הרבנית חגית שירה
מי שימח את הילדים שלי? מי מילא להם את העגלה?
יש גומלים ויש דלים, והם קשורים זה לזה תמיד. לכן תבקשי להיות מהגומלים ולא מהדלים
- הרבנית חגית שירה
- פורסם י"ב ניסן התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
עגלות עמוסות ממתינות, תורים ארוכים, קופאיות עייפות מעבירות אשראי, סופרות מזומנים, מדפיסות שיקים.
ערב פסח!
צרכי עמך ישראל מרובים.
כן, לכולנו יש בימים האלה הרבה הוצאות, ברוך השם, וצריך... וצריך... בגדים, ונעליים, ועוד משהו לבית, וכלים מכלים שונים... ולחדש כי רוצים נוצץ, כי בכל זאת – פסח! ורגע, מצעים! ואולי גם כלי יפה, ולחדש את הפרחים... והמקרר מתמלא, והמקפיא עמוס, ברוך השם... וכיף, איזה כיף... עם האביב והפריחה - לקרצף, לנקות, לחדש ולמלא – מצות, יין, בשר, ושיהיה עוד... אין כמו פסח בעולם!
נכון, יש חריגה בתקציב, נכון שהאשראי נחנק והפנקס כבר נגמר, אבל נסתדר, בעזרת השם, איך אומרים: שנקנה רק בבריאות ובשמחה!
ובין כל העגלות העמוסות, עומדת עגלה כמעט ריקה. היא נראית ממש מגוחכת ליד העגלות שלידה, וגם מה שכבר נכנס לתוכה נשקל באלף שיקולים, וזו שאוחזת בה היא אישה נפולת פנים...
גם היא הייתה חולמת לחדש משהו בבית, לשמח את הילדים בבגדים חדשים. גם היא רוצה לקרצף, לנקות, לחדש ולמלא. אבל אין לה מאיפה, והאווירה בבית שלה טעונה וכואבת, והיא כמעט מתמוטטת, כי אין. אין. אין!
ובשמיים, מביטים עלינו כולנו. על אלה שיש להם ועל אלה שאין להם. מהשמיים רואים הכל, את אלה השמחים, עם העיניים הנוצצות, ואת אלה הכאובים, עם הצער והדמעות.
אומר הזוהר הקדוש: כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם, באו אליו כל האותיות. הן כולן בקשו שבהן הוא יברא את העולם. באו ר', ש', מ', צ', ע'... כולן כולן.
והנה, נגשה האות ג'. גם היא בקשה שבה יברא ה' את העולם. אמר לה הקב"ה: ג', את לא יכולה להיפרד מד', אז איך אברא בך את העולם? ג' זה גומל, וד' זה דלים – הסביר ה', ולעולם לא יתבטלו העניים מהעולם, וצריך לגמול עמהם חסד.
את מבינה? יש עגלות מלאות ויש ריקות - יש גומלים ויש דלים, והם קשורים זה לזה, ותמיד זה יהיה כך. ולכן צריך האדם לבקש שיהיה מהגומלים ולא מהדלים. אם תזכו להיות מהגומלים, לא תהיו מהדלים!
* * *
ליל הסדר.
ילדים לבושים בגדי חג, נעליים חדשות, עיניים נוצצות.
על השולחן שפע, בשר, יין, מצות... אמא שמחה, אבא שמח, ואפילו, כן, מפה חדשה...
ומהשמיים יורדים כל פמליא של מעלה, ושואלים: רגע, הרי אין להם! מי נתן להם?
מי שימח את הילדים שלי? מי מילא להם את העגלה? שואל השם... ומיד מזכירים את השמות של הנותנים, והקדוש ברוך הוא מכריז: תנו להם שפע! תנו להם עוד! הם שימחו – תשמחו אותם. הם גמלו חסד – תגמלו איתם. הם מילאו – תמלאו להם כל צרכיהם.