"אני אדם חילוני, אך ויתרתי על 90,000 ₪ למען ריבונו של עולם"

הפגישה שהתנהלה בין אברהם מרן, מנהל מרכז הכנסים והאירועים 'אל סירוקולו' לבין נציגי חברה גדולה שביקשה לשכור ממנו את אחד ממתחמי הכנסים, נראתה מבטיחה מאוד.

הנציגים ישבו מולו וסיכמו על שכירות האולם במשך חמישה ימים בחודש למשך ארבעה חודשים – מה שאומר תשלום של כ-13 אלף שקלים מידי חודש. "מבחינתי זה הגיע בדיוק בזמן הנכון", הוא מציין, "שכן בתקופת הקורונה היה מצבי הכלכלי בכי רע. במשך שנתיים היו המתחמים סגורים כמעט כל הזמן, וההפסדים היו קשים מאוד. עד עכשיו אני מנסה לשקם את העסק. עסקה כזו נראתה בהחלט מבטיחה".

כמובן שעסקה כה נרחבת אינה נסגרת ביום אחד, ולפגישה הראשונה התווספו גם פגישות נוספות, אליהן הגיעו מנכ"לי ובכירי החברה. הם דנו עם מרן בפרטים ובאופן שבו יישכר האולם, ורק בפגישה הרביעית, כשביקשו לדבר על ימי השכירות, הם ציינו כבדרך אגב שאחד הימים המתוכננים בכל חודש יחול בשבת.

לתגובה של מרן הם לא ציפו. באותו רגע הוא קם ממקומו והודיע באופן חד ונחרץ: "אין סיכוי, אני לא משכיר את האולם בשבת, זהו יום של מנוחה". האנשים לרגע לא הבינו את כוונותיו – למה שלא ישכיר להם את האולם? אך מבחינתו הדבר היה חתום וברור. "לא מעניין אותי אם יש כאן הפסד של 90 אלף שקלים, אני בשבת לא פותח את המתחם, נקודה".

למען אבא שבשמיים

כשמשוחחים על כך עם מרן, הוא נשמע בטוח בעצמו מאוד, לפחות כפי שהיה באותה פגישה גורלית. "נכון שאני אדם חילוני", הוא מציין, "לצערי אני לא שומר שבת, אבל לגמרי מאמין באבא שבשמיים. מתחמי האירועים שלי קיימים מול אוניברסיטת בר אילן, ובמשך השבוע מושכרים לצורך קורסים ומפגשים שונים, אבל בשבתות הם נסגרים, אין מצב שאפתח אותם".

איך אתה מסביר את זה שכאדם חילוני אתה מקפיד על שמירת שבת?

"במקור אני די-ג'יי ובמשך שנים הפעלתי מועדונים בשבת. ראיתי מקרוב שאין בעבודה בשבת שום ברכה, ובמשך תשע השנים האחרונות אני לא מגיע כלל להופיע באירועים בשבתות, גם לא באירועים של ימי שישי בצהריים שעלולים לגלוש לשבת. אני פשוט לא מאמין שתהיה ברכה בכסף הזה. בנוסף, חשוב לי שלא להכשיל אנשים, ובכלל אני מאמין באבא שבשמיים ופשוט אוהב אותו, לא רוצה לאכזב אותו בשום אופן. כל מה שאני עושה זה בשבילו ולמענו".

ובכנות, לא היה לך קשה לוותר?

"האמת היא שכשיצאתי מהפגישה עם אותם נציגים שהיו כל כך מאוכזבים, נכנסתי לסטודיו שלי ובכיתי מהתרגשות. הרגשתי כל כך שלם עם עצמי שהייתי מספיק חזק ולא נכשלתי".

ומה שמדהים בסיפורו של מרן זה שבסופו של דבר יצרו אתו קשר הנציגים וביקשו להחליף את 20 המפגשים שהיו אמורים להתקיים ב-100 מפגשים. "התברר שהם מבצעים שיפוצים במקום בו הם נמצאים, וצריכים במשך ארבעת החודשים הקרובים למצוא מקום חילופי. בתחילה הם חשבו להיעזר בי רק למפגשים ספורים בחודש, אך לאחר מכן קיבלו החלטה לשכור את המתחמים במשך 25 ימים בחודש, לא כולל שבתות. כשנודע לי על כך הרגשתי ממש צמרמורת, הנה הקב"ה מחבק אותי ונמצא איתי כל הזמן".

יחד עם זאת, מרן מבקש להדגיש: "כשחברים שלי שמעו על הוויתור הם אמרו לי: 'חכה, חכה, עוד תראה איזו פרנסה גדולה תבוא לך בזכות הוויתור על העבודה בשבת'. אבל אני הבהרתי להם שאני בכלל לא עושה את זה בשביל הפרנסה, אלא כי אני מאמין שכך נכון. אני שמח כמובן בכך שהמקום הושכר לבסוף, ובתנאים טובים יותר, אבל שמח יותר בכך שעשיתי את רצונו של בורא עולם. זהו הסיפוק האמתי שלי".