתעללות", "שחיטה – רצח המוני", "אנחנו לא אוכל" ועוד בסגנון.

בחור צעיר נעמד לידי: אתה רואה, כבודו, האנשים האלו, צדיקים יותר מהדת. יש שם גם אנשים חובשי כיפה, הם שומרים את המצוות, אבל הם גם עושים יותר מזה, הם מוחים נגד האכזריות הזו. הם יותר צדיקים. נראה לך הגיוני כל התהליך הזה? אמר, והצביע על המסך הגדול, אנחנו במאה ה-21, לא מתאים היום כל הדבר הזה.

"אגלה לך סוד", השבתי לו. "מה לדעתך נחשב אצל הדתיים מדרגה גבוהה מאוד?".

"ברור", השיב, "להיות הכי צדיק שאפשר!".

"ובכן, שלמה המלך אמר: 'אל תהי צדיק הרבה'. איך זה יכול להיות? לא להיות צדיק גדול? למה לא? אתה מביא כאן דוגמא טובה מאוד. להיות צדיק גדול במה שהתורה ציוותה - זו מדרגה גבוהה, כמה שיותר - יותר טוב. אבל להיות צדיק במה שהתורה לא ציוותה – 'אל תהי צדיק הרבה'.

"למה? כי זו אשליה, אתה לא באמת יותר צדיק. התורה הקפידה על איזון בין כל הציוויים. יש בתורה הרבה ציוויים שמטרתם התחשבות בבעלי החיים: מלבד האיסור לצער בעלי חיים, יש מצווה מיוחדת לעזור בפריקה וטעינה של חמור הרובץ תחת משאו, אסור למנוע אוכל מהשור תוך כדי עבודת הדישה, לא חורשים עם שור וחמור כדי שהחמור לא יקנא בשור המעלה גרה, וגם בשחיטה – לא שוחטים אותו ואת בנו ביום אחד. אפילו השבת היא גם 'למען ינוח שורך וחמורך'. אבל האיזון הנכון הוא בדיוק מה שהתורה ציוותה. אנשים שהולכים בדרכים חדשות, הרבה פעמים אין זה משום שמעלים את בעלי החיים למדרגת אדם, אלא להיפך, משום שהם מורידים את האדם למדרגת בעל חיים. הם לא מכירים בערך המוסרי והרוחני של האדם, שהמצוות שהוא עושה מתקנות את העולם, ולכן לא רואים זכות יתרה לאדם".

"אני בטוח שגם בדת יש הרבה דברים טובים", השיב בן שיחי, "אבל הם אומרים לך דבר פשוט מאוד, חוץ מזה שאתה דתי, אל תהיה שותף בתעשיית המזון. הם מזריקים הורמונים לפרות כדי שיהיה להן יותר חלב, זה גורם להן סבל. הם מסנוורים תרנגולות בלילה, כדי שיטילו יותר ביצים. כשאתה משלם להם על הבשר, אתה שותף לזוועה הזו. תקנה סויה, תקנה תחליפים, תקנה דברים אחרים. אתה הרי דתי, למה אתה לא מצטרף למאבק הזה?".

"זו בדיוק הנקודה", השבתי. "יש לנו סולם ערכים. אם היינו בימות המשיח, והבעיה האחרונה שנשארה היתה זכויות בעלי החיים, יכול להיות שהיינו כולם מתאגדים סביבה. אבל במצב הנוכחי, שאנחנו, גם יהודים דתיים, מממנים חברות תחבורה, חשמל, תקשורת ועוד, שעובדות לצערנו בשבת, המיסים שלנו מממנים אירועי תרבות שלפי התורה הם גרועים בתכלית, מאכלות אסורות מופצים במסווה של כשרות, וגם תוכניות לגיור אינסטנט בדרך – מי שהמאבק המרכזי שלו הוא למען הפרות – הוא לא באמת צדיק הרבה, הוא מחשיב את רווחת בעלי החיים בדרגה גבוהה יותר, מהצרכים הרוחניים והערכיים של בני האדם. תחשוב על זה".