"את יודעת בדיוק למה אנחנו צריכים. הילדים שלנו צריכים אמא"

"אני לא מבינה, למה אנחנו צריכים טיפול? חבל על הזמן ועל הכסף", התלוננה קרן.

"את יודעת בדיוק למה אנחנו צריכים! הילדים שלנו צריכים אמא, והדבר האחרון שהם מקבלים בבית זה אמא", הגיב לה אילן.

"דבר אחרון? תגיד לי, אתה אמיתי? איפה תראה היום בית שהילדים מקבלים בו ארוחה חמה כל יום? עצרתי את כל הקריירה שלי כדי להיות ולגדל אותם, איך אתה יכול להגיד כזה דבר?", התרגזה.

"היא לא שמחה בילדים שלנו", פנה אלי אילן. "היא כל הזמן מרירה… איך שהם נכנסים הביתה הם ניגשים אליה עם כל מיני בעיות ומצוקות שהם נמצאים בהן, והרבה פעמים היא אומרת להם: עזבו אותי, אין לי כבר כח אליכם. זה נראה כאילו היא רק מחכה שיגיע הערב שהם ילכו לישון".

"זה כי אתה לא משאיר לה ברירה", פניתי לאילן.

"מה?", התפלא אילן.

"מצוקות רגשיות אצל הילדים הרבה פעמים קשורות לקשר שלהם עם אמא".

"נו, זה בדיוק מה שאני אומר", המשיך.

"זה כיוון שהיכולת של אמא להיות אמא קשורה ושייכת לקשר שלה עם בעלה, כלומר יש קשר ישיר בין הבעיות הרגשיות של הילדים שלכם למצב הזוגי שלכם.

"לילד קשה לראות את אמא ואבא כשני דברים, הוא רואה אותם כדבר אחד. החיבור הנפשי של אבא ואמא אצל הילד זו הנקודה הכי איתנה בנפש של הילד. זה נותן לילד ביטחון ויציבות נפשית", הסברתי. "כשאמא במצוקה, היא משתמשת בילדים שלה בתור מאבק כוחות בינה לבין בעלה".

ראיתי שקרן המומה.

"דווקא עם זוגות שמשתמשים בילדים ככלי ניגוח בזוגיות בצורה גלויה יותר, הרבה יותר קל לטפל בזה. אבל את בעצם מרגישה שאם אילן לא נותן לך את הכבוד שלך בתור אמא, הוא לא הופך אותך לאמא. זה גורם לך לזרוק עליו את התפקיד, שיקח עליו גם את האמהות".

"אני פעם אמרתי לך לקחת את האמהות?", פנתה אל אילן.

"קרן, זה בצורה לא מודעת, זה נעשה בדקות בנפש. מה שקורה, זה שאת מפסיקה לשתף פעולה, ומתנתקת מתפקיד האמהות שלך, והכל בתור הפגנה לאילן".

"אני לא מבינה. למה שאני אעשה כזה דבר? מה זה יתן לי? הילדים האלה הם החיים שלי", התחילה לבכות.

"כבוד - שאילן יכבד אותך, את הרגשות שלך, את המעמד שלך. כל עוד הוא לא נותן לך את זה, את ננעלת פנימית מלהיות אמא באמת. זה כלי נשק שפועל בצורה מתוחכמת ומדוייקת מאוד. הבעיה היא, שזה הורס את הילדים".

"אז את אומרת שאני לא מתייחס אליה מספיק? לא מחזר אחריה כאשתי?".

"אילן, אתה צודק, אישה צריכה יחס מבעלה. אבל לא לזה אני מתכוונת. יחס  לא קשור להיותה אמא. אני מדברת על מה שהיא צריכה כאמא. קרן צריכה כבוד. אם היא תקבל כבוד בתור אמא, היא לא תשתמש בילדים ככלי נשק נגדך. אם לא תספק לה יחס כאשתך, היא תשתמש בכלים שיפגעו בך נקודתית על מנת שתתן לה יחס. הנפש יודעת לדייק בכלים שהיא בוחרת.

"כשזה קשור רק לזוגיות, קרן לא תערב את הילדים. אבל כאשר היא  מרגישה שהיא לא מקבלת כבוד, היא מרגישה שהיא לא יכולה להיות אמא. אז בצורה לא מודעת, היא כאילו אומרת לך: בוא, תהיה אתה אמא! ואז, היא תראה לך כמה שאתה לא מסוגל להיות אמא, ואתה תראה מה קורה עם הילדים".

"אני לא מבין בכלל. למה היא צריכה כבוד?".

"כשאמא חווה את הקשיים והמשברים של הילדים שלה, היא חווה את זה חזק מאוד, ואז היא צריכה את הכוח הפנימי להאמין בהם למרות הקושי, לאהוב ולשמוח בהם למרות הקשיים שלהם. היא צריכה להיות מסוגלת לעלות מעל רגשי הקושי שהיא חווה, ולמצוא אמונה. ואת זה קרן לא יכולה! היא לא מצליחה למצוא אמונה שהילד יכול להתגבר על הקושי".

"למה?".

"כי היא נשארת כלואה בחווית השבירה. על מנת שהיא תצליח לעבור את ההזדהות שלה עם הקושי שעובר הילד, היא צריכה להרגיש שמישהו מעריך את ההתמודדות שלה. הכבוד - זה מה שנותן לה את הכוח לחפש אמונה בנקודות השבר".

"סליחה, חנה, את יכולה לתת לי דוגמא, שאני גם אבין?", שאלה קרן בבלבול.

"ודאי. נגיד שהבן שלך חזר הביתה בוכה, כי איזה ילד גדול יותר היכה אותו בבית הספר, או כל בעיה אחרת שהילד מתמודד איתה. התחושה הראשונית שלך זה שאת חווה ממש את הכאב ואת חוסר האונים שלו.

"זו התחושה הכי ראשונית שאמא תרגיש. הילד פגוע! מה עושים?

"אמא יודעת בנפש (יש לה כלים מובנים בנפש) להפוך את חוסר האונים הזה לאמונה פנימית שהילד יכול להתגבר על המצב הקשה הזה, וממילא היא חוזרת להיות שמחה. עם האמונה הזו, היא הולכת לחפש לילד את הכלים לעזור לו להתגבר. האם עוברת פה תהליך נפשי. ואילו אתה, אילן, נניח שאתה מגיע הביתה ומגלה שהילד שלך בוכה כי הוא קיבל מכות מילד גדול בשכונה, מה אתה עושה?".

"לוקח אותו מיד והולך לחפש את הילד הזה ואת ההורים שלו", ענה אילן.

"נכון. אתה לא חווה פה שום שבר, אתה מיד מחפש את התיקון. אתה לא עובר פה שום תהליך נפשי. כשקרן רואה אותך מגיב ככה ומיד מוצא פתרון לילד, היא מבינה שאתה לא רואה בכלל את התהליך הנפשי והקשיים שהיא עברה. איך היא הצליחה ועברה מחוויה של כאב וחוסר אונים לאמונה שיהיה בסדר. כשאתה לא רואה את זה ולא נותן לזה מקום, היא מרגישה שאתה לא מכבד אותה ולא מעריך אותה על מה שהיא עוברת. זה לוקח ממנה את הכוח לעבור תהליכים כאלה שוב, לכן בפעם הבאה היא תגיד: עזוב אותי, אני אשאיר את זה לך מלכתחילה. ופה בעצם מתחיל מאבק הכוח.

"היא רואה שאתה לא רואה את התהליכים שהיא עוברת בתור אמא, אתה לא מבין ולא מרגיש אותה פנימית, אתה לא מבין את כל ההתמודדויות והקשיים הרגשיים שלה, אתה לא חווה אותה.

"הזעקה שקרן זועקת היא 'תראה את התהליך שאני עוברת! תן לי את הכח לעבור את התהליך הזה, בזכות שתתן לי את ההערכה ואת הכבוד לזה שאני עוברת תהליכים'".

"איזה תהליכים? מה השטויות האלה?", התעצבן אילן.

"הרביצו לבן שלי, מה היא מתחילה בכלל להתקשקש איתו? אני ישר לוקח אותו ומסדר את העניין, לא צריך לעשות סיפור מכל דבר", המשיך.

"זו בדיוק הנקודה. חוסר האונים של קרן הופך להיות הזלזול שלך בה. במקום שתראה את התהליך ותכבד אותה, אתה הופך את זה לכלי ניגוח, ויש לזה בסוף השלכות רגשיות על המצוקות של הילדים.

"מה שקרן הייתה זקוקהלו , זה שתראה את התהליך שהיא עוברת, ולא תתרגש מחוסר האונים שלה. שתכיל, תשמח, תעריך ותכבד את מה שהיא עוברת, ואפילו יותר מזה - תלמד ממנה!".

"מה אני אמור ללמוד ממנה כשהיא נכנסת לסרטים האלה?", אמר אילן בזלזול.

"תלמד ממנה לצמוח. איך מצליחים לקחת אמונה מתוך הקושי, ולא נשברים אלא צומחים ממנו. במקום שתעשה את זה, אתה הופך את זה לכלי לזלזול".

"איך אני עושה את זה?", אילן התחיל להוריד את ההגנות שלו, וסוף כל סוף באמת התחיל לנסות להבין מה התפקיד שלו כאבא.

"מה שאתה צריך זה לתת משמעות לכל התהליכים שהיא עוברת. אתה צריך להבין שזה לא סתם שקרן חסרת אונים כי היא בן אדם היסטרי, לא רצינית או עושה סרטים מכל דבר, אלא היא מצליחה לחוות משהו שאתה לא מצליח לחוות. אתה צריך להתחיל לראות ולהבין שאין לך את את החלק הזה בנפש, ולהתחיל להעריך ולכבד את זה.

"תקשיב, אילן. זה בסדר גמור שאתה כאבא נמצא מעל השברים שמביאה המציאות. זה הכוח שלך! בגלל זה אתה מצליח להיות בשלוות נפש ולא לחוות את השבר, וככה אתה הופך לנקודת משענת יציבה לקרן".

"אבל איך אני אדע אם הקושי שהיא עוברת שובר אותי, או שאני מצליח להכיל אותו?", שאל אילן.

"אם אתה מסוגל לראות שהקושי הוא רגעי וחולף, זה מאפשר לך להישאר רגוע ושלו".

"בדיוק, אני הרגוע פה תמיד, והיא כל הזמן היסטרית, אין לה מנוחה", אילן שוב חזר למנגנוני ההגנה הטבעיים שלו.

"אילן, שוב אתה מזלזל בקרן. מהזלזול הזה נובע כי אתה לא יכול להכיל את הקושי שלה. היא מכניסה אותך ללחץ, היא מכניסה אותך לתוך ההיסטריה שלה, ואז, על מנת שתוכל להשאר שלו ורגוע, אתה מגונן על עצמך ומזלזל בה.

"מה שאתה צריך זה לראות את הקשיים של קרן ולהכיל אותם. זה ירגיע אותה וייתן לה את הכוח למצוא אמונה ולעבור את הקושי. ואם היא תצליח להוליד בתוכה נקודת אמונה ולעלות מעל הקושי, היא תצליח לפתח נקודה פנימית של שמחה. 'אם הבנים שמחה'.

"היא תצליח למצוא כלים במציאות, לתקן… או שלא. זה תלוי אך ורק בך אילן", סיימתי וסיכמתי.

הטור נכתב בהשראת הרצאתו המרתקת של הרב אליהו לוי.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן