פניני עברית: מתי חותכים מידות במשחק כדורגל?

לעיתים קרובות אנו שומעים על "הפקעת שערים" שמשמעה עלייתמחיריםמופרזת וחריגה. הוראת המילה הפקעה היא הוצאת רכוש או ממון מידי אחרים. המילה הפקעה משמשת גם במובן קריעה, כמובא במשנה: "מבלאי מכנסי כהנים ... היו מפקיעין ובהן היו מדליקין" (סוכה ה', ג'). כלומר, היו קורעים את המכנסיים הבלויים של הכהנים ששירתו במקדש, ומהן היו מכינים פתילות להדלקת המנורה. ומכאן לביטוי "פקעה סבלנותו", כלומר, יצא מגדרו ולא יכול היה להבליג.

הוראת המילה שער היא פתח וכניסה, כגון: "וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר" (שופטים ט"ז, ג'). כך, בהשאלה, העמוד הראשון בספר נקרא שער הספר. אחת מהמשמעויות של המילה שער היא מידה, כגון: "וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים" (בראשית כ"ו, י"ב). פסוק זה היווה את ההשראה לבוני השכונה החרדית "מאה שערים" מחוץ לחומת העיר העתיקה, שנוסדה בשנת 1874. בתחום הספורט, ובעיקר בכדורגל, שער הוא פתח, וכל קבוצה חותרת להבקיע כדור לשער היריב.

בדומה לכך, אחת ההוראות של המילה שיעור היא מידה, כמובא במשנה: "אלו דברים שאין להם שיעור ... וגמילות חסדים ותלמוד תורה" (פאה א', א'). באור הדברים, אף שאמרו חכמים בתלמוד: "המבזבז - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות" (בבלי כתובות נ ע"א), כלומר לגמילות חסדים שעושה האדם בממונו יש מידה ושיעור, ואל לו לאדם להפריז בצדקה פן ייהפך עצמו לעני ויזדקק לבריות. אך גמילות חסדים שעושה אדם בגופו, אין לה מידה וקצבה (ביאור הרמב"ם למשנה).

משמעות נוספת של המילה שער היא המחיר והערך של דבר, כמובא בתלמוד: "... ולא יפחות את השער" (בבלי בבא מציעא ס ע"א). כלומר, חכמים הזהירו את הסוחר לבל ימכור דבר למטה מערכו. דבר שיגרום להסב אליו לקוחות מסוחרים אחרים ועלול לקפח את הכנסותיהם של חבריו. לשער משמעו להעריך על פי אומדן.

נראה שכל ההוראות של הפקעהושער אחת הן, שהיא יציאה מהגבול ומהמידה.

גם המילה לבקע משמעה לפלח ולחתוך, כגון: "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה" (בראשית כ"ב, ג'), או "בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ" (ישעיהו נ"ט, ה'). גם בלשון חכמים שומרת המילה על הוראתה, כמובא בתלמוד: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז... והובקעה העיר" (בבלי תענית כו ע"א). כלומר נפרצו חומות העיר ירושלים בתקופת הבית השני בידי טיטוס. לדעת התלמוד הבבלי, חומות ירושלים נפרצו בבית ראשון בט' בתמוז (ראה תענית כח ע"ב), ואילו לדעת התלמוד הירושלמי גם בבית ראשון נפרצו בי"ז בתמוז (תענית ה', ד'). במקרא מסופר על גיבורי דוד שפרצו למחנה הפלישתים: "וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים" (שמואל ב' כ"ג, ט"ז). גם במקרה זה הבקעה משמעה כאמור פריצה. בהקשר זה ראוי לציין את "קרב ההבקעה," קרב שבו נדרשו כוחות צה"ל לפרוץ קו ההגנה הסורית ברמת הגולן במלחמת יום כפור.

אפשר שהמילה בקעה שמשמעה מישור בין ההרים (רד"ק), נגזרת מהוראה זו. כלומר, הבקעה מפלחת ומנתקת את רצף ההרים בשטח המישורי. ייתכן שהמילים להפקיעולהבקיע קרובות מבחינה פונטית בחילוף האות פ' באות ב', שתיהן מאותיות בומ"ף שמוצאן מהשפתיים, וקרובות במשמען. אך להפקיע הובא בספרות חכמים, בעוד שלהבקיע הובא בלשון הכתוב.

נקנח בסיפור קצר: סבלנותו של הסוחר שהפקיע מחירים פקעה. מתוך הביצים שבמרכולתו בקעו אפרוחים, ורבים מהכדים נבקעו. לעת ערב לאחר ששער המטבע ירד, עמד בשער חנותו ושיער את נזקו. בעיניו, היו אלה דברים שאין להם שיעור. לא נותר בידו דבר. כדי להפיג את צערו עמד כשוער בשער במגרש הכדורגל, והבקיעו לו שער...

אילן חיים פור הוא מחבר הספרים "הפכים במקרא ובלשון חכמים" ו"אוצרות רבנו בחיי".