איך קרה שבן תלמיד חכם השתדך עם בתו של עם הארץ?

לגאון רבי צבי הירש לווין זצ"ל היה בן תלמיד חכם אשר ניהל גם עסקים נרחבים. רוב חודשי השנה היה ספון הצורב בבית המדרש על ספריו, ורק אחת בשנה היה נוסע אל היריד לרכוש סחורה כדי למכרה בעירו.

שם טוב קנה לו הרב לווין, וכל הסוחרים נתנו בו אמון מלא. הוא היה קונה מהסוחרים סחורה רבה בהקפה, וביריד הבא, אחר שמכר את סחורתו, היה פורע את חובו מאשתקד, וחוזר חלילה.

בנסיעותיו אל היריד הכיר הרב לווין את מרדכי, סוחר מוצלח אשר נמנה על עשירי עירו. מרדכי היה ירא שמים אמיתי המקפיד על קלה כבחמורה, אלא שידיעותיו בתורה היו רופפות. "עם-הארץ" נקרא הוא בלשון העם.

למרדכי הייתה בת כלילת מעלות וחסודה שכבר הגיעה לגיל השידוכים, וכל חפצו והשתוקקותו היו להשיאה עם חתן בן-תורה אמיתי. הוא היה מוכן לספק לבני הזוג את כל צרכיהם, ובלבד שתזכה בתו להקים בית של תורה וקדושה המיוסד על אדני פז.

מרדכי ידע שלידידו, הרב לווין, יש בן עלם חמודות העולה על כל חלומותיו, אולם הוא לא העז אפילו להציע את השידוך, מחשש סביר שיידחה. הן מה לרב לווין, שאצלו תורה וגדולה במקום אחד, להשתדך עם עם-הארץ כמוהו...

טוב, להעז להציע את השידוך הוא אמנם לא העז, אולם לקוות שזה יקרה הוא לא חדל אף לרגע קט. איך אומרים? לפעמים חלומות מתגשמים...

ויום אחד זה קרה. הזדמנות פז נקרתה לידו של מרדכי שחלומו יתגשם.

היה זה כאשר אחד הסוחרים שהיה אכול קנאה על הצלחתו המסחרית והרוחנית של הרב לווין, ובעיקר על יחסי הכבוד והאמון שרוחשים לו כל הבאים עימו בקשרי המסחר, החליט לגמול לו רעה.

מה עשה אותו סוחר? הוא לחש באוזני יתר הסוחרים שמצבו הכלכלי של הרב לווין הורע, ולטובתם - כמובן, רק לטובתם - הוא מזהירם כי יחדלו מלמכור לו סחורה בהקפה כהרגלם, אחרת הרי הם מניחים את כספם על קרן הצבי.

באותה שנה הגיע הרב לווין ליריד כדי לרכוש את הסחורה, אולם להפתעתו הוא נתקל בסירוב עיקש מצד הסוחרים שלא למכור לו סחורה בהקפה. הסוחרים לא שעו להפצרותיו, ורק סתמו דבריהם שהם אינם מוכרים עוד בהקפה אלא רק במזומן.

הרב לווין שקע במחשבות. מה יעשה עכשיו? מניין ישיג מזומנים עתה? הן עד שיסע לעירו וישוב כבר יסתיים היריד... אנא ה' הושיעה נא! אנא...

באותה שעה עבר שם מרדכי, ומצא את הרב לווין שקוע בהרהוריו. הוא התעניין בשלומו, והרב לווין גולל באוזניו את דברי הסוחרים.

"אני מוכן לתת לך מזומנים", האיר מרדכי את עיני הרב לווין, והוסיף: "אבל רק  בתנאי אחד!". הרב לווין הביט בו כמבקש לשמוע את דברו, וזה אמר: "התנאי הוא: שתסכים להיות מחותן שלי! יש לי בת טובה הראויה לבן-זוג טוב, ובנך נודע הוא בשבחיו".

הרב לווין נרעד. הוא אמנם זקוק למעות, אך איך יהין לשדך את בנו עם מחותן עם-הארץ?! הוא ביקש מספר ימים כדי לחשוב על ההצעה.

כעבור מספר ימים נכנע הרב לווין להצעתו של מרדכי, נתן את הסכמתו לתנאי וקיבל את הכסף. הוא רכש את הסחורה, ויחד שב עם מרדכי אל עירם.

בדרכם נקלעו השניים לברלין שבגרמניה, שם כיהן הרב צבי הירש לווין זצ"ל.

הרב שמח לקראת בנו, ובפרט כאשר הציג את מלווהו כמחותנו העתידי. הרב צבי החל להתפלפל עם בנו בדברי תורה, ועד מהרה הבין שהמחותן הנו עם-הארץ גמור שלא מבין אפילו מילה מהנאמר סביבו.

הדבר חרה לרב מאוד. הוא קרא לבנו הצידה ונזף בו, איך הסכין לשדך את בנו עם מחותן עם-הארץ. הבן כמובן סיפר על מצוקת המעות שלא הותירה בפניו ברירה כי אם להסכים לשידוך, אולם אביו לא קיבל את דבריו.

הרב צבי שב אל מרדכי, הניח על השולחן את סכום ההלוואה בתוספת "קנס" על ביטול השידוך, ואמר: "הא לך ממונך. כעת השידוך מבוטל!".

מרדכי התעלף...

כאשר שב מרדכי להכרתו, אמר רבי צבי לבנו: "כעת נוכחתי לדעת שר' מרדכי ראוי להיות מחותן שלנו. אדם שכה אוהב את התורה ומשקיע את בריאותו כדי לזכות בחתן בן תורה, ראוי הוא לזכות לכך!". והשידוך התקיים.