שידוכים וחיפוש זוגיות
"חשבתי שנישואין בגיל צעיר נועדו לכישלון – כמה טעיתי"
כבר מילדותה החליטה לינוי עדני (שם בדוי) שאת הטעות של הוריה היא לא תעשה. בבית של תוהו ובוהו בין אבא לאמא, היא הייתה אבודה בדרכה למצוא חתן. איך היא הצליחה 20 שנים אחר כך ללמוד מהי זוגיות אמיתית, ולבנות בית שמח?
- גלית לוי
- פורסם ט' סיון התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)"להתחתן? מה פתאום?! אל תקללי אותי. אני, יש לי עוד זמן". ניסתה לינוי להתבדח בחיוך כשדודתה בירכה אותה בברכת "בקרוב אצלך" באחת החתונות המשפחתיות. כך היא ענתה בקביעות לכל איחול שכזה. הדודות וקרובות המשפחה לא ממש הבינו אותה, אבל ללינוי זה לא שינה במאומה. היא הייתה ממש בטוחה בעצמה שרק כשמתבגרים – מוכנים לנישואין. אחרת – עושים טעויות כמו שכל בני משפחתה עשו. מה שהיא לא ידעה היה דבר פשוט אחד: אף אחד לא לימד אותה מעולם איך למצוא את החתן המתאים, מהן התכונות החשובות בבן זוג ומהי זוגיות בריאה ואוהבת.
נישואין בכפייה, התבוללות וגירושין
"מאז שאני ילדה ראיתי מכל עבר קשרים זוגיים בעייתיים ביותר, ברמה הכי קיצונית שרק ניתן לתאר", מספרת לינוי על הסיבה שהביאה אותה להירתע כל כך מהמושג "נישואין". "בהיסטוריית המשפחה המורחבת שלנו היו קלקולים ועיוותים שונים ומשונים שלימדו אותי 'הלכה למעשה' שנישואין זה דבר רע, חלילה.
"מה היה שם? כמעט הכל: נישואין בכפייה, התבוללות, קשרים לפני הנישואין, עבירות חוזרות ונשנות על איסורים שונים בעשרת הדיברות בתוך הנישואין, גירושין רבים, מחלוקות קשות. חלק ניכר מהדודים והדודות שלי מוכרים ברווחה כבר שנים רבות, ולמעשה מעולם לא ראיתי מציאות של קשר בריא של אהבה וכבוד בין איש לאשתו. כל מה שראיתי מול עיני היה תוהו ובוהו גדול וכאבי לב של כולנו. איזה סיכוי היה לי להתחתן ולהקים בית יציב ושמח"?
(צילום: shutterstock)
לאחר מסע ייסורי נפש: חופה וקידושין
כך, כשבכל פעם חוותה לינוי רעידת אדמה שזרעה הרס וחורבן רב בנפשה, נבנתה בתוכה מגיל צעיר השקפת עולם מעוותת ושגויה, שלא באשמתה, והיא לא הייתה מודעת כלל לעובדה שמחשבה יוצרת מציאות. לינוי התחילה במסע יציאה לגלות ארוכה וקשה: רווקות מאוחרת. מן הגלות הזו היא שבה בשנות השלושים לחייה, כשסוף סוף, אחרי מסע ייסורים ארוך ומפרך, היא עמדה תחת חופה וקידושין.
נחזור רגע לתקופת הילדות והנערות – אילו חיים היו לך?
"מעבר לכאוס הגדול של המשפחה הגרעינית שלי ושל המשפחה המורחבת משני הצדדים, היו לי גם הרבה נקודות אור. בכל זמן שהורי לא היו ממוטטים נפשית מסכסוכים - הם הרעיפו עלי אהבה, טיפחו את כישרונותי, לימדו אותי דברים רבים, וגידלו את נפשי עד מאוד. זה נשמע כאילו מוזר, אבל החיים הם לא רק ורק. החיים הם גם גם. הייתי תלמידה טובה וכשרונית, וזה ממש הציל אותי. אני חושבת שעצם העובדה שאהבתי ללמוד – גרמה לי בהמשך לפתוח את ארון הספרים היהודי ולצעוד את הצעדים הראשונים בהיכרות האמיתית שלי עם עצמי, ולאחר מכן, בהבנה מהי אהבת אמת, אילו תכונות קיימות ומוטבעות בבן הזוג, ואיך נראה בכלל הבית היהודי השמח".
"בעלי לעתיד התייאש, ורצה להפסיק את הקשר"
המסע של לינוי להגעה לאמת לא היה קל. היא התמודדה לאורך שנות רווקותה עם שגיאות רבות ששחזרה מדפוס ההתנהגות של בני משפחתה, ודברים רבים בהלכה היהודית לא היו ידועים לה, כך שהיא מצאה את עצמה בקשר ארוך עם מי שלימים יהיה בעלה, קשר שבו הם עשו את כל הטעויות האפשריות.
"משכנו את תקופת הרווקות המשותפת שלנו מבלי לדעת באמת עד כמה זה מזיק לנו. לאחר שנתיים-שלוש של קשר עמוס במריבות ואי-הבנות ששורשן הוא חוסר ידע והדרכה מתאימים – בעלי לעתיד התייאש, ורצה להפסיק את הקשר. הנפש שלו לא עמדה יותר במריבות אינסופיות. ההלם שלי היה גדול. זה לא היה עוד קשר זמני של שברון לב. ידענו שאנחנו רציניים בכוונותינו, אבל אף אחד לא באמת הדריך אותנו מהי זוגיות בכלל. היינו אומללים.
"הבנתי שאם אני לא עושה מעשה – ספק אם אי פעם אתחתן"
אני הייתי שבורה מהרעיון הזה של לאבד אותו, והבנתי שאם אני לא קמה ועושה מעשה – לא רק שאאבד אותו לתמיד, אלא ספק אם אי פעם אתחתן ואזכה לבנות משפחה נורמלית, כי אני חוזרת על אותן הטעויות תמיד. ואז חוויתי את הגאולה הפרטית שלי. ה' זיכה אותי לשמוע שיעורים של הרב זמיר כהן שליט"א. זה היה מחיה נפשות. סוף סוף ראיתי את אמת התורה, וזה היה מרגיע לראות שיש מוצא, ויש דרך ללכת בה כדי להגיע להצלחה".
לינוי בנתה תכנית פשוטה: היא למדה בקביעות מהי זוגיות, ואיך בונים קשר זוגי נכון ויציב. היא הצליחה להשתחרר מכעסים רבים, בנתה את האישיות שלה, התחזקה, ובחסדי שמיים, כנגד כל הסיכויים, היא עמדה תחת חופה וקידושין עם אותו בחור.
(צילום: shutterstock)
תמיד יש תקווה
"החיים הקודמים שלי לעומת החיים הנוכחיים שלי, הם שמיים וארץ. אני ממשיכה לתחזק את חיי הנישואין בהרצאות של הרב זמיר כהן, בהרצאות של הרב אבנר קוואס ובלימוד נוסף. אני מרגישה תמיד שיש תקווה, ואפשר לומר שאני מאושרת בחיי הנישואין שלי. סוף סוף למדתי לאחר תלאות רבות – כיצד לעשות זאת נכון. אני ממליצה לרווקות, באהבה – ללכת ללמוד ולהתחזק בנושא כמה שניתן, כדי לא להישבר נפשית, וגם כדי לעשות את ההשתדלות המקסימלית לפעול נכון, ובעזרת ה' זה יקרה! אפילו אחת כמותי, שידעה צער ומכאוב רבים – זכתה להינשא ולבנות בית יהודי שמח. זה אפשרי!".