"בגלל הרב אורי זוהר חזרתי בתשובה, למרות שמעולם לא נפגשנו"

מיד כששמעתי על פטירתו של הרב אורי זוהר זצ"ל, הרגשתי שאני חייב להגיע ללוויה. ברגע שיכולתי לצאת, עצרתי מונית וביקשתי מהנהג להגיע לשכונת רוממה.

"ללוויה של הרב אורי?" הוא שאל.

-"כן" עניתי בעצב.

"תדע לך שבגללו חזרתי בתשובה, אפילו שמעולם לא פגשתי אותו", אמר הנהג, תוך כדי שהצביע על הכיפה הגדולה שעל ראשו.

"שמע סיפור מדהים", הוא המשיך, "זה היה בדיוק בשנה שעברה לפני חג השבועות, בדיוק כמו עכשיו".

"קדימה" אמרתי והתרווחתי על המושב.

"תשמע, אתה לא יודע כמה זה קשה, גם כשאתה כבר יודע את האמת, לעשות שינוי בחיים האישיים. זה תהליך שצריך ניסים גלויים, אבל זה מה שבאמת קרה לי.

"שמעתי שיעורים בערוץ הידברות והשתכנעתי שאני חייב לעשות שינוי, אבל לא ידעתי עם מה להתחיל. בשבילי, הקושי הגדול במיוחד היה שמירת שבת. תבין, נהג מונית יכול להרוויח במשך השבוע, אבל שבת זה היום הכי משתלם. אם ביום רגיל אתה מרוויח נגיד אלף ₪, בשבת תמיד היה כפול. אתה יודע, אין תחבורה, ומונית זו האופציה היחידה למי שאין רכב.

"יום אחד ראיתי ראיון ישן שעשו עם הרב אורי זוהר זצ"ל, על התהליך שהוא עשה בתחילת דרכו בתשובה. שני דברים שהוא אמר ממש תפסו אותי. הראשון, הכתב שאל אותו על הכיפה והרב אורי אמר שהוא התחיל ללבוש כיפה רק כי זה היה הדבר הכי קשה בשבילו, ועם זה הוא שבר את היצר של מה יגידו... הדבר השני, הוא סיפר איך התחיל לדבר עם אלוקים בצורה ישירה, אמר לו 'תראה רק עכשיו הכרנו וזה קצת קשה לי, תעזור לי כאן תעזור לי שם'...

"החלטתי שזה גם מה שאני אעשה. הגעתי לתחנה והודעתי למנהל התחנה שאני מפסיק לעבוד בשבת. הוא כמובן התפוצץ עלי, אמר שאני לא נורמלי ושזה היום הכי רווחי וחבל... אמרתי לו: תשמע, אני מאמין באלוקים ואני בטוח שאני לא אפסיד בגלל שמירת השבת... היו שם איתו כמה נהגים וכולם גיחכו עלי.

"יצאתי מהתחנה והתחלתי לדבר עם אלוקים, כמו הרב אורי. ביקשתי ממנו שלא אפסיד בגלל שמירת השבת, ובנוסף, שגם אני וגם בתחנה - כולם יראו וידעו שלא מפסידים בגלל שמירת השבת".

הנהג לקח נשימה והמשיך בסיפורו המדהים.

"אני אגיד לך תאריך מדויק, למחרת ההודעה שלי, היה זה יום חמישי ב' סיון 13/05/21. יהודי אמריקאי היה חייב להגיע לארץ לשבת ולחג השבועות שחל ביום ראשון בלילה. האופציה היחידה הייתה לנחות ביום שישי בצהרים. אממה, שבדיוק היה מבצע 'שומר החומות' בעזה, ובגלל הטילים סגרו את נתב"ג באותו יום. האופציה היחידה הייתה נחיתה בשדה רימון שליד אילת ביום שישי בצהרים. היה חשש שהטיסה תאחר בשעה פלוס, והאמריקאי לא היה יכול לבקש מאף אדם שייסע ביום שישי אחה"צ לאילת עם חשש שיתקע ולא יצליח לחזור לשבת לירושלים. הוא גם לא היה מוכן לקחת מונית משדה רימון, כי הנהג יצטרך לחזור לאילת ולחלל שבת. האופציה היחידה שהייתה לו - הוא פשוט התקשר לחברת מוניות שמצא בגוגל, וביקש שיגיע ביום שישי נהג במיוחד מירושלים. הוא מוכן לשלם 3000 ₪. אבל היה לו תנאי: הנהג חייב להיות שומר שבת, שחלילה לא יקרה שבגללו יהיה חילול שבת. יד האלוקים שלחה אותו לתחנה שלי ולסדרן המדובר. הסדרן התקשר אלי וצעק לי בטלפון 'יש אלוקים!'.

"זה לא היה חידוש בשבילי, החידוש היה שכך אפשר לדבר איתו, הבקשה שלי התקיימה במלואה, גם לא הפסדתי כסף וגם כולם ראו. נהגים אחרים גם התחזקו".

"האמת" הוא סיים "זה לא תמיד קל, יש הרבה ניסיונות, אבל שבת אצלי זה סגור".

הגענו בדיוק כשהסתיימו ההספדים, והלוויה יצאה לדרכה. הנהג החנה גם הוא את המונית ויצא אל המלווים. התחלתי לזרום עם המלווים. זה לא היה דוחק רגיל של לוויות, קשה היה לי להבין מה השוני. עד שהרגשתי יד ידידותית שהונחה על כתפי. הסתובבתי, היה זה יהודי לא מוכר, ניכר עליו שהוא 'מהחוזרים בתשובה', הוא הרגיש בנוח להישען גם איננו מכירים. כך זה היה בחייו של ר' אורי, וכך אחרי מותו. בלוויה, בצפיפות, עם מגוון היהודים הגדול ביותר שאפשר לראות, כולם הרגישו שייכים, מחוברים, אחים.

בחג השבועות שהגיע מיד בסמיכות, לא יכולתי שלא לחשוב על נהג המונית וסיפורו מלפני שנה בדיוק. חשבתי על הקשר בין הרב אורי לרות המואבייה שעוזבת את בית אביה מלך מואב, משאירה אחריה חיי עושר ויוצאת ללקט שיבולים בעניות, כגיורת מואבייה שספק היה בזמנו אם ראויה לבוא בקהל השם, נדבקת לעם זר שבעצמו ידוע סבל... רק כי האמת נמצאת שם.

והנה חלפו להם השנים, והיא נמצאת בפסגה, "וישם כסא לאם המלך" (מלכים א' ב', י"ט) וביארו חז"ל ששׂם שלמה המלך לצידו כסא ל"אמה של מלכות", דהיינו לרות שהייתה אם אביו של זקנו [שלמה בן דוד בן ישי בן עובד בן רות]. רות הגיורת, שהגיעה כענייה לעם ישראל העפילה למקום הגבוה ביותר.

להיות בעל תשובה, זהו אתגר שמלווה אותך יום יום, להרגיש שייך ולא שייך רצוי ולא רצוי, לעזוב עולם שלם מאחור במסירות נפש. אצל ר' אורי, אביהם של 'החוזרים', כולם הרגישו אהובים ורצויים. הוא שהצליח להגיע לדרגה של 'גדול בישראל' כזה שיושב על הכיסא בבית המלך, כמה עמל ועקשנות ניסיונות וקשיים עבר עד שהגיע למקום והדרגה שאליה הגיע.

מה היה הסוד שלו? בסביבתו, בלבת אש אהבתו, אפשר היה להרגיש קרבת אלוקים, כזו שהדביקה את כל סביבתו.

הרב אליאב מילר הוא יו"ר ארגון "לב שומע"