מחדל: איך קורה שאדם דתי נכשל באיסור חמור של אכילת צ’יזבורגר ב’טעות’?

איך קורה שאדם דתי נכשל באיסור חמור כל כך של אכילת בשר וחלב? כשראיתי את הידיעה על כך, הייתי צריכה לשפשף את עיניי כדי להבין שמה שאני קוראת - אמיתי. 

הכל התחיל ביום חמישי האחרון, כאשר בבית משפט המחוזי בתל אביב, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשת בורגרים ידועה בארץ. אינני מציינת את שמה כדי לא להיכנס לספקות של מותר או אסור מבחינת לשון הרע וכדומה, אך אבקש להתייחס למספר נקודות מטרידות במיוחד שנתקלתי בהן, בעצם קריאת הידיעה על כך.

מדובר בסניף שמציג עצמו ככשר, אולם בפועל מוכר מנות המבורגר שדומות לגרסאות הלא כשרות, הללו שנמכרות במתחרים אמריקניים ונושאות שמות כמו צ'יזבורגר והמבורגר עם בייקון (חזיר).

מי שהגיש את בקשת התביעה הייצוגית הוא עורך דין בשם עמית בן ארויה ממשרד בן ארויה-וולף, שטוען כי מדובר בהטעיית הציבור הדתי ו"בהונאת כשרות של קהל צרכנים גדול ורחב". לדבריו, האפשרות לייצוגית עלתה בעקבות אדם דתי שהזמין צ'יזבורגר בסניף של הרשת בקניון עזריאלי בהוד השרון - וגילה שהגבינה היא גבינה אמיתית, ולא כפי שנאמר לו, שהיא אינה אלא תחליף פרווה. 

אך עוד לפני ההטעייה, ועוד לפני ההונאה - תנו לי לשאול אתכם משהו: איזה אדם דתי שגם מחזיק עצמו לירא שמיים, בכלל ירגיש חופשי להזמין מנת צ'יזבורגר או בייקון, מבלי לרעוד??? נגיד שלא מדובר בגבינה אמיתית או בבשר חזיר, ועדיין. האם חרדים לדבר השם אכן יהיו מסוגלים להכניס אל פיהם מנות שמתחקות אחר מאכלים אסורים, שמנסות לחקות טעמים אסורים?

עד להיכן התרחקנו מעצמנו, מדתנו, מאמונתנו, כדי להיות מספיק עזי מצח להכשיר את השרץ, ולהכניס אל פינו מאכלים שרק השם שלהם לבדו - מטמא את נפשנו (עוד לפני שדיברנו על הרכיבים שמוכנסים אליהם).

אותו אדם שנכשל באיסור החמור של בשר וחלב, לא חלם על הרגע שבו הוא ייתן את הביס הראשון בהמבורגר שלו - והפלא ופלא - יגלה שטעם הגבינה ה'מלאכותית' דומה להפליא לטעם גבינה רגילה. מיודענו היה חייב לברר ממה הגבינה עשויה, ושאל את הממונים כיצד הם מצליחים להגיע לטעם שכה דומה לגבינה אמיתית - אך להפתעתו, הממונים הביטו עליו בתמיהה ואמרו: "מה שאתה אוכל זו גבינה רגילה לגמרי".

מדוע שנחפש היתרים למקום שהקב"ה אסר?

ברוב תסכולו ומרמורו, הוא הצביע על המילים 'כשר' שהסניף מתהדר בהן - אך נאמר לו כי בעבר הסניף אכן היה כשר, ועכשיו הוא כבר לא. "המבקש חש תסכול רב ורגשי כעס על כך שאכל אוכל לא כשר ובאופן ספציפי אכל בשר יחד עם חלב - דבר האסור קטגורית על פי דתו ואמונתו", כתב עורך הדין בן ארויה בבקשה לייצוגית והוסיף כי "בסניף בהוד השרון, המוצג כלפי חוץ באותיות של קידוש לבנה ככשר, מוכרים בפועל בשר וחלב ומודים בפה מלא שהסניף אינו כשר".

אבל עזבו מה הם טוענים. ביהדות יש גדרים על גבי גדרים שתפקידם למנוע מקרים מעין אלו. 

אחד מהם הוא כמובן הסתמכות על כשרות מהודרת - שם, מן הסתם, זה לא היה קורה. בכשרות מהודרת לא היו שמות כמו צ'יזבורגר ו'בייקון' בתפריט שמוצע לאנשים דתיים וחרדים לדבר השם. בכשרות מהודרת לא מאשרים כל מוצר, ויש לזה סיבה טובה. אם אפשר היה לאכול חזיר, הקב"ה היה מתיר לנו. ואם הוא אסר עלינו, אז מדוע שנחפש היתרים למקום שהקב"ה אסר? מדוע ש'נלך עם הראש בקיר' ונחפש להיות יצירתיים, היכן שהקב"ה לא רוצה שנהיה יצירתיים?

אם הקב"ה היה רוצה שנדע מהו טעם של צ'יזבורגר או בייקון - הוא היה נותן לנו את הטעם הזה בחביתה פשוטה או ממרח אגוזים. 

לפיכך, עוד הרבה לפני שאנחנו מדברים על הטעות של אותה רשת, כשרה או לא כשרה זה כבר סיפור בפני  עצמו - בואו נדבר על הטעות של אותו אדם, שהגדיר עצמו כדתי, ובכל זאת נכשל באיסור כה חמור. 

נכון שיש דבר כזה גבינות טבעוניות והן אפילו טעימות מאוד, אבל לו רק בשל האיסור של 'מראית עין' - אסור היה לו לאותו אדם לצרוך בשר וגבינה יחד. אסור היה לו גם לשבת בסניף שאדם חרדי באמת לא היה מתיר לעצמו לשבת בו. יש סיבה לכל דבר, וכן - יש סיבה לעובדה שחרדים מקפידים כל כך על כשרות המאכלים שבאים אל פיהם. 

הסיבה היא בראש ובראשונה ציווי השם. כך השם רוצה, וזה מה שאנחנו עושים - בלי הרבה שאלות. ככה אנחנו גם מחנכים את ילדינו, ואם תשאלו ילד בן שלוש מה מותר או אסור מבחינת כשרות, הוא יידע לענות לכם. 

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מהמקרה הזה?

קודם כל, להקפיד יותר על כשרויות המזון. כפי שאתם רואים, טעויות יכולות לקרות אצל כולם, ואל לנו להסתמך על כשרות שאיננה מהודרת - בשום מקרה שהוא. דבר שני, אנחנו חייבים, אבל חייבים, להבין שכשרות המאכלים זה דבר אחד, אבל יש גם כשרות מסוג אחר שכמעט לא שמים עליה את הדגש, כשרות המילים. עם כל הפיתוי שאולי ישנו בלתור אחר מנות חדשות ועסיסיות - הבה  נשים לב למילים של המנות שאנחנו אוכלים, כי לצד ה'בליעה' הפיזית, יש גם 'בליעה' רוחנית, של דברים שמטמאים את הנפש גם אם לא אכלנו אותם (למשל לשון הרע שנכנס אל אוזנינו ויוצא דרך פינו). שלישית, תתפללו על זה. תבקשו מריבונו של עולם שיסיר את הלוט מהעיניים שלכם, ולא יבוא לידיכם המכשול, בשום אופן שהוא. רביעית, תאהבו את עצמכם כיהודים כשרים, ואל תתפתו לחשוב שאצל הגויים 'טעים' יותר. הטעמים שאתם מכניסים לקיבה הפיזית שלכם, הם הם הטעמים שייכנסו בסופו של דבר לטעמים הרוחניים שלכם, לעבודת השם שלכם. אז אל תתפשרו עליהם. מגיע לכם את הטוב ביותר, ואין 'טוב ביותר' אלא מה שציווה אותנו הקב"ה.