נפלאות הבריאה
בשביל מה צריך גבס כשנשברת עצם?
מה קורה בגוף כשנשברת עצם, איך היא מתאחה ולמה בעצם צריך גבס?
- דבי רייכמן
- פורסם ח' אייר התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
הקב"ה ברא בגופנו עצמות חזקות, יציבות ועמידות, שמאפשרות לנו לעמוד בזקיפות קומה ולהשתמש באיברי הגוף השונים. למרות החוזק שלהן, העצמות עלולות להישבר – לרוב בעקבות פגיעה כמו מכה חזקה מאוד, ולעיתים גם בעקבות מחלות שונות.
גם בתוך העצמות ישנם כלי דם זעירים שמזינים אותן. כאשר עצם נשברת גם כלי הדם הללו נקרעים. הדימום הקל שנוצר הוא זה שיוצר את הנפיחות הקלה שניתן לראות לעיתים קרובות באזור של שבר. הדימום הזה מזמן מקרופאגים, אשר משחררים הורמון גדילה, שמעודד יצירה חדשה של עצם. כך, למעשה, העצם מתחילה להתאחות.
בתוך זמן קצת מתחילה להיווצר באזור רקמה שנקראת קאלוס. בשלב הראשון היא עשויה רק מתאים ומכלי דם, אך בהמשך – תוך כשישה שבועות – היא מכילה גם סידן והופכת לקשה. בתוך כ-8 שבועות מתחילה התאחות העצם, כאשר סביב הקאלוס נבנית העצם במלואה בהדרגה. למעשה, ההחלמה מגבס עשויה להימשך כשנה, עד שהעצם נבנית לחלוטין. הקאלוס, אגב, נותר במקום השבר, כך שלעיתים נוצרת התעבות של העצם במקום שבו היה שבר.
מדוע צריך גבס?
כאשר העצם נשברת, היא עלולה לזוז, וכך להתאחות בצורה שאינה נכונה. הגבס, למעשה, שומר על העצם ישרה, כך שהאיחוי ייעשה בצורה טובה. בגבס משתמשים בדרך כלל במשך 6 שבועות, עד שהקאלוס נוצר ומתקשה בצורה טובה. בדרך כלל, בשברים פשוטים, מספיק גבס פשוט או קיבוע. כאשר השבר מורכב יותר, או שיש כמה שברים סמוכים, יש צורך בקיבוע פנימי, באמצעות ברגים וכדומה המקבעים את העצם למקומה.