האם קיימת הוכחה שמעמד הר סיני אכן התרחש?

קיימות הוכחות רבות לכך שספר התורה הינו ספר אלוקי שלא יכול היה להיכתב על ידי בן אנוש, אך בטור זה נתמקד בהוכחה הלוגית לקיומו של מעמד הר סיני, המוכח מתוך הפסוקים הכתובים בתורה.

כל דתות העולם המבוססות על טענה להתגלות אלוקית, החלו מאדם בודד שטען כי ה' נתגלה לפניו, כדוגמת הנצרות וישו, האסלאם ומוחמד. היהדות היא הדת היחידה בעולם הטוענת להתגלות אלוקית בפני כל העם כולו, כשלושה מיליון איש יוצאי מצרים. בתורה עצמה כתובים פסוקים הפונים באופן ישיר לאותו דור מקבל התורה אשר נכח במעמד הר סיני, המציינים ומדגישים את נוכחותם באותו מעמד התגלות אלוקית.

כעת נניח שמישהו היה רוצה "להשתיל", סיפור עממי שמעולם לא התרחש אי-שם במהלך ההיסטוריה. מה יהיה הגיוני יותר: שהוא יספר על התגלות פרטית שחווה (כמו שעשו מייסדי הדתות האחרות), או על אירוע קולקטיבי שלא התרחש במציאות המציין את נוכחותם האישית של מקבלי הספר? ברור שסיפור מהסוג השני יגרום לחוסר אמינות מוחלט ולדחיית הספר בעת ניסיון העברתו. אף אדם לא יאמין לספר שבו נאמר שהוא עצמו חווה התגלות אלוקית כשבמציאות הדבר לא היה ולא נברא, ובמיוחד כשהספר כולל בתוכו כמה וכמה ציווים וחוקים מחייבים למקבלי הספר. במידה ומישהו היה מעוניין להשתיל ספר תורה הוא ודאי לא היה מציין בהם פסוקים בהם רשום שמקבל הספר עצמו חווה אירועים וראה מראות שהוא עצמו לא ראה.

זו הסיבה, אגב, מדוע מבין כל הדתות הקיימות בעולם, אין ולו אחת הטוענת להתגלות אלוקית המונית – משום שמעמד כזה לא ניתן לזייף. תורת ישראל היא למעשה התורה היחידה בעולם המתארת אירועים ניסיים בקנה מידה לאומי הכתובים כלפי העם בסמוך לעת התרחשותם בגוף שני בלשון הווה, מה שלא מאפשר את זיופה.

והנה כמה ציטוטים מתוך התורה שמציינים את נוכחותם של מקבלי התורה במעמד הר סיני: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (דברים כ"ט, ט'-י"א); "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ', י"ח); "אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ" (דברים כ"ט, א'); "לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה', ג'-ד'); "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ד', ל"ה-ל"ו); "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ .יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן" (דברים ד', ט'-י'); "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" (דברים ה', כ"ב); "הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם וָחָי" (דברים ה', כ').

פסוקים אלה מהווים הוכחה ברורה לכך שמי שקיבל את התורה אכן נכח במעמד מיוחד שכזה, ולכן התורה אינה חוששת לחזור על כך כל כך הרבה פעמים.

עם זאת, יכולים לטעון אלה שמא אולי אותו "משתיל" טען בפני השומעים שהעובדה שהם עצמם אינם מכירים אירוע כזה איננה ראייה לכך שהוא לא התרחש. הוא יטען כי אבות אבותיהם נכחו באירוע ובמהלך השנים הוא השתכח, וכן שהתורה והאמונה בה נאבדה במהלך הדורות. הוא יציג עצמו כצדיק בודד ששימר את המסורת, וכעת הוא נמצא בשליחות להחזיר אנשים לדרך הישנה שנשתכחה...

את הטענה הזו ניתן לשלול בקלות על ידי קיומו של פסוק מפורש בתוך ספר התורה שנותן הבטחה שהספר לעולם לא ישתכח: "וְעָנְתָה הַשִּׁירָה [התורה] הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּילֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו" (דברים ל"א, כ"א). אם התורה נשתכחה במהלך הדורות, סימן שההבטחה הכתובה בה לא התקיימה, וממילא ניתן להסיק כי ספר זה אינו אלוקי, משום שטעות אחת בלבד שוללת כל טענה לאלוקיות הספר. כלומר, עצם העובדה שכתובים בתוך התורה פסוקים מפורשים המציינים את נוכחותם האישית של מקבלי ספר התורה, וכן את הבטחת האלוקים שהתורה לעולם לא תשכח מונעת טענה של "שתילת" הספר על ידי בן אנוש.