פרץ של צחוק ואמונה

בעודי בת תשע הביאו הוריי למסיבת הבריתה של אחותי זוג ליצנים. אחד מהם היה ללא ספק האטרקציה של הערב. עם פני ירח לבנות וחיוך אדום קיבל את האורחים בחינניות, ובמקביל לכך, במיומנות רבה ובלי שהרגישו, הצליח להסיר את שעון היד מידם, וגם את המעטפות עם הצקים שהחזיקו. לאחר שניות ספורות החזיר למופתעים את האבידה והתגלגל איתם מצחוק. כך נחקק בזיכרוני ובאלבום התמונות המשפחתי.

21 שנים מאוחר יותר, לאחר שחזרתי בתשובה, ארגנתי עם בעלי ערב של חיזוק וסטנד-דת למשפחתי וחבריי בביתי, בניצוחו של הרב שמעון פרץ. בעוד שסיפר את סיפורו, הקרין על מסך גדול תמונות מחייו החילוניים. עם הצפייה נותרנו אני ומשפחתי פעורי פה כשגילינו שאותו ליצן ממסיבת הבריתה של אחותי הוא בעצם הרב פרץ.

שמעון פרץ נולד בחיפה, בבית מרוקאי מסורתי. מגיל 12 עד 18 גדל בקיבוץ יקום. למרות שבית אמו היה מסורתי, ולמרות שלדבריו תמיד הייתה לו זיקה לבורא עולם, הוא חי חיים חילוניים, ללא מחשבות על חזרה בתשובה. הוא התחנך בבית ספר חילוני, ובהמשך התגייס ללהקה צבאית בצה"ל. מגיל צעיר בלטה בו היכולת לבדר את הסובבים לו. הוא זוכר כיצד היה מספר בדיחות בבית הספר ועשה חיקויים.

בזמנו, הייתה תוכנית טלוויזיה לועזית מצליחה בשם "תהילה". "אמא שלי הייתה מכורה לה", שחזר הרב בחיוך, "יום אחד היא אמרה לי "שמעון, אני רוצה שתהיה שחקן", אמרתי לה "אמא, את לא רוצה שאני אהיה הרשב"י?", והיא אמרה: "אני רוצה שתהיה הרגבט". שאלתי "מי זה הרגבט?", והיא ענתה: "רבי גון בן טרבולטה".

פרץ הלך לפי החלום של אמו. הוא למד משחק בבית הספר "בית צבי", ובהמשך שיחק בתיאטרון "הבימה", הופיע בתוכנית "זהו-זה", בתוכנית המתיחות "פספוסים" ובתוכנית "לא דופקים חשבון" בהנחיית יהודה ברקן. במקביל לכל אלה הקים עסק מצליח של ליצנים ורקדנים המופיעים באירועים. אך דווקא מתוך כל השפע הגשמי הזה, זה קרה לו. לאחר שלוש חתונות ושני גירושים, היום בגיל 47 הוא בעל תשובה המנסה להעביר ליהודים את אור התורה על ידי הופעות סטנד-דת בחוגי בית בארץ ובהופעות בעולם, במהלכן הוא מגולל את סיפורו האישי. כיום מתגורר פרץ בבני ברק, נשוי באושר, ואם תשאלו אותו כמה ילדים יש לו, ישיב בחיוך "כשיש יותר מחמישה, אסור להגיד כמה".

לכאורה היה לך הכול כשהיית חילוני. הצלחה, כסף, שפע גשמי. איך מתוך זה חזרת בתשובה?

"חטפתי מכה ואז התעוררתי. בגיל 28 התחתנתי עם בחורה טובה בחתונה כמו מהסרטים, אבל תוך תשעה ימים הבנתי שזה לא זה. היה לי חבר שחזר בתשובה, שהציע לי להתחזק ולחפש אישה דתייה. הוא הכיר לי את הרב דניאל זר, שהציע לי להתארח אצלו בשבת. ככה לאט-לאט התחלתי עם שמירת השבת. בסך הכול זה בא מתוך מקום שהבנתי שאני רוצה להתחתן עם אישה טובה. בזמנו הייתי בתוך העסק של האירועים, והייתי מגיע לאירוע, מוריד את הכיפה, עובד, ומחזיר שוב את הכיפה בסוף הערב. התחלתי להתנזר גם מיציאות. אח"כ הכירו לי בחורה חוזרת בתשובה, והחלטנו שזה גם לכיוון חתונה. גם החתונה הזאת הייתה כמו סרט. היא בחורה טובה, אבל לא הסתדרנו. כחודשיים אח"כ כבר הבנו שזה לא זה. ואז חשבתי שאולי אני צריך לשנות כיוון. פשוט לא הבנתי למה אני מתגרש, מה קורה פה? אני לא אדם בעייתי, לא אדם עם עבר לא טוב. ואז הבנתי שלכל דבר יש הוראות יצרן. כשקונים רכב - יש לו אחריות, כשקונים מקרר - אפילו לא מכניסים את התקע לחשמל לפני שהטכנאי בא כדי שתהיה אחריות. אז על החיים לא ניקח אחריות? אז החלטתי שאם זה לא עבד בדרך שהלכתי בה עד היום - ננסה עכשיו חופה וקידושין לפי הוראות יצרן של בורא עולם. ואני הולך עם זה עד הסוף. זאת האמת".

ומאותו רגע הלך יותר בקלות?

"לא. היה לי קשה ועברתי משברים. התחלתי לחפש לי שידוך, וכל אחד היה תיקון. אישה אחת אלמנה שעדיין בוכה על מות בעלה, אישה גרושה שכשהגעתי לפגוש אותה גיליתי שיש לה שמונה ילדים וכן הלאה. עד שהתחתנתי, עד שמצאתי את האישה שלי, זה לא היה פשוט. לבעל תשובה זה לא פשוט. פתאום אסור לו לעשות כל מני דברים שהוא היה עושה כי הוא נמצא במסגרת. רציתי את היעד אז השתדלתי, עבדתי קשה. העבודה היא פנימית וחיצונית. ברוך השם בסוף הכרתי את אשתי הצדיקה. בגלל שהייתי גרוש כבר פעמיים, לא קיבלתי אותה בקלות. אביה לקח אותי לרב שיפסוק אם נתחתן או לא. ברוך השם זכיתי".

אם היית יכול לדבר עם שמעון פרץ הצעיר והחילוני, מה היית אומר לו?

"הייתי אומר לו: בא נפתח ביחד הרמב"ם, גמרא, בא תלמד, יש שם כל כך הרבה חוכמה.. איך חז"ל יכלו לדון לפני כל כך הרבה שנים בסוגיה - אם יש קובייה ובתוכה יש כהן, האם מותר לעבור איתה מעל בית קברות? מאיפה הגמרא הסיקה שבעתיד יהיה מטוס, ומה עושים במקרה כזה? או בספר תהלים - כל דבר שעבר על דוד המלך, הוא כתב עליו שיר. וכל שיר - פגז: שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי, עזרי מעם השם, כל מילה בול במקום. הרבה מתלהבים משייקספיר, אבל הטקסט האמתי הוא הטקסט העברי".

ושמעון של פעם היה מקשיב לך?

"היה לי קשה, כי שמעון של פעם היה עובד כל הזמן, בסופרלנד, בלונה-פארק, במלונות, באירועים, לא היה זמן בכלל. אין זמן להקשיב כי רצים אחרי העבודה".

אז היום, איך אתה יכול להגדיר את התהליך שעברת?

"זה היה בעצם לחזור מהדרך שבה היינו, ולהיכנס למסגרת שמסבירה איך להתנהג בכל תחומי החיים. זה מזכיר לי שהייתי בבנק, באתי לעמוד בתור ושאלתי קודם מי האחרון. בחור שעמד אמר אני, ועמדתי אחריו. פתאום באה בחורה ואמרה: סליחה, הייתי כאן לפניך. עוד תור, נו מה יכול להיות?, חשבתי לעצמי. היא הסתובבה חצי סיבוב אליי והוסיפה: אתם הדתיים גונבים את המדינה, גם בבנק באת לגנוב תור?. שתקתי, כופפתי את עצמי. ואז עבר מנהל הבנק ואמר: כבוד הרב! אנחנו שמחים לראות אותך בבנק. פנתה אליו הבחורה: מאיפה אתה מכיר אותו?, הוא ענה לה: זה היה שחקן בתיאטרון הבימה. שוב היא פנתה אליי, הפעם בטון אחר: אני מבינה שאתה חוזר בתשובה, אתה לא... חרדי. פתאום אחרי ששמעה שהייתי שחקן תיאטרון - היא הייתה נחמדה אליי . סה"כ הרגשתי לא נעים מהעניין, אבל בגלל שאני עם זקן ופאות, אני יכול לצעוק עליה? אני מייצג משהו.

"מבחינתי השינוי שעברתי היה כמו יהלום. אם שמים יהלום על כף יד, אז בסדר... זה יהלום. אבל כשמשבצים אותו בתוך זהב - הוא מקבל אור מיוחד. אני יכול להגיד לדוגמה שבעבר כשהייתי הולך לים, אף פעם לא נהניתי ממנו. גם לא הייתי נכנס לתוכו, פחדתי כי היו לי תלתלים. שאקלקל אותם?, חשבתי לעצמי עכשיו כשאני חרדי אני הולך לים בשביל הים. אין כאן נשים, כולם גברים, לא צריך להרשים אף אחד. איזה כיף זה לראות את האבות משחקים עם הילדים במים, נהנים מהחול, מנשקים את הגלים! מברכים את השם שהביא לנו מים וגלים! הם באים לשם שמיים. בחופים רגילים לא ראיתי אנשים שמגיעים כדי ליהנות מהים. אז עבור בעל תשובה, לאיזה מימדים גבוהים הוא יכול להגיע! יש כוח אדיר לבעל תשובה, הוא יכול לראות דברים שחרדי מבית לא יכול לראות, כי הוא טעם דבר לא טוב - קולנוע, פאבים, ואז הפסיק לטעום את זה. הוא יודע שזה קיים, אבל אסור לו להיות שם, כי זה חילול השם. גם אדם עם כיפה לא יכול להיות במקומות כאלה. הרי ישר יגידו: שיתבייש, הוא דתי עם כיפה!, ולאדם בלי כיפה מותר? לבעל תשובה יכול להיות קשה מאוד, הוא כל הזמן צריך לעבוד על עצמו כי הוא בעל גאווה, ויש לו כבוד, והוא נזכר איפה הוא היה ומה עשה, ופתאום צריך לשמור כל מני דברים, כמו טהרת המשפחה. אבל איזה דבר יפה זה? איזה קידוש השם זה, איזה כיסופים יש לבעל לאשתו במשך חלק מהחודש, איזה טוהר, איזה קודש. הקב"ה טוב ומיטיב! כשדוקטור עוזר לחולה, איך הוא אומר לו תודה? אז לקב"ה, שנותן לנו חיים כל יום לא נגיד תודה?".

מישהו מסביבתך חזר בתשובה בעקבותיך?

"כן, הייתי בדרום אפריקה, היה שם בחור מאוד נחמד בהופעה. צחק, צחק... בסוף הערב אמרה לי מישהי: זה שצחק הוא אחי. הוא עשיר מאוד, אבל גם רווק בן 44. אני מאוד אשמח אם תוכל לחתן אותו. אז אמרתי לו שיבוא לישראל, והוא באמת עשה את זה. הוא בא לארץ, הכיר מישהי מראש העין והתחתן איתה. יש לו כבר ארבעה ילדים. חזר בתשובה, שומר טהרת המשפחה, כשרות. תראי איך מסטנד-דת נפתח הלב".

ההופעות שלך לא מנסות לחזק באופן מוצהר. אז מה המטרה העיקרית שלהן?

"ללמד שמי שחי בסרט - אוכל בסוף סרטים. אני רוצה שתהיה לקהל אמונת חכמים. בא אחד לרב אומר לו: מה יהיה איתי?, הרב פתח ספר תורה ואמר לו: עוד ארבעה חודשים אתה מת. אחרי שמונה חודשים חזר אליו: הרב, הנה אני עוד חי, אמר לו הרב: אם הייתה לך אמונה היית מת".

כמה אחוז מהזמן אתה רציני וכמה ממנו אתה מצחיקן?

"רוב הזמן אני רציני. כשאני בבית זה שונה לגמרי, זה לא כמו שאני מצחיק מול קהל".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום?

"הייתי שמח לקחת את הסיפור רבי עקיבא, תרנגול, חמור ונר ולבסס עליו הצגה אמיתית עם תפאורה, תאורה וסאונד. ילד שיראה הצגה כזאת ירצה להיות רבי עקיבא, כי התיאטרון משפיע כמעט מיידית. האדם רוצה להיות בתוך הסיפור, להיות השחקן. וכשאדם רואה הצגה כזאת, הצגה איכותית, היא תכניס אותו לעוצמות של רבי עקיבא באופן מוחשי".