סודות לזמן מתיחות ביטחונית: כיצד להמשיך עלינו רחמים וחסדים גלויים

כל אחת מאיתנו כמעט מתמודדת עם תחושה של פחד.

הרבה נשים מרגישות חרדה בעקבות המצב הביטחוני.

אנו כאיש אחד בלב אחד, אנחנו מרגישות ביחד את הצער, וזה אומר בפועל שנחוש אחריות משותפת לעשות ביחד את המיטב על מנת למשוך את חסדי הבורא הגלויים עלינו.

במאמר זה אתן לכן עצות מעשיות: כיצד לצאת מהפחד? כיצד להתחבר לקב"ה?  כיצד להבין מה הקב"ה רוצה מאיתנו? ואיך לצאת מחוסר אונים וממעגל של דאגה, למעגל של השפעה רצינית על עם ישראל?

השפת אמת נותן לנו כלי אדיר וסוד גדול שיכול לעזור לנו בזמן אמת: "לפי גודל האמונה , דהיינו הדבקות באמונה, ריבוי המחשבות והרהור הלב באמונה, כן תגדל ותתגלה השגחת השם בעולם עד כדי שינוי הטבע!".

אחד משמות השם הוא "אל אמונה", שאלוקותו של הבורא מתגלה בעולם, כפי האמונה שנמצאת בבני האדם!

שימי לב, זה דבר חזק כל כך. כל אשה יכול להיכנס למעגל של השפעה, לא רק להישאר במעגל של פחדים ודמיונות.

"אל אמונה", האלוקות של הבורא, ההשגחה שלו, מתגלה כפי האמונה שנמצאת בלב שלנו בני האדם!

מסר ברור עבור כולנו בתוך המציאות הזו, שהקב"ה בוחן אותנו, בוחן את האמונה שלנו.

המצב הזה קורא לכל אחת מאיתנו לחזק את הלב עוד יותר במדרגת האמונה. לא משנה לאיזה דרגת אמונה הגעת עד כה - עדיין אפשר להמשיך עוד ולהגיע לרבדים עמוקים יותר, עד שנגיע ממש לאמונה החושית. שנצליח להרגיש באברים את הנוכחות של הבורא.

אם הגוף שלנו חש רעד, נשימות קצרות - זה מעיד שהוא בהישרדות, מה שאומר שטרם הפנמנו ברובד של הגוף את הנוכחות של הבורא.

המצב הזה קורא לנו לעבודה חזקה ועמוקה מאוד על האמונה והביטחון.

הפחדים שכולנו סובלים מהם נובעים מדמיון שלילי עתידי. יצירת תמונה שלילית דמיונית שהאדם מאמין בה.

הפתרון היחיד שיכול באמת לעזור הוא להתחזק באמת במידת האמונה והביטחון.

מטרת הפחד - זה דחף, אותן אותיות.

בשורש, מטרת הפחד לדחוף אותנו להיות קרובות לקב"ה.

כאשר הפחד לא מאוזן ויוצא מהאיזון שלו, אז הוא גורם לנו לריחוק וניתוק מהבורא.

לכל יהודיה יש אחריות עצומה למשוך הנהגה על טבעית של הבורא על עמ"י, או חלילה לגרום להסתר פנים.

"אל אמונה", אלוקותו והשגחתו וחסדיו מתגלים בעולם הזה – כפי האמונה שנמצאת בלב שלנו בבני האדם.

"וכל מעשהו באמונה", הקב"ה מנהיג את העולם כפי האמונה שיש בעולם.

הניסיון שכולנו מצויים בו בא לגלות את פנימיות לבנו. כל ניסיון מגלה לנו את המדרגה שלנו באמונה.

אנו יכולות ממש להיפגש עם מדרגת הלב שלנו עכשיו.

איפה הלב שלי נמצא עכשיו?

שאלי את עצמך: האם הלב שלי מדובק בהשגחת השם, או בכל מיני שמועות שאני שומעת בחדשות ותמונות מזעזעות?

איפה הלב שלי נמצא?

האחריות האדירה שיש לכל אחת מאיתנו: האם להתקרב לקב"ה או חלילה להתרחק ממנו?

זו בחירה גורלית מאוד, כי היא מושכת דינים או חסדים על עמ"י.

ויש לנו כוח למשוך חסדים!

הקב"ה תמיד מחייה את הכל. אבל יש 2 אפשרויות: או שהקב"ה מנהיג את העולם "בהנהגת המשפט", ע"י דינים וצמצומים ובשורות קשות, או שההנהגה של הבורא היא מעל הטבע ממש "הנהגת הייחוד", כך שכל רקטה ששולחים אלינו לא תגיע ליעדה.

ובשביל זה כל אחת מאיתנו צריכה לעזור בזה ולהתחזק באמונה! וכך כל אחת תשפיע לגמרי ובאופן חזק על הנהגת הבורא איתנו.

כי כפי שאמרנו מהשפת אמת: "כי לפי גודל האמונה, היינו הדבקות באמונה".

המצב הזה קורא לנו, לכל אחת מאיתנו, לעלות שלב, לעלות דרגה באמונה, להגיע לדבקות האמונה היינו "ריבוי מחשבות והרהור הלב באמונה".

מה שאנו צריכות לעשות כל היום, במקום לקרוא חדשות ולחפש אחרי בשורות, הוא לפתוח ספרים של אמונה, לשנן פסוקי אמונה, להתחבר לקב"ה בתפילה, לנצל כל רגע להמתיק דינים מעל עמ"י.

"ריבוי מחשבות והרהור הלב באמונה". ככל שכל אחת מאיתנו תהרהר באמונה, ותבקש גם מכל בני ביתה להתחבר לאמונה ולדבר אמונה. כך תגדל ותתגלה השגחת השם בעולם עד כדי שינוי הטבע.

הקב"ה רוצה להתנהג איתנו בהנהגה ניסית, למשוך עלינו ניסים וישועות וחסדים.

כל אחת היא חיילת בצבא השם!

העניין הזה, לפי השפת אמת, הוא גם בפרטיות וגם בכלליות.

כל אחד לפי מה שהוא מאמין ובוטח בבורא, כך הוא נושע, וכך גם כהנהגה כללית על עם ישראל שמובילה לישועה.

"באמת השגחת הבורא יתברך בעולם, הוא כפי האמונה, והרשעים שאין מאמינים נמסרו לטבע בלבד". אנו לא רוצות להימסר לטבע וביד האויבים.

"ובני ישראל כפי האמונה שבהם, משתנה להם הטבע, כעניין אין מקרה ואין מזל בישראל".

"ברוך הגבר אשר יבטח בה'" - ברגע שאנחנו מרגישות שהקב"ה הוא המבטח שלנו, כפי הביטחון הזה שנחזק בו ונחסה תחתיו, כך באמת מובטח לנו ישועה, כמו שכתוב "במידה שאדם מודד בה מודדין לו".

"כי בוודאי השם יתברך מלא כל הארץ כבודו", הוא ממלא את כל הארץ, והשכינה נמצאת בכל מקום, אבל יש מצב של הסתר פנים. שלא רואים את ההשגחה שלו, והכל נמצא בתוך הסתר והעלם, ואנו רוצות למשוך את ההשגחה הגלויה, הניסים והחסדים.

איך אנו עושות זאת?

"במידה שאדם מודד בה מודדים לו". ככל שאנו מתחזקות יותר באמונה ובהשגחה של הבורא ומשננות פסוקי ביטחון - אפשר למשוך על עצמנו השגחה גדולה ואדירה.

"כי הדיבור בו יתברך מושגח ממנו ולא יניחנו למקרים, וכאשר סר ממנו הדבקות, סר ממנו השגחתו יתברך" (היעב"ץ).

ככתוב: "הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה". הפורענויות והעונש מגיעים כעונש על הכפירה, על חסרון האמונה שיש לנו בלב.

ואנו רוצות לפתור את המלחמה הזו בשורש, לא רק באופן שטחי.

כפי האמונה של האדם, ככה מתנהג איתו הבורא יתברך.

ככתוב ב"חובת הלבבות" מדרגה שמינית בביטחון: שבאמת הביטחון בהשגחתו יתברך יהיה ברור, ברור לאדם שגם האמונה שלנו תהיה מאוד מאוד חזקה בטוב השם ולא רק בהשגחתו, שהשגחתו היא בוודאי לטובה, כמו שהוא מביא: "יבטח בשם ה', הצור תמים פועלו, כי הוא הפועל הכל, צופה ומביט על סוף תכלית הכל"

וזו האמונה שיכולה לעזור לנו לצאת מהמצוקה הפנימית שלנו, שנאמין באמונה שלמה, "שהקב"ה פועל אמת ואמונה ובו יתברך הטוב הגנוז, כי מאיתו יתברך לא תצא הרעות".

למרות שאנו רואים מקרים קשים, עבודתנו להתחבר לטוב השם, שהוא זה שמחיה ונמצא בפנימיות כל המקרים, אף על פי שהעין הגשמית שלנו לא משיגה את הדבר הזה.

"צריך להאמין בהשגחה פרטית מאיתו יתברך על כל דבר שבעולם, שאין דבר בלתו, וע"י ביטחון כזה שהוא אמונה בהשגחתו יתברך בבירור, בהיותו אמת ואמונה, הדבר הזה גורם להגיע למקור הברכות, משם מתברך ומשפיע שפע עצום לעמ"י!".

בדרך האמונה של האדם וההסתכלות שלו בהשגחה הפרטית, כך הוא ממשיך על עצמו השגחתו.

אם הוא מאמין בהשגחה בפרטיות, הוא מושגח בפרטיות.

זה סוד אדיר שיכול לעזור לכל אחת מאיתנו עכשיו בזמן צרה. כי ככל שכל אחת תאמין יותר בהשגחת הבורא, תשגיח יותר על מעשיה, תכף היא תהיה יותר מושגחת בפרטיות.

"אז נוקף אצבעו ויודע שזה ממנו יתברך", אם האדם יודע שאפילו את האצבע שלו הוא מזיז מאיתו יתברך. אם הוא מסיר את המחשבות מההשגחה, אז הוא לצערנו לפעמים מגיע למצב שהדינים יכולים לשלוט בו.

זו העצה,

בואו נתחזק בהשגחה פרטית!

הדרכה מעשית:

תרגול יום יומי להכנס לתוך הממ"ד הרוחני, לתוך תיבת נוח, לדבר עם השם יתברך על כל המחשבות והרגשות.

נתעמק בהרהורי אמונה והשגחה. "האמנתי כי אדבר".

סגולת הנפש החיים: "אין עוד מלבדו".

"וּבֶאֱמֶת הוּא עִנְיָן גָּדוֹל וּסְגֻלָּה נִפְלָאָה לְהָסִיר וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו כָּל דִּינִים, וְרְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בּוֹ, וְלֹא יַעֲשׂוּ שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל, כְּשֶׁאָדָם קוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ לֵאמוֹר: הֲלֹא ה' הוּא הָאֱלֹקִים הָאֲמִתִּי "וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" יִתְבָּרַךְ שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָמוֹת כְלָל, וְהַכֹּל מָלֵא רַק אַחֲדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמְבַטֵּל בְּלִבּוֹ בִּטּוּל גָּמוּר, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל שׁוּם כֹּחַ וְרָצוֹן בָּעוֹלָם, וּמְשַׁעְבֵּד וּמְדַבֵּק טֹהַר מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק לְאָדוֹן יָחִיד בָּרוּךְ הוּא, כֵּן יַסְפִּיק הוּא יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ שֶׁמִּמֵּילָא יִתְבַּטּלוּ מֵעָלָיו כָּל הַכֹּחוֹת וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְפְעוֹל לוֹ שׁוּם דָּבָר כְּלָל !!!" (נפש החיים שער ג' פרק י"ב).

מרן רבי חיים (ב"ר יצחק) מוולוז'ין זצ"ל, מחבר הספר "נפש החיים" ועוד. כשאדם קובע בלבו לומר - זו עבודה שבלב, שאדם עובד על הלב שלו - אין שום דבר מלבד הבורא יתברך שום כוח בעולם!

אז, כותב "נפש החיים", כן יספיק בידו שיתבטלו מעליו הדינים בעולם ולא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל!

ההשתדלות הגשמית ללכת לממ"ד, ההשתדלות העמוקה האמיתית למסור את עצמי בידיו יתברך, להרגיש בתוך הלב רק את בורא עולם.

להפנות פנימה את הפנימיות שלנו, לא לרדיו ולחדשות, אלא בלב, הפניה צריכה להיות במאה אחוז לבורא: "רק אתה יכול להשגיח עלי ולעזור לי".

כל אחת תגדל באמונה בהשגחה פרטית, וע"י זה תשנה את ההנהגה.

כך כל אחת תהיה שליחה להביא רחמים וחסדים לעמ"י.

אני מאחלת לכולנו שנזכה לאחדות, לחיבור לבורא מעומק הלב, לניסים והשגחה וימים שקטים.

אוהבת אתכן ומאחלת את כל הטוב שבעולם...

חוה שמילוביץ