איך אפשר לדעת מה בורא עולם האינסופי רוצה ממני?

האם זה באמת משנה לאלוקים מה יש לי בצלחת? האם איכפת לו אם אני נוסע בשבת או שלא? והאם קיימת דרך להבין את רצונו ממני? עם הקב"ה אומנם אנו לא יכולים לנהל שיחה כמו שיש בין שני אנשים, להרים טלפון ופשוט לשאול, ולשמוע תשובה ישירה ומוחשית. אבל הקב"ה לא השאיר אותנו לגשש באפלה, ולפתור לבד את תעלומת החיים. הרי אם הקב"ה ברא את כל העולם המדהים הזה עבור האדם, נזר הבריאה, וודאי שקיימת תכלית לחיי האדם. כמו שלכל חפץ בעולמנו ישנה מטרה לקיומו, כך גם לאדם עצמו קיים יעד, שאותו קבע בוראו. את התשובה לשאלת תכלית החיים העניק הקב"ה במעמד הר סיני בתורה. התורה היא המסר האלוקי לאנושות מהי תכליתה, ומהם האמצעים להגיע לשם.
התכלית היא הטבת הקב"ה לנו, ולזאת ניתן להגיע על ידי חיבור עם בוראנו. הדרך היחידה להגיע לאותו קשר קרבה עם ה' היא על ידי האמצעי שהוא קבע – קיום התורה ומצוותיה.  "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם… לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם  – לְטוֹב לָךְ" (דברים י, יב-יג), וכן "שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים יב, כח). הקב"ה דורש מאתנו לקיים את התורה והמצוות מתוך אהבתו כלפינו ורצונו בטובתנו שלנו, שכן רק על ידי קיום התורה והמצוות ויצירת חיבור עם הקב"ה נוכל להגיע אל ההטבה הנצחית.

לא את כל המצוות והחוקים הכתובים בתורה יש בכוחנו להבין. אומנם ניתנו לנו טעמים והסברים מסוימים שיעזרו לנו לחוש הבנה מסוימת, אך הסיבה האמיתית לקיומן של המצוות היא לא מכוח הבנתנו אותן, אלא מכוח ידיעתנו שכך קבע בורא עולם. מפורסמת אמרתו של הרבי מקוצק: "בשום פנים לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה, שדרכיו יהיו מובנים על פי שכל של כל בן תמותה", או בלשון הנביא "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'" (ישעיהו נה, ח). גם אם אין לנו השגה במחשבות ודרכי השם, הידיעה כי רצונו הוא האמת המוחלטת, הטובה והנכונה היא זו שאמורה לנווט את דרכנו בחיינו, שכן כל מגמתו היא בטובתנו שלנו.

המלב"ים מבאר על הפסוק "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות יט, ד) – "אשא אתכם על כנפי נשרים כי הייתם משוקעים בתהום טומאת מצרים, ונשאתי אתכם מן העמק אל הרום כנשר שנושא את גוזליו לרום שמים במקום שאי אפשר לשום עיט דורס להגיע לשם, ואביא אתכם אלי להיות תחת השגחתי לא תחת הטבע והמערכה". הקב"ה מבקש מאתנו להפסיק להיות שקועים בתוך כל אותן הסחות דעת והרגלים ורצונות שמונעים את הקשר בינינו לבינו, ואם רק נצא משם הוא ייקח אותנו תחת כנפיו כאב אוהב.