לצאת לנופש עם ילד מיוחד שבוע לפני פסח: 10 נקודות למחשבה

החלטנו להיות מהמשפחות המשוגעות שיוצאות לנופש בשבוע של פסח..
יצאנו.. אבל, עם ילד מיוחד.
זה הולך להיות לא קל.
אז כמה נקודות למחשבה, למי שפוגש אותנו:
1. אם תראו אותי מאכילה ילד בן 11 כפית אחר כפית באיזה מעיין, אל תנעצו מבטים, זה לא נעים לי ולו.
2. אם תראו אותי יושבת על ספסל, לידי ילד סיעודי בעגלת נכים, אל תרחמו עלי. זאת המציאות שלנו, אני איתו, ואבי נהנה במים עם הילדים, זה בסדר, זאת "חלוקת העבודה שלנו".
מחפשים מראש מסלולים מונגשים, כדי לצאת למסלולים ולהרגיש "משפחה רגילה". 
3. במלון, חדר האוכל, בדרך כלל אנחנו נשארים אחרונים, כי קודם אנחנו אוכלים, ואז מאכילים את איתן מיכאל. אנחנו כבר צוחקים על זה, עוזרים למלצרים לנקות.. ואתם, תודו לה' על הילדים הבריאים שיש לכם, שהופכים שולחנות, זורקים אוכל לרצפה ומעמיסים בצלחות..
4. ביקשנו ללון בבקתות, ולא בחדרים בבניין כדי שלא נהיה תלויים במעלית. כן, המציאות שלנו מורכבת, אנחנו כבר נערכים מראש. 
5. לחתל אותו, לקלח לא בבית, קשה. אבל החלטנו לא לוותר ולצאת, יש עוד ילדים שצריכים להנות בחיים האלה.
6. אם תראו אותי עם דמעות בעיניים, שלצערי כמעט ולא יוצאות, זה בטח בגלל שראיתי ילדים בגיל של איתן מיכאל שמשחקים, משתוללים, נהנים, והבן שלי יושב שותק, לא זז, וזה כואב מאוד.
7. מביאים איתנו צידנית עם מנות טחונות, גרברים, מעדנים  דייסה, לא בשביל תינוק, אלא בשביל ילד סיעודי שלא יהנה איתנו מהאוכל במלון...
8. בנופש הזה אבדוק האם 3 פעמים בשבוע אימון בחדר כושר משתלם.  נצטרך להרים אותו הרבה, להעבירו ממקום למקום, מקווה שהשרירים מספיק חזקים...
9. כל הקושי שווה, כשרואים את החיוך והאושר של הילדים ששמחים לשנות קצת אוירה..
10. אם תראו משפחה מיוחדת, תנו חיוך, תנו חיזוק, לעולם לא תבינו כמה זה קשה, אז נשאר לכם רק לתמוך ולחזק.

יום טוב, בשורות טובות

ריעות לוי
רמלה