מהו התנאי לקבלת התורה, והאם אתם עומדים בו?

למה בני אומות העולם קינאו בעם ישראל לאחר מתן תורה, ולמה לא זכו גם הם לקבל את התורה? מרן הרב גרשון אדלשטיין משיב על כך, בקונטרס 'לאורם', כי אומות העולם ידעו שבעצם קבלת התורה זוכים לקרבת אלוקים, ועל כך קינאו בהם.

"וצריך להבין מדוע הייתה קנאתם של האומות, הרי לפני שנתן הקב"ה את התורה לישראל, חזר תחילה על כל האומות והציע להם לקבל את התורה, והם שאלו מה כתוב בה, וכששמעו כי מוזהרים בה על לא תרצח לא תגנוב ולא תנאף, אמרו שאינם רוצים לקבלה, ומה היא טענתם שלא זכו להתקרב כמו ישראל, הרי זו היא אשמתם שסירבו לקבל את התורה", מציג הרב את טענתם הלא מובנת של בני אומות העולם.

הרב מסביר כי לאמיתו של דבר לבני אומות העולם לא הייתה אפשרות בחירה אמיתית, או מסוגלות לקבל את התורה, וזאת משום שקבלת התורה מחייבת את האדם לא רק להימנע ממעשים אסורים, אלא היא דורשת עבודה פנימית מן האדם, שעל ידה יוכל להגיע למצב שאינו מסוגל כלל לעשות את אותם מעשים שליליים. כלומר הוא נדרש לשנות את הטבע שלו, את המהות שלו, ולכך בני אומות העולם לא היו מסוגלים.

"מה שלא רצו האומות לקבל את התורה היה מפני שלא היו יכולים לקבלה, ולא הייתה להם אפשרות בחירה בזה, כי קבלת התורה מחייבת לא רק למנוע פעולות ומעשים של רציחה ,אלא שיהיה שינוי הטבע שלא יהיו מסוגלים לרצוח, ואומות העולם אינם יכולים לקיים זאת מפני שיש בטבעם תאווה של רציחה, והם אוהבים מאוד את הרציחה ואינם מסוגלים לחדול ממנה, וכמו שנאמר לעשו 'על חרבך תחיה' – שהרציחה היא חיותו, ואם לא ירצח למה לו חיים".

ניתן לראות מדבריו של מרן כי קבלת התורה דורשת מאיתנו לא רק להימנע ממעשים אסורים בלבד, כמו לשון הרע ורכילות, או פגיעה בזולת, אלא גם לשנות את הטבע הפנימי שלנו כך שמעצם טבענו לא נהיה מסוגלים לעשות זאת, ולא תהיה בנו תאווה טבעית למעשים אסורים.

"מצוי שיש אצל בני אדם תאווה להלבין פנים, ואדם שכועס על חברו יש לו הנאה מהלבנת פניו, אבל אצל יהודים תאווה זו אינה קיימת אלא מחמת איזה סיבה. סיפר לי יהודי אחד שהיה בחזית במלחמת ששת הימים, ונתקל בשעת המלחמה ברכב מצרי שבא להילחם מולו והיה מוכרח לדרוס אותו כדי שלא יהרגנו, ואמר לי אחר כך שהרגיש צער וכאב גדול שהיה מוכרח להרגו, ועשה את זה רק בלית ברירה. כך הטבע היהודי שאינו מסוגל לרצוח. אבל אומות העולם אינם כן, ויש להם תאווה טבעית לרציחה גניבה וניאוף, וכיון שכך היא מהותם וטבעם אינם יכולים לקבל את התורה, כי התורה מחייבת את שינוי הטבע שלא יהיו מסוגלים לרצוח לגנוב ולנאוף, ומצד שבע מצוות בני נח לא היו מוזהרים כי אם שלא לעשות מעשים כאלה, אבל התורה דורשת לשנות את הטבע. והאומות אינם מסוגלים לזה, ולכן נתקנאו בישראל שהם בני אברהם יצחק ויעקב וראויים מצד טבעם לקבלת התורה, ואילו הם האומות אינם מסוגלים לזה ולא זכו להתקרב להקב"ה.

"אם כך הוא הטבע שאין שליטה על התאוות האלו – לא שייך קבלת התורה, ועליהם לתקן תחילה את טבע המידות. וכל זמן שלא שינו את הטבע הם אשמים בכך שלא זכו לקבל את התורה", מסכם הרב.

המוכנות לשנות את הטבע והמהות הפנימית היא תנאי הבסיס לקבלת התורה, שכן מטרת התורה היא לשנות את האדם מן היסוד, במהותו, ולא רק כלפי חוץ. מוכנות לקבלת התורה נמדדת לא רק בנכונות להימנעות ממעשים מסוימים, אלא בנכונות האדם לרצות להשתנות, להיות אחר, טוב ומרומם יותר, לשנות את הטבע ולתקן את המידות.