הכנה לשבועות: איך חוזרים בתשובה?

כתוב בספר אהבת ישראל, בפרשת האזינו, על הפסוק (דברים ל"ב, ל"ט) "ראו עתה, כי אני אני הוא, ואין אלוקים עמדי, אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל": "'ראו עתה' - ראו והתבוננו בכוח הגדול של התשובה. כמה שנאמר בבראשית רבה: 'אין ועתה אלא לשון תשובה'".

פירוש פשוט אחד הוא שאם רוצה האדם לעשות תשובה, שיעשה מיד! שלא יחכה, שהרי מי שאומר "אחטא ואשוב" אין מספיקים בידו לעשות תשובה (פרקי אבות). ועוד, שאם יחכה לעשות תשובה מחר, מחר יהיה הרבה יותר קשה, ולמה? בגלל שיהיה לו עוד יותר קשה לשנות את ההרגלים של היום...

ועוד הסבר מדוע "ועתה" הוא במשמעות של "תשובה", ומדוע הוא לשון תשובה? כי מבואר בגמרא (סוכה דף נג), שבשמחת בית השואבה מזמרין הצדיקים "אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו", שלא חטאו בשנות נעוריהם.

ובעלי התשובה מזמרים "אשרי זקנותנו שכיפרה על ילדותנו".

ומבואר בתהלים (קמ"ח, י"ב-י"ג): "זקנים עם נערים – יהללו את שם השם": זקנים אלו בעלי תשובה, שיש בידם רק ימי הזקנה בקדושה. עם נערים - הם הצדיקים, שמשתבחים גם בשנות נעוריהם ואומרים "אשרי ילדותנו", שניהם כאחד יהללו את שם השם.

והנה, בישעיה פרק ל"ח מבואר שחזקיה המלך ביקש ישועה, ואמר "זכר-נא את אשר התהלכתי לפניך", כי הוא זכה מנעוריו ללכת בדרך ה'. כך היא תפילת הצדיקים הגמורים, לעומת בעלי התשובה שמבקשים הפוך: אל תזכור לנו את אשר לא התהלכנו לפניך, אל תזכור לנו עוונות ראשונים.

לכן "ועתה" הוא לשון תשובה, כי הצדיק הגמור לא רק משבח את ההווה שלו, אלא גם את העבר שלו. אבל בעל התשובה מתעסק רק מכאן ואילך, ומצפה שזקנותו הטובה תכפר על ילדותו שלא היתה טובה. לכן אין "ועתה" אלא לשון תשובה, שמבקש שהראשונות לא תזכרנה כלפי שמיא. רק מעתה ועד עולם.

וזו הייתה תוכחת משה רבנו – כשאמר דברי תוכחה על הזמנים שסרו מדרך השם. "וישמן ישורון ויבעט", וגלו גלויות רבות וצרות קשות...

ובכל אופן, בסוף השירה מדבר משה רבנו דברי תקווה ונחמה, הקב''ה נותן לישראל דרך תשובה: "ראו עתה", למה הוא אומר את המילים "ראו עתה"? הוא אומר להם – תראו את התשובה. אין "ועתה" אלא לשון תשובה.

ואז מבין האדם "כי אני אני הוא", והפירוש הוא - אני ראשון ואני אחרון.

הקב''ה אומר לבעל תשובה: אני המתנתי לך בשנות נעוריך שתלך בדרך טובים, ולא הלכת, אבל "אני הוא", גם עתה, לעת זקנתך, אני מקבל תשובתך, שתזכה לכפר בזקנותך על ילדותך.

והשם הוא קודם שיחטא האדם, והוא גם לאחר שיחטא האדם...

כי השם ציווה על האדם לא לחטוא, והוא גם אפשר לאדם את התשובה אחרי שהוא חטא. וכך אפשר להבין את הפסוק "אני אמית ואני אחיה". למה הכוונה?

כמו שכתוב על דוד המלך, שהוא הרג את היצר הרע בתעניות.

"אני אמית" - ליצר הרע, "ואחיה" – אותך, ואז יתקיים "ואין אלוקים עמדי" – לא יהיו עד דינים קשים (אלוקים מידת הדין).

וכמו שכתוב על הקב"ה שהוא לא חפץ במות הרשע, אלא בשובו מדרכו וחיה, "אני מחצתי ואני ארפא" - אני מחצתי את האדם על ידי היצר הרע, ואני אחיה את האדם שיזכה לתשובה.

ואומר החת"ם סופר בביאור ההפטרה של פרשת כי תצא: "אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש" - מדובר כאן על בעל תשובה. העבר שלו היה רע, והוא מתחנן לבורא עולם שהעבר שלו יתהפך לטובה. הוא מבקש שהעבר שלו ישתנה אצל הקב"ה. הוא מבקש שההליכה שלו לבית התיאטרון תחשב לו כמו הליכה לבית המדרש,  זו כוחה של התשובה.

ביום ב' בסיון גם נתן לנו הקב''ה פרשה שמתחילה בתיבת "ועתה" – לשון תשובה!

"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי". כיוון שהיו ישראל מתייראים ממה שעבדו עבודה זרה במצרים, וכל הנפילות והמשברים שהיו להם בדרך למתן תורה עוד בימים הסמוכים ליציאת מצרים, על הים אחרי שיצאו מהים בט''ו אייר, שנגמרו עוגות מצות שיצאו אתם ממצרים, ברפידים - שרפו ידיהם מהתורה...

לכן חיזק אותנו הקב''ה ופתח בלשון "ועתה", אין ועתה אלא לשון תשובה. אף שלא היו יכולים לזמר "אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו".

כמו שדרשו חז"ל בשמות רבה בתחילתו, על הפסוק: "ותימלא הארץ אותם", שהארציות הייתה ממלאת אותם, את הלב שלהם, עד שאמר הקב''ה "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי" - ועתה לשון תשובה. מכאן ואילך תשמעו בקולי, ועל ידי זה יתכפרו כל עוונות הראשונים.

כך לימדנו הקב''ה על כוח התשובה כהכנה לקבלת התורה, וכמו שפירש ה"תורת חיים", שכך אמר הקב''ה למשה רבנו לאחר טענת המלאכים: "תנה הודך על השמים" – אמר הקב''ה למשה רבנו: "החזר להם תשובה".

וזה מה שתענה להם: וכי שייכת אצל המלאכים מצוות התשובה?! התשובה קדמה לעולם, והקב''ה יודע שאנו בשר ודם ויש לנו ימי גדלות וימי קטנות, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

וכבר בשנה הראשונה עד מתן תורה היו כמה וכמה נפילות, עד שבאו להר סיני.

אומר משה רבנו למלאכים, כלום יצר הרע יש לכם... אז אין לכם העוצמה של מצוות התשובה.

זה מה שאמר הקב"ה, "תענה להם תשובה" – תענה להם שבזכות מעלת התשובה הם ראויים לקבל תורה.

ולכן כהכנה לקראת מתן תורה אומר הקב"ה, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, ואח''כ והייתם לי סגולה מכל העמים, העם שיכולים "ועתה" לעשות תשובה.