מהי השאלה שהכי צריך להיזהר איתה? מקבץ שו"ת הלכות ספירת העומר

1. מתי מתחילה ספירת העומר?
נאמר בתורה "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כא, טו), וקיבלו רבותינו ז"ל שפירוש "ממחרת השבת" היינו מחרת יום טוב הראשון של פסח שהוא יום שבתון. לפיכך, מצות עשה לספור ספירת העומר החל מליל ט"ז בניסן עד סוף שבעה שבועות.

2. האם ספירת העומר היא מצווה מהתורה או מדרבנן?
בזמן הזה שאין לנו קצירת העומר, ולא את קרבן העומר שהיה קרב בבית המקדש בט"ז ניסן, אין מצות ספירת העומר אלא מדרבנן, זכר למקדש, וכן היא דעת רוב הפוסקים. ולפיכך יש להשמיט מנוסח "לשם יחוד" שלפני ספירת העומר את הנוסח: "הרינו באים לקיים מצות עשה של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וכו'", מאחר שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן.

הנוהגים לומר בנוסח "לשם יחוד" שלפני ספירת העומר, ביום האחרון של ספירת העומר את הפסוק "וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה", יש להם על מה שיסמכו. ורשאים אחר כך לספור את העומר בברכה, ואין למחות בידם. ומכל מקום לכתחילה נכון להשמיט פסוק זה, ודי לומר "הרי אנחנו באים לקיים מצות ספירת העומר וכו'".

3. למה נקבעה ספירת העומר לדורות?
בצאת ישראל ממצרים נתבשרו שהם עתידים לקבל התורה לסוף חמישים יום, שנאמר "בהוציאך את העם ממצרים "תעבדון" את האלקים על ההר הזה", והרי נ' של 'תעבדון' יתירה. לומר לך, לקץ של חמישים יום תעבדון את האלקים על ידי קבלת התורה. וישראל מרוב חיבתם לתורה היו מונים בכל יום ויום, ואומרים הרי עבר יום אחד, הרי עברו שני ימים, שלשה, ארבעה, וכו', כי היה הדבר בעיניהם כזמן ארוך מרוב חיבתם הגדולה לקבלת התורה, ולכן נקבעה הספירה לדורות. ורבי יהודה החסיד אמר שלפי שימים אלה ימי מלאכת השדה הם, ואין מי שיגיד לבני הכפרים החקלאים אם אייר מלא או חסר, לכן אמרה תורה תספרו חמישים יום, ואחר כך מקרא קודש יהיה לכם.

4. מה עושים אם בזמן הברכה שלפני הספירה טעיתי במחשבתי ביום של הספירה, ונזכרתי לאחר הברכה?
מי שבירך על ספירת העומר, ובעת ברכתו היה סבור שהיום הוא כך וכך לעומר, ולפני שספר נזכר מיד שהיום אינו כך וכך, ימשיך ויספור את העומר, ולא יחזור לברך.

5. מה עושים קודם במוצאי שבת – הבדלה או ספירת העומר?
במוצאי שבת סופרים העומר קודם ההבדלה. וכן כשחל יום טוב האחרון של פסח במוצ"ש, יספרו את העומר קודם ההבדלה. 

6. מה ברכים לפני הספירה?
צריך לברך קודם שיספור העומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר". ואף על פי שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, מכל מקום אפשר לומר בנוסח הברכה "וצונו", הואיל ונאמר בתורה "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך", והוי כאילו הקדוש ברוך הוא בעצמו צונו לקיים מצות רבותינו ז"ל, ולכן שפיר יש לומר "וצונו". וכמו שמברכים בנוסח כזה על הדלקת נרות חנוכה ועל נטילת ידים ושאר מצות דרבנן. ומכל מקום אם ספר ספירת העומר בלי ברכה יצא ידי חובתו, שאין ברכות מעכבות.

7. האם יהודי שאינו מבין עברית יכול לעשות את הספירה בשפתו?
מצות ספירת העומר בכל לשון שהוא מבין. ואף בלשון הקודש צריך לכתחילה להבין הספירה. ואם אינו מבין לשון הקודש, וספר בלשון הקודש לא יצא, ויחזור לספור בלשון שמבין בלא ברכה.

8. האם נשים צריכות לספור את העומר?
נשים פטורות ממצות ספירת העומר, הואיל ויש לה זמן קבוע. וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. ואם רצו לספור בלי ברכה רשאות. אבל אינן רשאות לברך, שהיא ברכה לבטלה. ועל פי הסוד טוב שהנשים לא תספורנה כלל העומר אף בלי ברכה.

9. האם יש לחנך את הילדים לספור את העומר?
מצוה לחנך את הקטנים לספור את העומר בכל יום, ויש לחנכם לספור עם ברכה כדת. וקטן ששכח לספור איזה לילה בימי הספירה רשאי להמשיך לספור בברכה משום חינוך, כדי להרגילו לברך בכל שנה לכשיגדיל.

10. האם צריך לעמוד בעת קיום מצוות ספירת העומר?
מצות ספירת העומר צריכה להיות מעומד. וסמכו חז"ל דין זה על הנאמר: "מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (פרשת ראה טז. ט) - אל תקרי 'בקמה' אלא 'בקומה'. ומכל מקום אם מנה מיושב יצא.

זקן או חולה שקשה להם לעמוד רשאים לספור העומר לכתחילה כשהם יושבים, שכל שעת הדחק כדיעבד דמי.

מה זה למעשה ספירת העומר? מדוע אנו מתאבלים בימים אלו, לא מתגלחים, לא מתחתנים ולא שומעים מוזיקה? ולמה נבחרו דווקא ימים אלו כימי אבלות? הרב אליהו עמר בשיעור מיוחד לימים אלו:

11. האם מספיק לצאת ידי חובה בספירת העומר בשמיעת החזן?
מצוה על כל אחד ואחד מישראל לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם" בלשון רבים, שתהיה ספירה בפי כל אחד. ומכל מקום אם נתכוון לצאת בספירת שליח צבור, וגם השליח צבור נתכוון להוציאו, יוצא ידי חובתו בשמיעה, שהשומע כעונה.

הואיל ונחלקו הפוסקים אם מצות צריכות כוונה, כמבואר בבית יוסף, ולדברי האומרים שאין המצות צריכות כוונה, כל ששמע מהשליח צבור או אדם אחר, את הברכה והספירה של העומר, אף על פי שלא נתכוון לצאת ידי חובה, נראה שיצא ידי חובה בשמיעתו, ולא יוכל לברך אחר כך כשיספור בעצמו. ואף על פי שההלכה היא שמצות צריכות כוונה, מכל מקום בספק ברכות יש לחוש לאומרים שאין מצות צריכות כוונה. לכן טוב הדבר שיאמר בפירוש בתחילת ימי הספירה, "אני מכווין שבכל לילה מן הלילות של ספירת העומר בשנה זו, שלא לצאת ידי חובת הברכה והספירה של העומר בשמיעתי אותם מפי השליח צבור או אדם אחר, אלא רק כשאברך ואספור העומר בעצמי".

12. מתי סופרים את העומר?
זמן ספירת העומר בלילה. ואם שכח לספור בתחילת הלילה סופר והולך כל הלילה. ולכתחילה נכון לספור אחר צאת הכוכבים, והוא כשמונה עשר רגעים אחר שקיעת החמה, והוא כשלש עשרה וחצי דקות זמניות אחר שקיעת החמה. ומכל מקום ציבור שסיימו תפלת ערבית מיד אחר השקיעה, ואינם ממתינים עד צאת הכוכבים, וקיים חשש שחלק מן הציבור ישכח לספור העומר, ויפסידו לגמרי מצות הספירה, יכולים לספור העומר בברכה בבין השמשות, שהואיל וספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, ספקא דרבנן לקולא. אבל כל עוד שלא שקעה החמה אין לספור העומר בברכה בשום פנים, ואפילו בערב שבת לאחר קבלת שבת אין לספור קודם השקיעה.

המתפלל ערבית עם הצבור מבעוד יום בימי הספירה, סמוך לחשכה, וסיימו התפלה בבין השמשות, וברצונם לספור מיד ספירת העומר בבין השמשות טרם ילכו לביתם, והיחיד הזה נוהג בכל לילה לספור העומר אחר צאת הכוכבים, כמנהג המדקדקים במצות, אך מאידך הוא חושש פן ישכח לספור בביתו, ויפסיד לגמרי את מצות ספירת העומר בשאר הלילות, טוב שיספור עם הצבור בלי ברכה, ויחשוב ויתנה בדעתו לאמר: אם אשכח לספור בלילה בביתי, הריני סומך על ספירה זו לצאת בה ידי חובתי, ואם אזכור בלילה לספור העומר, אני מכוין שלא אצא ידי חובת ספירת העומר במה שאני מונה עכשיו עם הצבור. ואז כשיזכור בלילה יספור בברכה כמנהגו הטוב לספור אחר צאת הכוכבים.

(צילום: shutterstock)

13. מה אומרים אחרי הספירה?
אחר שסופרים העומר אומרים "הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו". והטעם לפי שאין לנו עתה אלא הזכרה לבית המקדש, אבל לשופר ולולב יש עשייה.

נוהגים לומר 'למנצח בנגינות מזמור שיר' ו'אנא בכח'.

14. מה עושים אם נזכרתי בבוקר שלא ספרתי אמש בלילה?
אם נזכר ביום יספור המניין של אותו יום בלא ברכה, ושוב יוכל לספור בלילות שלאחר מכן בברכה. והוא הדין אם שכח כמה לילות ובכל פעם נזכר ביום וספר (בלי ברכה) – חוזר וממשיך לספור מכאן ואילך בברכה.

15. מה עושים אם שכחתי לספור בלילה וגם כל היום שלמחרת?
כששכח לספור לילה ויום אינו יכול יותר לברך על ספירת העומר מהלילה שלאחר מכן והלאה, אלא יספור בלא ברכה.

מנהג נכון בירושלים לספור העומר בבית הכנסת בשחרית בלי ברכה, שאם יש מי ששכח לספור בלילה, יספור בשחרית, ויועיל לו שמכאן ולהבא יספור בברכה.

16. מה עושים אם גיליתי רק בלילה שהספירה שספרתי אמש בלילה הייתה שגויה?
אם טעה במניין הספירה (במניין הימים והשבועות), ולא נזכר עד הלילה שאחריו, דינו כמי שלא ספר כלל. ולכן אם טעה ומנה מספר אחר, ולא נזכר עד הלילה השני, אינו יכול לספור עוד בברכה. אבל אם נזכר ביום – סופר ביום בלי ברכה, ומכאן ואילך יספור בברכה.

17. איך עונים למי ששואל 'כמה היום לעומר?', ומדוע צריכים להיזהר בתשובה?
מי ששאל אותו חבירו אחר השקיעה 'כמה הלילה לספירת העומר?', ישיבנו: 'אתמול היה כך וכך לספירה', משום שאם יאמר לו 'היום כך וכך' (אפילו בלשון לעז) לא יוכל לברך אחר כך על ספירת העומר, משום דקיימא לן שאם מנה ולא בירך - יצא. ומכל מקום אם ענה רק את המספר של הלילה ההוא, ולא אמר תיבת "היום" – יוכל לחזור ולספור בברכה.
אבל אם אמר 'היום כך וכך', אפילו ענה בלשון לועזית – אינו יכול לברך על העומר באותו לילה. וכן אם ענה לו "היום כך וכך לעומר", אף על פי שלא כיון בליבו לצאת ידי חובה, מכל מקום אין לו לחזור ולספור שוב בברכה. אך אם בשעה שאמר 'היום כך וכך' נתכוון בפירוש שלא לצאת ידי חובה – חוזר וסופר בברכה.

18. האם יש פרק זמן מסוים שבו אין לאכול עד קיום מצוות ספירת העומר?
בימי הספירה חצי שעה קודם שקיעת החמה לא יאכל סעודה של פת או עוגה יותר משיעור כביצה. ואפילו התפלל כבר מנחה, כל עוד לא קיים מצות ספירת העומר. ואם התחיל בסעודה בהיתר, דהיינו קודם לכן, והגיע זמן ספירת העומר, אינו צריך להפסיק מסעודתו לספור העומר, אלא יספור העומר כשיסיים סעודתו. אבל אם התחיל באיסור, כיון שאין טורח כלל להפסיק, פוסק מסעודתו וסופר ספירת העומר. ומותר לכתחילה לטעום פירות וכיוצא בזה לפני ספירת העומר. וכן פת או עוגה מותר עד שיעור כביצה (כחמישים גרם).

אם תדע שבכל יום אתה מקבל מאה אלף דולר - מה תעשה עם הזמן שלך?  הרב יצחק פנגר במסר חזק לימי ספירת העומר: