אבא, איפה היית כשהזאב הגיע להכות בנו?

יוֹסֵף הַצַּדִּיק סָבַל יִסּוּרִים נוֹרָאִים וּבְכָל זֹאת קִבֵּל אֶת הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה וּבִזְכוּתוֹ זָכוּ עַם יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי יַם סוּף נִבְקַע מִפְּנֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף (תַּנְחוּמָא, בְּרֵאשִׁית ט). גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ סָבַל מַשְׂאַת יִסּוּרִים לֹא קְטַנָּה בְּחַיָּיו וּבִזְכוּת זֶה זָכָה לְחַבֵּר אֶת סֵפֶר הַתְּפִלּוֹת הַקָּרוֹב לְכָל לִבּוֹ שֶׁל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה, שֶׁרֻבּוֹ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וֶאֱמוּנָה בַּה'.

אוּלַי אִם חַיֵּיהֶם הָיוּ מִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת הֵם לֹא הָיוּ מַגִּיעִים לִדְרָגוֹת נִשְׂגָּבוֹת כֹּה גְּדוֹלוֹת. הַשֶּׁמֶן הַזַּךְ יוֹצֵא מֵהַזֵּיתִים הַקָּשִׁים דַּוְקָא כְּשֶׁלּוֹחֲצִים אוֹתָם.

כְּמוֹ שֶׁרָמַז דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים" (תְּהִלִּים קל, א). אֵיךְ הִגַּעְתִּי לַמַּעֲלוֹת שֶׁלִּי? לַתְּכוּנוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלִּי? בִּזְכוּת הַ"מַּעֲמַקִּים" בָּהֶם הָיִיתִי, בִּזְכוּת הַנְּפִילוֹת, הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַבְּעָיוֹת אִתָּם הִתְמוֹדַדְתִּי וּבָהֶם הִכַּרְתִּי אֶת מַעֲלוֹתַי וְיָדַעְתִּי מָה עָלַי לְהַמְשִׁיךְ לְפַתֵּחַ.

לֹא בִּכְדִי שְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים יָצְאוּ מִזַּרְעָם: מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּבוֹאוּ לִגְאוֹל עַם יִשְׂרָאֵל בִּגְאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וְהַכֹּל בִּזְכוּת אֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה עוֹלָם!

חַיֵּךְ! הַכֹּל לְטוֹבָה!

שָׁרְשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "אֱמוּנָה" הוּא "אָמֵן". לִרְמֹז לָאָדָם לוֹמַר "אָמֵן" עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה לוֹ וּלְקַבֵּל אֶת הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה מִבְּלִי לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשֵׂי הַבּוֹרֵא!

וְדַע לְךָ, כִּי נְוֵה הַתְּלָאוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא נִגְמָר. בְּעָיָה אַחַת נִגְמֶרֶת וּמַתְחִיל קֹשִׁי אַחֵר. לְעֻמַּת זֹאת, רִגְעֵי הָאֹשֶׁר בַּחַיִּים הֵם מְעַטִּים.

זוֹ הַהוֹכָחָה, שֶׁאֵין תַּכְלִית הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא לַהֲנָאוֹת כִּי אִם זוֹ הָיְתָה הַתַּכְלִית הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת לָנוּ "חָדְשֵׁי אֹשֶׁר" וְלֹא "רְגָעִים קְטַנִּים שֶׁל אֹשֶׁר", שֶׁמִּתְבַּטְּלִים בְּשִׁשִּׁים בְּתוֹךְ יָם הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים.

אָכֵן, הַכֹּל לְטוֹבָה, אַךְ אֵין זֶה סוֹתֵר שֶׁזֶּה לְעִתִּים גַּם "מַר", גַּם כְּשֶׁלּוֹקְחִים תְּרוּפָה זֶה "מַר", אֲבָל זֶה טוֹב!

לָדַעַת אֶת ה' גַּם בַּמַּכּוֹת הַנּוֹחֲתוֹת עָלֵינוּ

אַבָּא אֶחָד אִיֵּם כָּל הַזְּמַן עַל יְלָדָיו כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ: "אִם לֹא תֹּאכְלוּ יָבוֹא זְאֵב", "אִם תָּרִיבוּ יַחַד יָבוֹא זְאֵב"...

יוֹם אֶחָד נִמְאָס לִילָדָיו וְאָמְרוּ: "אַבָּא, מַסְפִּיק! אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא מְפַחֲדִים מֵהַזְּאֵב, אֵין שׁוּם זְאֵב, שֶׁהֲרֵי הוּא אַף פַּעַם לֹא הִגִּיעַ!"

מָה עָשָׂה הָאָב?

יָצָא מֵהַבַּיִת, הִתְחַפֵּשׂ לִזְאֵב, כָּרַע עַל אַרְבַּע וְדָפַק עַל דֶּלֶת הַבַּיִת...

כַּאֲשֶׁר פָּתְחוּ לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, הוּא הִתְפָּרֵץ פְּנִימָה וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת יְלָדָיו כִּזְאֵב. הַיְלָדִים פָּחֲדוּ מְאֹד וְהִתְחִילוּ לִבְכּוֹת, לֹא מֵהַמַּכּוֹת הָרַכּוֹת אֶלָּא מֵהַבֶּהָלָה שֶׁאָחֲזָה אוֹתָם. הָאָב רָאָה שֶׁהַיְלָדִים לָמְדוּ לֶקַח וּבָרַח הַחוּצָה מֵהַבַּיִת.

כְּשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה וְהַפַּעַם בִּדְמוּת אַבָּא, הַיְלָדִים קָפְצוּ עָלָיו וְהִתְחִילוּ לְחַבֵּק אוֹתוֹ וְסִפְּרוּ לוֹ שֶׁהַזְּאֵב אָכֵן הִגִּיעַ וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת בָּהֶם: "אַבָּא!!! צָדַקְתָּ! בֶּאֱמֶת יֵשׁ זְאֵב, אֲבָל אֵיפֹה אַתָּה הָיִיתָ כְּשֶׁהַזְּאֵב הִגִּיעַ?!"

לְעִתִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱלָץ לָתֵת לָנוּ מַכּוֹת וְיִסּוּרִים מֵאַחַר וְאָנוּ פָּשַׁעְנוּ כְּנֶגְדּוֹ, אַךְ בִּמְקוֹם לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אָנוּ כְּלָל לֹא מְבִינִים שֶׁהַמַּכּוֹת שֶׁנּוֹחֲתוֹת עָלֵינוּ הֵם מֵה' וְתוֹלִים אֶת בְּעָיוֹתֵינוּ בְּסִבּוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת.

אִם נְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ נְזָרֵז אֶת גְּאֻלָּתֵנוּ הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית כְּאֶחָד וְכִימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת!

"אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה"

בְּסוֹף הַלַּיְלָה, קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, מִתְגַּבֶּרֶת חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה. "שַׁחַר", לְשׁוֹן "שַׁחְרוּרִית" (זֹהַר, תְּהִלִּים כב, א) - כָּךְ יִהְיֶה מַהֲלַךְ הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידִית בּוֹ יַפְצִיעַ אוֹר הַגְּאֻלָּה לְאַחַר הֶסְתֵּר פָּנִים וְחֹשֶׁךְ גָּדוֹל כְּדִבְרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה" (תְּהִלִּים קיח, כא), דַּוְקָא מִתּוֹךְ הָעִנּוּיִים וְהַצָּרוֹת תַּגִּיעַ הַיְשׁוּעָה!

עַל כֵּן יַקִּירִי! עָלֶיךָ לְהִתְעוֹדֵד מִמַּצָּבֵנוּ הָרוּחָנִי, הַלְּאֻמִּי, הַבִּטְחוֹנִי וְהַכַּלְכָּלִי שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל כִּי כְּכָל שֶׁהַמַּצָּב גָּרוּעַ יוֹתֵר, הַדָּבָר מְבַשֵּׂר שֶׁהַגְּאֻלָּה עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח מַמָּשׁ! אָז יִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מִיכָה ז, טו).

הַנִּסָּיוֹן נִתָּן לָאָדָם כְּפִי כֹּחוֹ

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי בְּנִי הַיָּקָר! שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַעֲמִיד אוֹתְךָ בְּנִסָּיוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ!

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ עַל פִּי הַכֹּחוֹת שֶׁחָנַן אוֹתוֹ. הַנִּסָּיוֹן מֻתְאָם לְכָל אָדָם בְּאֹפֶן אִישִׁי. הוֹכָחָה לְכָךְ מִפָּרָשַׁת אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר (דְּבָרִים כא, י-יג), הַתּוֹרָה הִתִּירָה לְלוֹחֵם בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה לָבוֹא עַל הַגּוֹיָה עוֹד בְּטֶרֶם שֶׁהִתְגַּיְּרָה כִּי הַתּוֹרָה יָרְדָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ לוֹחֵם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְמוֹדֵד עִם יִצְרוֹ בְּשָׁעָה זוֹ, כִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זַ''ל (קִדּוּשִׁין כא:), ''לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע". מִכָּאן מוּכָח, שֶׁאֶת יֶתֶר שְׁאָר הַמִּצְווֹת וְהַדִּינִים שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה עָלֶיךָ יֵשׁ לְךָ אֶת הַכֹּחוֹת לְקַיְּמָם.

לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, אֶחָד לֹא מוֹצֵא אֶת זִוּוּגוֹ, הַשֵּׁנִי מַצָּבוֹ הַבְּרִיאוּתִי לָקוּי וְהַשְּׁלִישִׁי לֹא מַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ יְלָדָיו. אֶחָד מִתְנַסֶּה בְּעֹנִי וְהָאַחֵר בִּשְׁלוֹם בַּיִת. הַמְשֻׁתָּף לְכֻלָּם: שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַכֹּחוֹת לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ! כְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא, "לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחֲנָא" (כְּתוּבּוֹת סז). כְּלוֹמַר, מַטְעִינִים אֶת הַמַּשָּׂא עַל הַגָּמָל לְפִי כֹּחוֹ.

בְּנִי חֲבִיבִי! לַמְרוֹת הַקְּשָׁיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ, רְאֵה לְחַזֵּק עַצְמְךָ בִּתְפִלָּה וּבַעֲבוֹדַת ה' וּלְהִתְקַדֵּם הָלְאָה. אַל תֹּאמַר 'מָחָר אַתְחִיל לְהִשְׁתַּפֵּר', כִּי אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לְךָ שֶׁמָּחָר יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר: "צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר"! (שְׁמוֹת יז, ט), תִּלָּחֵם בַּ"עֲמָלֵק", בַּיֵּצֶר הָרַע שֶׁאוֹמֵר לְךָ לִדְחוֹת אֶת הִתְקַדְּמוּתְךָ הָרוּחָנִית לְ"מָחָר".

עָלֶיךָ לְהַנְצִיחַ כָּל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֶּיךָ לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. כָּל יוֹם הוּא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בְּכָל יוֹם אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה' עַל אַף שֶׁבְּכָל יוֹם יֶשְׁנָם נִסְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים, בְּעָיוֹת וּקְשָׁיִים אֲחֵרִים כִּי לְפִי גֹּדֶל הַצַּעַר כָּךְ גֹּדֶל הַשָּׂכָר! (אָבוֹת פ"ה, מכ"ד).

הַנִּסָּיוֹן נִתָּן לְפִי תַּכְלִית הַנְּשָׁמָה

הרמ"ע מִפַּאנוֹ זַצַּ"ל כָּתַב, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם מַצִּיגִים לָהּ הַרְבֵּה גּוּפוֹת, וְעַל כָּל גּוּף כָּתוּב אֵילוּ יִסּוּרִים וּתְלָאוֹת יַעַבְרוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַנְּשָׁמָה בּוֹחֶרֶת לָהּ אֶת הַגּוּף עִם הַיִּסּוּרִים הַמֻּתְאָמִים לְמָה שֶׁבָּאָה לְתַקֵּן בָּעוֹלָם. עַל כֵּן אֵין לְאָדָם מָקוֹם לָבוֹא וּלְהִתְלוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ, מֵאַחַר וְהַנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הֵם הַ"בְּגָדִים" שֶׁהֲכִי מַתְאִימִים לוֹ לְפִי מִדּוֹתָיו וְהַתִּקּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.

בְּצָבָא יֶשְׁנָהּ יְחִידָה קְרָבִית, שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידַת הַ"כַּלְבָּנִים", תַּפְקִיד הַחַיָּלִים הַמְשָׁרְתִים בִּיחִידָה זוֹ הוּא לָלֶכֶת כַּחֲלוּצִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב יַחַד עִם כְּלָבִים מְאֻלָּפִים עַל מְנָת לְזַהוֹת מוֹקְשִׁים וּמִטְעֲנֵי חַבָּלָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְנַטְרֵל אוֹתָם בְּטֶרֶם כְּנִיסַת כֹּחוֹת הַיַּבָּשָׁה.

מָה יִקְרֶה אִם יָבוֹא חַיָּל הַמְשָׁרֵת בְּאוֹתָהּ יְחִידָה וְיִטְעַן: "מַדּוּעַ עָלַי לְהִתְבַּזּוֹת לָלֶכֶת עִם כֶּלֶב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב?! אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְשֶׁטַח הָאוֹיֵב עִם מָטוֹס אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת עִם טַנְק וּלְהִלָּחֵם נֶגֶד הַמְחַבְּלִים!". וַדַּאי שֶׁאוֹתוֹ חַיָּל טוֹעֶה טָעוּת חֲמוּרָה מִפְּנֵי שֶׁזֶּה לֹא הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו. אַדְּרַבָּה, אִם יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל חַיֵּי אָדָם רַבִּים וּבְכָךְ לִתְרֹם לְהַצְלָחַת הַמַּעֲרָכָה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִטִּיל עָלֶיךָ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם עִם נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים מִשֶּׁלְּךָ גַּם אִם זֶה נִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ תַּפְקִיד פָּחוֹת נוֹצֵץ וְחָשׁוּב זֶהוּ תַּפְקִידְךָ וְעַל כֵּן עָלֶיךָ לְמַלֵּא אוֹתוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל.

כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֶל פִּתְחֵנוּ הַנִּסָּיוֹן אָנוּ מַרְגִּישִׁים קֹשִׁי גָּדוֹל, רִפְיוֹן וְחֹסֶר בִּטָּחוֹן לָכֵן כְּבָר בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יְבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן.

יֵשׁ לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת אֲשֶׁר כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זיע"א (מְסִלַּת יְשָׁרִים פ"א), "עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן". זֶה לֹא חָכְמָה לַעֲבֹד אֶת ה' רַק כַּאֲשֶׁר הַכֹּל בְּסֵדֶר וְהַדְּבָרִים מִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת.

טוֹבָה אַחַת בְּצַעַר מִמֵּאָה שֶׁלֹּא בְּצַעַר

בְּנִי הַיָּקָר! עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאֵין זוֹ חָכְמָה לִלְמֹד מִתּוֹךְ מְנוּחַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֶת כָּל מְבֻקָּשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ מַסְפִּיק מַלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם יֵצֶר הָרַע, קְשָׁיִים וְנִסְיוֹנוֹת כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁל הָאָדָם הִיא לְהִלָּחֵם בַּנִּסְיוֹנוֹת וּבַקְּשָׁיִים שֶׁמַּצִּיבִים לוֹ מִשָּׁמַיִם וְיַחַד עִם זֹאת לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', בְּדִקְדּוּק הַמִּצְווֹת וּבְלִמּוּד תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, טוֹבָה אַחַת בְּצַעַר מִמֵּאָה שֶׁלֹּא בְּצַעַר (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פ"ג, מ"ו) וּכְמַאֲמַר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (פ"ה, מכ"ד), "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא". כְּלוֹמַר, כְּכָל שֶׁהַנִּסָּיוֹן וְהַצַּעַר גָּדוֹל יוֹתֵר כָּךְ גַּם שְׂכָרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר.

מִדַּת הַיִּסּוּרִים הַבָּאָה עַל הָאָדָם נִמְדֶּדֶת בַּשָּׁמַיִם בְּדִקְדּוּק רַב, בְּ"מִשְׁקָל" מְשֻׁכְלָל וְרָגִישׁ בִּמְיֻחָד. רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִמְּדוּנוּ (עֲרָכִין טז:), שֶׁאֲפִלּוּ אִם אָדָם הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ כִּיסוֹ כְּדֵי לְהוֹצִיא מַטְבֵּעַ מְסֻיָּם וְעָלָה בִּמְקוֹמוֹ מַטְבֵּעַ אַחֵר - הַדָּבָר נֶחֱשָׁב לְיִסּוּרִים שֶׁמְּכַפְּרִים וּמְטַהֲרִים אֶת הָאָדָם! (יוֹמָא פז:).

וְעָלֶיךָ לִזְכֹּר בְּנִי, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים וְלוּ הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר בָּאִים בְּהַשְׁגָּחָה וּבְמִדָּה מְדֻקְדֶּקֶת מֵהַשָּׁמַיִם שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ עֲגָלָה הַטְּעוּנָה בְּתֶבֶן וְקַשׁ, שֶׁנָּפַל מִמֶּנָּה חֲתִיכַת קַשׁ - נִקְבַּע בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה, אֵיזֶה קַשׁ יִפֹּל, אֵיךְ יִפֹּל וְעַל אֵיזֶה מָקוֹם יִפֹּל. אֲפִלּוּ הֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים מֵהָאִילָן הֵם בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה הַכּוֹלֶלֶת אֵיזֶה עָלֶה יִפֹּל רִאשׁוֹן וְאֵיזֶה עֲשִׂירִי, וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם יִדְרְסוּ עַל כָּל עָלֶה.

גְּדוֹל הַמְקֻבָּלִים, רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י זַ''ל כָּתַב, שֶׁיֵּשׁ בֶּעָלִים נִיצוֹצוֹת וּנְשָׁמוֹת מְגֻלְגָּלוֹת וְעַל כָּל עָלֶה וּפְרִי יֵשׁ הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה אִם תֹּאכְלֶנּוּ הַתּוֹלַעַת, אוֹ שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ אָדָם צַדִּיק שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו וְיָבוֹא עַל תִּקּוּנוֹ הַסּוֹפִי.

הַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עַל הַכְּלָל וְעַל הַפְּרָט כְּאֶחָד מְדֻקְדָּקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה לָכֵן עָלֵינוּ לְקַבְּלָם בַּהֲבָנָה וּבְאַהֲבָה וְלִזְכֹּר שֶׁגַּם הֵם לְטוֹבָתֵנוּ, שֶׁהֲרֵי כָּל מָה שֶׁה' עוֹשֶׂה זֶה לְטוֹבָה, כָּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד! (בְּרָכוֹת ס:).

אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם

בְּנִי יַקִּירִי! יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת לְבָבְךָ כִּי לִפְעָמִים אַתָּה נִתְקָל בִּבְעָיוֹת וּקְשָׁיִים וְהַדְּבָרִים "לֹא זָזִים" כְּפִי שֶׁתִּכְנַנְתָּ. עָלֶיךָ לִזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר חָזַרְנוּ וְאָמַרְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּסֵפֶר זֶה שֶׁגַּם חֹסֶר הַהַצְלָחוֹת הֵם מִשָּׁמַיִם וְלָכֵן עָלֶיךָ לְבַטֵּל אֶת רְצוֹנוֹתֶיךָ לִרְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ.

לִפְעָמִים יֵצֶר הָרַע מְתַעְתֵּעַ בְּלִבֵּנוּ וּבִמְקוֹם לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ וּלְהַכּוֹת עַל חֵטְא אָנוּ מַאֲשִׁימִים אֶת כָּל הָעוֹלָם, אֶת מְנַהֵל הַבַּנְק, הַנֶּהָג שֶׁבַּדֶּרֶךְ, הָאִשָּׁה, הַיְלָדִים אוֹ אֶת הַשָּׁכֵן. כָּל פַּעַם בּוֹחֲרִים "קָרְבָּן" אַחֵר.

נוֹהֲגִים לוֹמַר, שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת הִתְלוֹנֵן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שֶׁנָּתַן לוֹ תַּפְקִיד שֶׁבְּעֶטְיוֹ כֻּלָּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְגִּיעוֹ וְאָמַר לוֹ: אַל תִּדְאַג, אַף פַּעַם לֹא יַאֲשִׁימוּ אוֹתְךָ! פַּעַם יַאֲשִׁימוּ אֶת רַשְׁלָנוּתוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא, פַּעַם אַחֶרֶת יַאֲשִׁימוּ אֶת שַׂר הַבִּטָּחוֹן וּפַעַם יַאֲשִׁימוּ אֶת הַנֶּהָג שֶׁנָּסַע שֶׁלֹּא כַּחֹק...

אִם תִּזְכֹּר תָּמִיד שֶׁאֵין "מִקְרֶה" בָּעוֹלָם ("מִקְרֶה" אוֹתִיּוֹת: "רַק מֵה'" אוֹ "רָקַם ה'"), הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, חַיֶּיךָ יִשְׁתַּפְּרוּ לְהַפְלִיא, חַיֶּיךָ יִהְיוּ טוֹבִים וּרְגוּעִים!

מתוך הספר "אמונה ברורה" של הרב שי שמח. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.