"הרב אמר לי משפט שבגללו התחלתי פשוט... לבכות"

לפני כ-12 שנים, כשרועי מנשה עמד בערב שבת בפתחו של מלון בנתניה, הוא רצה לעשות אחורה פנה, ולעזוב את הנופש למתחזקים שהוא הוזמן אליו. הוא הרגיש שהחיצוניות שלו שונה לחלוטין מהמראה של אורחי המלון. הוא פחד מהדמיונות שלו, אבל דבר אחד שאמר לו הרב ירון יצחקוב החזיר אותו בחזרה לבית המלון, ולמעשה החזיר אותו אל היהדות. 

 "הייתי מה שמגדירים אדם חילוני מאוד, שלא קרוב לדרכי היהדות ולשמירת המצוות. עסקתי במוסיקה, ואהבתי לנסוע ממקום למקום עם הגיטרה שלי. בשלב כלשהו בחיי עברתי לגור בצפת".

מתברר שהאווירה המיוחדת של צפת השפיעה עליו, ורועי התחיל לעבור שינוי של התקרבות ליהדות. השינוי היה מלווה בצמא גדול לחיי תוכן רוחניים אמיתיים, אך גם בהתנגדות גדולה מאוד שנבעה מפחדים ומדמיונות.

"אני לא זוכר במדויק כיצד, אבל בדרך כלשהי נוצר קשר כלשהו עם הרב ירון יצחקוב, מנהל 'מחלקת ייעוץ והכוונה למתחזקים בתחילת הדרך'. הרגשתי שכנראה הרב יצחקוב שמע בקול שלי אמירה נסתרת, והבין מבין השורות שאני זקוק להכוונה במציאת דרכי בעולם. הרב הציע לי להגיע לנופש בבית מלון בנתניה במסגרת סמינר למתחזקים. מובן שסירבתי, כי חשבתי בטעות שהחזרה בתשובה זה דבר לא טוב. בראשי התנגנו משפטים קבועים של מתנגדים לתשובה. זו הייתה ממש התנגדות מבוססת שמועות. למעשה, מעולם לא הייתי בשום סמינר של יהדות, לא היו לי סימוכין לטענות, אבל היום אני יודע שזו דרכו של היצר הרע לנסות למנוע מיהודי להכיר טוב יותר את בוראו".  

"הרב לא התייאש. הוא הציע לנסוע עד אלי"

הימים עברו, ומועד אותה שבת סמינר הגיע. ביום שישי שהה רועי במרכז הארץ, ושוב קיבל שיחת טלפון מהרב יצחקוב. כעת התנהל בלבו של רועי מאבק מכמה כיוונים בין הרצון להכיר משהו חדש לבין הקיבעון של "אזור הנוחות" – שאינו נוח בכלל.

"הרב לא התייאש. הוא התקשר בשנית, אבל אני אמרתי לו שאני לא נייד. אני מגיע בטרמפים, ולכן לא אספיק להגיע, אף על פי שהיה זמן. מצד שני, בתוך תוכי היה קול פנימי שדחף אותי לשם, ושוב קולות הדמיון היו רועשים יותר. הרב הציע לנסוע עד אלי לתל-אביב, לאסוף אותי, ולנסוע עד נתניה אל בית המלון".

מה חשבת באותם רגעים?

"חשבתי שאם אדם מוכן לצאת מהסמינר, לעלות על רכבו ולהגיע מנתניה עד לתל אביב ובחזרה וכל זה במיוחד בשבילי – זה משכנע. עדיין אמרתי לעצמי שאני בא רק כדי לראות את המלון, להתרשם אם תנאי האירוח מוצאים חן בעיני, ולנצל את השבת בבית מלון שכזה במחיר שווה לכל נפש".  

רועי סיכם עם עצמו בצורה חד משמעית שהוא נכנס למלון בידיעה שהוא לא הולך להיכנס לשום הרצאה ולא לשמוע אף חרדי שידבר איתו על מצוות, על התחזקות, על מותר ואסור. וכך בסיעתא דשמיא גדולה הוא התאמץ לנסוע בתחבורה ציבורית וקצת בטרמפים כדי להגיע לנתניה, לנופש הסמינר.

"מקסימום – אברח לים"

וכך, במראה משולב של ציצית, גופיה, כובע קסקט, עגילים באוזניים וקעקועים על הידיים, התייצב רועי בפתח המלון, כשהוא יודע שיש לו מראה חריג בהשוואה למשתתפי הסמינר.

"מאחורי היה הים. ניחמתי את עצמי, ואמרתי שמקסימום אם ארגיש לא בנוח בסמינר - אברח לים ואישן על החוף. אני מביט ימינה, ומביט שמאלה, ורואה אנשים חרדים ודתיים שיושבים בלובי עם כל מיני חבר'ה צעירים ומנהלים שיחות. חשבתי לעצמי שכמו שבאתי - ככה אסתובב. עוד לא הספקתי לסיים את המחשבה, והרב יצחקוב מופיע מולי, שואל לשמי עם חיוך רחב ומחבק, ואני משיב שאכן אני רועי. הרב אמר שהוא שמח שבאתי. בעל כורחי הוכנסתי ללובי".

רועי סרק את האנשים שמולו, וראה רק בחור אחד שאולי דומה לו בסגנון הלבוש שלו.

"הרב הציע שאשב עם מישהו כדי לנסות להתחיל לשוחח. ישבתי מול איש חרדי שהתחיל לנסות לשוחח איתי, הייתי בחוסר הקשבה מוחלט, וניסיתי למצוא הזדמנות לברוח סופית מהמלון בצורה אלגנטית".

"משהו בתוכי רצה לקבל מאותה התורה שממנה יש לרב מסירות נפש להשקיע בי"

רועי מצא את ההזדמנות, יצא החוצה, ואמר לעצמו שלפחות הוא יבקר בחוף הים של נתניה לפני שהוא עוזב סופית את האזור, ואז להפתעתו הוא פגש עוד שליח של ההשגחה הפרטית: רועי רואה מול עיניו את אותו בחור מהמלון שסגנון לבושו היה דומה לשלו.

"היינו בים, ניגנתי בגיטרה, ואז אותו בחור אמר שהוא חוזר בחזרה למלון. אני אמרתי שאני הולך הביתה. בעודי נפרד ממנו, ממש רגע לפני שעזבתי, הרגשתי שמשהו בפנים נורא רוצה לקבל מהתורה הזו שממנה יש לרב מסירות נפש כזו להשקיע בשבילי כל כך הרבה. חשבתי לעצמי למה הבחור הזה, שנראה כמוני, כביכול, רוצה להיכנס למלון, ואני לא? למה יש לי רתיעה?".

רועי ניצח בשלב הזה את הקולות שהפחידו אותו. הוא אכן עמד בפתח כמה רגעים בודדים, אך שוב קיבל רגליים קרות. הוא אמר בלבו 'שבת שלום לכולם, ונתראה בפעם אחרת', אבל אז - יד ההשגחה ממש נגעה בו. תרתי משמע.

"הופתעתי להרגיש שפתאום יד מונחת לי על הכתף. זה היה שוב הרב יצחקוב, שאמר לי משפט שכזה: 'אם אתה מסתובב עכשיו והולך, אתה מפנה גב לכל האמת שאתה יכול לגלות על עצמך, ועל הדרך הזו שאתה מחפש'. באותו רגע פשוט התחלתי לבכות. זה פרט לי על מיתרי הלב, עד לנימים הכי קטנים של הנשמה. המשפט הזה - משהו בו היה כל כך אמיתי ונכון, כי כבר באתי, וטרחתי, וטרחו עבורי, ואני רק הולך מחוסר ידיעה ומהפחד מחוסר הידיעה".

רועי נשאר באותה השבת בבית המלון ביחד עם הרב יצחקוב. הוא התחיל תהליך ליווי מרגש, וכיום הוא שומר תורה מצוות, מקפיד על קלה כבחמורה. הוא נשוי, ויש לו ארבעה ילדים שמתחנכים במוסדות תורניים.

"ה' זיכה אותי ללמוד תורה, לסיים מסכתות, ולדעת להתמצא בשולחן ערוך. תודה לאל, היום אני מוסר שיעורי גמרא והלכה ביישוב מגורי, זכיתי לכתוב ספר על חידושי תורה שבע"ה ייצא לאור, וגם זכיתי לכתוב קונטרס של הבנת הקשר הזוגי דרך 10 הספירות בקבלה".

"תראו מה הנחת יד אחת על כתף יכולה לעשות לבן-אדם. מבחינתי, זה נס מעל הטבע. הייתי יכול להיות במקום אחר לגמרי, אילולי הנחת היד הזו על הכתף. זה היה הרגע שהשאיר אותי, והשבת הייתה כמובן מדהימה, מלאה בידע והרבה חוויות טובות שהיו ממש הפוכות מכל הפחדים שהיו לי".

לייעוץ, לעזרה ולהכוונה בכל הקשור לעולם היהדות:

מוקד פניות 24 שעות ביממה 03-6106061 מרכזיית הידברות 03-6166614 דוא"ל tamir@htv.co.il