לא סתם אומרים "כפתור ופרח", ולא "פרח ופרח"

כל אדם שמגיע לפרקו רואה בעינו רוחו את האביר על הסוס הלבן אתו ירצה להקים את בית חלומותיו. את כל הסודות והמאווים הכמוסים הוא מקפל בדמות אחת. מלאכית. מושלמת. השאלה האמיתית היא האם התמונה הזו עולה בקנה אחד עם מה שאתן באמת צריכות לחיים האמיתיים. האם את מחפשת את אב ילדייך, אוזן קשבת, תומכת שתצלח איתך את החיים על מים סוערים, או מישהו שכל נתוניו החיצוניים מושלמים? האם את מחפשת את גדול הדור שכולם יגמרו עליו את ההלל וישבחו אותך על בחירתך, או שבעצם את רוצה שותף גם בגידול השוטף של הילדים, אחד שנוכח גם במטלות הבית.

שידוכים מוצלחים הם כאלה שנסגרו בין אנשים שחיפשו את החצי שישלים אותם ולא את הבן אדם המושלם. ולמרות זאת, רבות מאתנו עסוקות במרדף אחר דמות מהחלומות, כזו שתתאים בדיוק לסגנון חיינו, בדיוק כמו שאת מתאימה את התיק לצבע של השמלה.

אם תשימי לב, הרבה מן החלומות שאת מציירת לעצמך הם דברים שאת חושבת שאת רוצה, לא כאלה שאת באמת צריכה. דווקא מישהו שונה ממך, מעולמות אחרים, יוכל לספק לך את הדברים שאת אינך יכולה להעניק לעצמך. השידוך הטוב והנכון, "הזיווג ההגון" אינו משהו שאת אמורה לנופף בו מול בעולם ולצעוק "השגתי!", הוא לא קישוט אופנתי שאמור להתאים לרוח השעה, אלא שותף לחיים, למסע, לדרך ארוכה בעזרת ה'. שותפות שתעניק לך דווקא כלים שאין ברשותך כרגע. לא סתם אומרים כפתור ופרח, סיר ומכסה. אין ביטוי שמדבר על "פרח ופרח".

גם אם נדמת לך שאת נכבשת בקסם דמות מסוימת שעונה על רשימת ציפיותייך החיצוניות, ואת מרגישה מרחפת באוויר ומאושרת, כל מעינייך מרוכזים בקשר הנרקם וההתרגשות ממלאה אצלך כל צורך אחר, את צריכה להבין שזהו מצב חריג כיוון שהוא פג תוקף. כלומר, לא חווים באותה עצימות את הרגשות העזים האלה עד 120 שנה. בסופו של דבר כשההתרגשות העזה מתפוגגת נשארים החיים עצמם ושם, חשובה וקריטית שאלת ההתאמה וההשלמה שלכם האחד את השני. אחרי חמש שנים אין משמעות לעטיפה חיצונית אלא לרעות, חברות, השלמה ויכולת תפקוד כצוות מנצח. על הקסם יש לעבוד מחדש כל העת. את הניצוצות יש להצית מחדש כל הזמן. את ההתרגשות צריך לעורר ולהעיר.

וזאת הסיבה שחשוב שלא תסתנוורי. שתצליחי לחשוב פשוט וחכם. שתצליחי לנתק את עצמך מרעשי הרקע, מהרצון לנופף בהישגיך, ברצון הטבעי לעשות אדם בצלמך ודמותך ורצונותיך.

כשאת נסחפת אחר רשימה חיצונית ששאפת אליה, הקיימת באדם אחר, המוח שלך, שמרוגש עד תום עלול לעוור את עיניך ולגרום לך לא לראות שום פגם.

כאשר את נפגשת עם סתם חברה חדשה, מוחך מפעיל כישורים חברתיים בסיסים שעוזרים לך לנתח את האדם ואישיותו. "היא נראית רגזנית", "הצורה שבה היא משתלטת על דברים מעצבנת אותי". אבל אותם כישורים בדיוק מושבתים אצלך ונכבים כשאת מביטה במישהו שאת כבר מחוברת אליו ורוצה לצעוד אתו קדימה אל עבר מסע משותף. החלק השיפוטי במוח יוצא לחופשה.

זאת הסיבה ששיטת השידוכים הנהוגה והמקובלת טובה יותר מכל השיטות האחרות שמציע העולם. כיוון שהיא עוזרת לך להגיע עם השכל. לבחון את האדם היושב למולך בצורה שכלתנית. קרה עד כמה שאפשר ומפוכחת. שיטה שעוזרת לך לא להסתנוור ולהיסחף במהירות. היא שומרת על הלב שלך כאשר את מרגישה בטוחה מספיק להוריד הצעה אפילו בפגישה שלילית כי כל הקצב הרגשי נעשה לאט יותר מהקצב של השכל והדיבורים הגבוהים על מהות הבית היהודי.

הרבה בנות חוששות לסגור שידוך למזל וברכה רק בגלל שאינן מרגישות רגש עז. שלא נוצר קליק מהיר ומידי. שרגשות מסוימים אינם בוערים בעוצמה.

אבל העולם כבר הוכיח לנו והמציאות מראה בצורה הברורה ביותר שגם הזוגות שהיו נראים המבטיחים ביותר ומעוררי קנאה לא שרדו את החיים עצמם.

והמסקנה היא שצריך שתהיה נשיאת חן. בוודאי. אבל גם אם הפרטנר שמולך אינו סוחף את ליבך בעצימות הגבוהה ביותר, אבל ההשקפות שלכם שוות, המנטליות דומה, ראיית העולם משותפת, ואת מרגישה שיש כאן שותף איכותי למסע ארוך, את יכולה ללכת על זה גם את לא מרגישה מסוחררת מאושר ומרגשות עזים שמתפרצים.

קשר אמתי ובר קיימת בין בני זוג הבנה לאט ובטוח במשך שנים. אל תתבלבלי בין התלהבות סוחפת שמתפוגגת תמיד אחרי ההתלהבות הראשונית, שאז מתגלים בשקיפותם כל אותם תכונות ומידות שלא הבחנת בהם כשהיית שיכורה מהערצה – לבין נתינה שמולידה אהבת אמת.

לכי על זה: אם עד היום חיכית להרגיש ופסלת הצעות איכותיות רק כי לא היה "קליק" מידי, תני לעצמך הזדמנות לבחון ברצינות גם הצעות איכותיות שמתאימות ומשלימות אותך, גם אם הן אינן נושאות בכנפיהן את כל קשת הרגשות.