מה לאכול בשבועות - חלבי או בשרי? ליל שבועות חל במוצ"ש - איך עושים הבדלה? מקבץ שו"ת לחג השבועות

1. האם יש שינויים בתפילה בימי חודש סיוון?

מנהג הספרדים שלא לומר תחנון ונפילת אפים, ומזמור יענך ה' ביום צרה, ומזמור תפלה לדוד, מיום ר"ח סיון עד יום י"ב בו, ועד בכלל, מפני שחג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

2. למה בליל שבועות נהוג להיות ערים כל הלילה וללמוד תורה?

פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים כל הלילה בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש: "חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות". וכן אמרו עוד בזוהר הקדוש: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו – כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון". והסבירו האחרונים, שהטעם למנהג זה בליל חג השבועות, לפי שבשעת קבלת התורה היו ישראל נרדמים כל הלילה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להעירם משנתם על ידי קולות וברקים שהיו לפני מעמד הר סיני. ולכן צריכים לתקן הדבר על ידי שנעמוד על המשמר בלילה הזה ונעסוק בתורה כל הלילה.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

קראו גם:
10 עובדות מרגשות על גודל שכרו של הנעור בליל שבועות והעוסק בתורה

3. האם גם נשים צריכות להיות ערות כל הלילה וללמוד?

אין מנהג זה אלא לאנשים ולא לנשים.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

4. האם אפשר להיות ערים כל הלילה, אבל לא לעסוק בכולו בלימוד תורה?

יש להיזהר מלדבר דברים בטלים בלילה הזה, ולא יאבד זמן יקר זה בשיחה בטילה. ויושב בטל כישן דמי. ועל פי הקבלה אין לקרות משנה בלילה זו. ולפני נקודת חצות הלילה יש לקרות קריאת שמע, בפרט לאלה שהתפללו ערבית מבעוד יום. ואם יש תלמיד חכם בין החבורה טוב ונכון שיבאר לקהל דברי הגמרא והמדרש ותרי"ג מצות, דבר דבור על אופניו, בדברי אגדה המושכים את הלב, כדי שלא יבואו להתנמנם.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

מה המעלה המיוחדת שיש בלימוד בחג השבועות? במה זוכה מי שנשאר ער כל הלילה ועוסק בתורה? צפו בדברי הרב ירון אשכנזי:

5. מי שהיה ער כל הלילה יכול לברך ברכות השחר והתורה כרגיל?

אין לברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר, שהוא שיעור מהלך ארבע מילין לפני הנץ החמה, דהיינו שבעים ושתים דקות קודם הנץ, ושיעור זה משערים בשעות זמניות, ומה שנכתב בלוחות מסוימים שיעור אחר על זמני עמוד השחר, אינו מכוון לדעת מרן והפוסקים שאנו הולכים בעקבותיהם.

מנהגינו שגם הניעורים בלילי שבועות מברכים ברכות התורה. ויש מתחסדים לשמוע ברכות התורה ממי שישן בלילה שינת קבע, אבל המנהג הפשוט שאף הניעורים כל הלילה מברכים ברכות התורה אחר עלות השחר, ובמקום מנהג אין לומר "ספק ברכות להקל". 

מנהגינו לברך כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידיים ואשר יצר. ואם הוצרך לנקביו מברך אשר יצר, אבל לא ברכת על נטילת ידיים.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

6. עד כמה זה חמור אם מנמנמים בתפילת שחרית בטעות?

יתגבר כארי בתפלת שחרית לבל ייתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, שלא יצא שכרו בהפסדו אם יישן בשעת קריאת שמע ותפלה. (ואסור ללכת לישון תוך חצי שעה לפני עמוד השחר והלאה). וכן יזהר בשעת קריאת התורה, שהיא פרשת עשרת הדברות, לבל תחטפנו שינה, וכבר אמרו חז"ל: 'אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני היו קוראים פרשת עשרת הדברות בכל שנה ושנה (בחג השבועות), ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה '(שבאותו יום זמן מתן תורה מתעוררת אותה הארה קדושה של המעמד הנשגב והנורא של אבותינו במעמד הר סיני).

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

7. אם נשארנו ערים כל ליל שבועות ולמדנו תורה, אפשר לוותר על לימוד תורה במהלך היום?

ישתדל לעסוק בתורה ביום החג, וכמו שאמרו "חציו לה' וחציו לכם". ויש להזהיר את ההמון שלא יעבירו את היום בשינה, ויקבעו זמן ללמוד גם ביום טוב עצמו, אחר שינוחו מהלימוד של הלילה.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

8. במהלך הלילה שותים משקאות שונים בכדי לא להירדם – מתי מברכים?

העוסקים בתורה בלילה, ומגישים להם מדי פעם בפעם במשך הלילה תה או קפה, אפילו שהו בינתים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל. וטוב שיכווין דעתו לפטור בברכתו הראשונה כל מה שיביאו לפניו לאחר מכן. ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת.

 (קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

9. עד מתי אפשר לאכול ולשתות בליל שבועות?

בליל שבועות צריך למנות איש על העדה, שכאשר יגיע עלות השחר לפי לוח אור החיים, ידפוק על השלחן ויכריז שיפסיקו מלאכול ולשתות עד לאחר התפלה.
מותר לשתות תה וקפה אפילו עם סוכר, אבל לא כדאי לשתות עם חלב כי הוא מזין, ורק מי שחלש ורוצה להוסיף מעט חלב בקפה יש להקל לו, אבל אדם בריא ישתה קפה שחור, או קפה נמס, או תה, בלי חלב. הבן איש חי החמיר אפילו בסוכר למי שהוא בריא, אבל היום לא רגילים לשתות בלי סוכר, וכל מטרת הסוכר הוא להעביר את המרירות, ולכן אפשר להקל לשתות עם סוכר.
אבל אין לאכול פירות ועוגה או לשתות משקאות ממותקים, ואפילו שהתחיל לפני עמוד השחר, יפסיק לאכול ולשתות בעמוד השחר.

(מתוך הספר "השיעור השבועי" של מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף)

(צילום: shutterstock)

מה לאכול בשבועות – בשרי או חלבי? ומהן הסיבות למנהגי חג השבועות?

10. למה נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות?

נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, וכן יש נוהגים לאכול דבש וחלב, לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך". ויש נותנים טעם למנהג מאכלי חלב בחג השבועות, מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצותיה, וכמו שכתב רב סעדיה גאון, שבעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה, וכשירדו מאצל הר סיני אל בתיהם לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים הכנה רבה, לשחוט בסכין בדוק בלי פגם כאשר צוה ה', ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, שבישלו בהם תוך מעת לעת, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה, שלא היו כשרים לאכילה לאחר מתן תורה. ובלאו הכי לכולי עלמא תורה ניתנה בשבת, ולכן היו זקוקים למאכלי חלב. ואנו עושים זכר לזה.

ובספר 'תורת חיים' כתב הטעם שאוכלים מאכלי חלב ביום מתן תורה, על פי האגדה, שכשבא הקב"ה ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקב"ה בכולהו זמנין מקטרגין עליהון, ואתון בשעתא דאתיתו לגבי אברהם אכילתו בשר וחלב, שנאמר "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", ואילו תינוק של ישראל אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה, ואחר קינוח והדחה אוכלים בשר, שיראו המלאכים שאנו נזהרים יפה בדיני בשר וחלב וכו'. וכן כתב בספר 'בגדי שש'.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

11. האם בשבועות יש חשיבות לאכול בשר בסעודת החג?

מצוה לאכול ביום טוב בשר בהמה לקיים בזה מצות שמחת החג, שאין שמחה אלא בבשר בהמה, ואף על פי שעיקר המצוה בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצות שמחה בבשר עוף. וכן ישתה יין לשמחת החג. אבל לא ימשך יותר מדאי אחר הבשר והיין, וכן ימנע משחוק וקלות ראש, לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה אלא הוללות, ולא נצטוינו אלא על שמחה, שיש בה עבודת היוצר יתברך שמו.

(קיצור ילקוט יוסף, הלכות חג השבועות)

12. האם מותר לאכול בסעודת החג אוכל חלבי במקום בשרי?

יש מצווה לשמוח בחג, ולכן מצווה על הגברים לאכול בשר בסעודת החג, אלא אם כן אינו אוהב בשר או שהאכילה מזיקה לו. לכן מלבד מאכלי החלב יש לאכול מאכלי בשר, עם הפסקה בזמנים כמובן, כהלכה.

(מתוך מדור 'שאל את הרב' באתר הידברות)

13. למה מקשטים את הבית ובית הכנסת בשושנים בשבועות?

נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבתי הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות. זכר למה שאמרו חז"ל "כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים, שנאמר "שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר". וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות של פירות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו חז"ל שביום חג השבועות נידונים על פירות האילן.

(מתוך 'קו ההלכה – הידברות')

14. למה קוראים בשבועות את מגילת רות?

נוהגים לקרוא מגילת רות בחג השבועות, מכמה טעמים:

א. המעשה של רות ובועז היה בימי קציר חיטים וקציר שעורים, שזה בזמן זה של חג השבועות.

ב. משום שביום זה נולד ונפטר דוד המלך, ולכן אנו קוראים מגילת רות, כדי להודיע את ייחוסו של דוד המלך.

ג. בביאור הגר"א נתן טעם שכשם שאבותינו נתגיירו במילה וטבילה בעת קבלת התורה, כך רות נתגיירה כהלכה.

(מתוך 'קו ההלכה – הידברות')

מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות? מה עשתה רות, שהיה גדול כל כך עד שקוראים מגילה על שמה דווקא בחג השבועות? צפו:

ליל שבועות שחל במוצאי-שבת

15.חג השבועות הבא עלינו לטובה יחול במוצ"ש. רציתי בבקשה לדעת את סדר ההבדלה – האם קודם להבדיל או ישר להדליק נרות ליום טוב? כמו כן, האם יש צורך לעשות "עירוב תבשילין" לפני כניסת שבת? והאם יש להכין נרות נשמה בכדי שאוכל להעביר מאש לאש?

א. כאשר יום טוב חל במוצאי שבת, אסור להדליק את הנרות של יום טוב לפני צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עד לאחר צאת הכוכבים, ואז האישה תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ותדליק את הנרות.

וכיוון שאסור להדליק ביום טוב אש חדשה, יש צורך להכין לפני שבת נר נשמה שיכול לדלוק יותר מעשרים וארבע שעות, ולהדליקו לפני שבת, כדי שממנו יוכלו להדליק נרות יום טוב.  לאחר הדלקת נרות יום-טוב, אין לכבות את הגפרור אלא להניחו שיכבה מעצמו.

ב. אין עושים עירוב תבשילין.

ג. בקידוש של יום טוב מוסיפים לומר נוסח הבדלה "בין קודש לקודש", וכן מברכים על הנר, אבל אין מברכים על הבשמים. את ההבדלה על היין עושים יחד עם הקידוש, וזהו נוסח הקידוש (ספרדי): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: סַבְרִי מָרָנָן (ועונים: לְחַיִּים). בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה. מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן. אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׂתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ  יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. וּבֵין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ. וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ וְהִבְדַּלְתָּ. וְהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

(מתוך מדור 'שאל את הרב' באתר הידברות)

16. ביום שבת אסור להכין דברים ליום חול. אך האם בשבת, שבצאתה חל חג השבועות, מותר יהיה לשים את האוכל שהכנו מבעוד מועד לשבועות על הפלטה על מנת שיתחמם ?

אסור לעשות כל הכנה משבת ליום טוב, ועל כן אסור לחמם אוכל בשבת לצורך החג.

(מתוך מדור 'שאל את הרב' באתר הידברות)

17. האם מותר לסדר את בית הכנסת בשבת לכבוד החג?

גבאי בית הכנסת לא יסדרו בשבת את הספסלים והספרים לליל שבועות, כי יש בזה משום הכנה משבת ליום טוב, וכשם שאסור להכין משבת לחול, כך אסור להכין משבת ליום טוב.

(מתוך הספר "השיעור השבועי" של מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף)

18. האם מותר להפשיר לחם בשבת לכבוד החג, והאם מותר לסדר את הבית במהלך השבת?

מי שיש לו פיתות במקפיא, ורוצה להוציא אותם בשבת כדי שיפשירו עד הלילה לסעודת החג, מותר לו להוציא אותם מבעוד יום, ואין בזה משום איסור מכין משבת ליום טוב, וכמו שכתב בשו"ת מהרש"ג ח"א (סימן סא) שאין איסור הכנה משבת לחול, אלא כשעושה כן כדי לחסוך לו זמן מהחול, אבל במקום שלא יוכל לעשות הדבר ההוא במוצאי שבת כלל, מותר לעשות בשבת. ובפרט שאין ניכר שעושה כן כדי להכין למוצאי שבת, שהרי יכול לאכול מהפיתות גם בשבת. וכן מותר לסדר את הבית בשבת, אף על פי שעיקר כוונתו למוצאי שבת, כיון שלא ניכר שהוא לצורך מוצאי שבת, שהרי הוא נהנה מסידור הבית כבר בשבת.

(מתוך הספר "השיעור השבועי" של מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף)

19. האם מותר בשבת לישון בשביל להישאר ערים בליל שבועות?

מותר ללכת לישון בשבת כדי להצליח להישאר ער בליל שבועות, אלא שיש להימנע מלומר בפה שאתה הולך לישון לשם זה (ראה משנה ברורה סימן רצ סק"ד).

(מתוך מדור 'שאל את הרב' באתר הידברות)

מה הסיבה לאכילת מאכלי חלב בשבועות? מדוע מקשטים את בית הכנסת בפרחים ועשבים? ניר קפטן שוחח עם הרב חגי לוי, וגם קיבל מתכון מיוחד לחג מהשף אריק וקיר. צפו: