מה הופך את הדור שלנו לכל כך בעייתי?

מה נשתנה הדור שלנו מכל הדורות? למה דווקא בדור שלנו יש כל כך הרבה בעיות התנהגות ולקויות למידה? כתוב בספרים שבדורות האחרונים "חולשה ירדה לעולם", והמציאות מראה שבאמת יש יותר ויותר חיכוכים ובעיות כל שנה. מדוע? שמעתי כמה תשובות שונות ומגוונות לשאלה הקשה הזו:

1. יש אומרים שהכל בגלל התזונה. ריבוי צבעי המאכל והמונוסודיום, הסוכר והמלח, שיבש משהו במוח, ויצר קצרים ונתקים. לדעתי התשובה הזו אינה מסבירה את כל התופעה, בגלל שהעברתי סדרות בנושאי חינוך בכמה ישובים שבהם אוכלים רק טבעוני ואורגני, וגם שם - יש אותן הבעיות...

2. ‏יש אומרים שבכל אשמים המסכים. ריבוי זמן המסך משבש את המוח. גם תשובה זו אינה מלאה לדעתי, כי גם בסדרות שהעברתי במקומות שבהם הילדים לא חשופים כלל למסך, יש אותן הבעיות...

3. ‏יש אומרים שהכל בעיה של אבחון-יתר. אבא אחד אמר לי: "גם לי היו קוצים, אבל בתקופתי לא אבחנו, פשוט קיבלתי שתי סטירות - והכל הסתדר". גם כאן בעיני התשובה אינה מלאה, ובאמת יש בדור הזה יותר בעיות חינוכיות אמיתיות, ולא רק אבחוני יתר.

4. יש אומרים שבכל אשמה המערכת. פעם מורה לימד בבית הכנסת או באיזה בית, והתקבצו סביבו כמה ילדים בגילאים שונים אך באותה רמה, ואם ילד הפריע או איבד קשב, הוא נשלח החוצה לכמה דקות לשחק בחצר ואחר כך חזר, בלי לקבל תיוגים ומיתוגים שליליים, השלים את הפער, והמשיך ללמוד. היום, המערכת קשוחה: הרבה תלמידים בכיתה, משך זמן קבוע לכל שיעור, פערי רמות בין התלמידים, ורצון ל"שקט תעשייתי", שמקצץ את היכולת למורה לתת תשומת לב אישית כשצריך.

5. יש גם הסבר קבלי, ששמעתי מהרב אורי זוהר. יש נשמות שיש להן מסע שונה לעבור בעולם, לאסוף ניצוצות קדושה מכל מיני מקומות, ולכן בוער בהן כח פנימי, שגורם להם לעזוב את המסלול הרגיל והיציב, ולהגיע למקומות שונים, כי זה תפקידן הרוחני בעולם, לקבץ משם ניצוצות. הדרך שבה הקב"ה שולח את אותן נשמות רגישות לעזוב את המסלול הרגיל והיציב, אינה באמצעות מכתב בדואר רשום, אלא דרך כל מיני אותיות באנגלית: ADD, ADHD, PTSD, ODD. האותיות האלו מייצגות בעיות אמיתיות, אבל הן רק ביטוי לשורש רוחני אמיתי. זו הדרך של הקב"ה להזיז את הנשמות האלו לעבר יעודן, למלא אותן בכנות ובסלידה מצביעות, ולכן הן לא מסתפקות בתחליפים. לכן הנערים האלו סוערים כל כך.

בשורה התחתונה, אנחנו אנשים מעשיים, שמחפשים כלים פרקטיים לעזור לילדים שלנו לעשות בחירות טובות. ובכל זאת, כשמבינים את השורש, קל יותר להפסיק עם ההלקאה העצמית, לחדול מחיפוש אשמים, לחסום את הייאוש והתסכול – ובמקום זה, להיכנס למהלך של תיקון, מכאן ולהבא. אז לתקן את כל המערכות שבעולם - כנראה לא נצליח, אבל דרך הרבה אהבה וקבלה ניתן לעזור לילדים שלנו לקבל חוסן ולעשות בחירות טובות יותר, ונוכל לזרוק להם חבל למקומות שבהם הם נמצאים, על מנת לעזור להם לעשות בחירות טובות. גדולי ישראל לימדו שהחבל הזה עשוי מ"עבותות של אהבה", וזו עיקר ההשתדלות שלנו בחינוך.