לקראת חודש הספר: כתבי הידברות ממליצים על ספרי היהדות האהובים עליהם

שולי שמואלי ממליצה על "דבי, קיבלת מתנה" של מורן קורס

דבי היא נערה מתבגרת שמבקשת ורוצה חיבור עמוק יותר בחייה לה'. היא עוברת טלטלות לא פשוטות, מגלה דברים, מעלימה, אך גם מקבלת תשובות במסע חייה.

בסוף היא מבינה שיש אמת אחת. אבל עד שהיא מבינה, ואחרי המסע שלה - החיבור אצלה כבר מתיישב יותר על לבה. אמונה וקרבת ה' הן כבר לא עוד סיסמאות, אלא דרך חיים שאי אפשר לחיות בלעדיה.

בדור שמרגיש יתום, הנוער מבולבל יותר מתמיד. הספר המיוחד הזה, מעורר שאלות, מעלה תהיות - אבל מיד נותן תשובות מרגיעות, המחברות לה' ממקום יותר אמיתי ופנימי. הספר מעניק מבט על הנשמות האדירות שקיימות בתוכנו. בינינו, מי מאיתנו לא ילדה?...

לרכישת הספר "דבי, קיבלת מתנה" מאת מורן קורס, לחצו כאן.

מוריה בטיטו ממליצה על "כל משבריך" של הרב יעקב ישראל לוגסי

"65 ממשברי החיים הנפוצים ביותר ופתרונם ביהדות", מצהירה כריכת הספר, ואכן, כל אחד יכול לזהות בו את עצמו, חייו, פחדיו, שאיפותיו, הצלחותיו וכישלונותיו – ולהתחזק באמונה ובשמחה.

הרב לוגסי, ברגישות נדירה, נוגע בעצבים החשופים של המציאות: מעוכבי שידוך, פרי בטן, דיכאון, כפייתיות ועוד, ומטרתו להכיל, לעוץ עצה משיבת נפש, לעודד ולחזק באמצעות רעיונות נפלאים שילמדו אותנו לנצל את המשברים לתועלת, עד כדי שמחה בהם. קשה אבל אפשרי.

ייחודיות הספר היא במילותיו של הרב לוגסי, כמו שיחה מלב אל לב של אב לילדיו. כל מילה משדרת אנושיות, דאגה והקשבה שעוטפת את האדם המיואש בחמימות שאין לתאר.

כך נשביתי בקסמיו של הספר. כך הוא היופי שגיליתי בשורותיו. פשטות ונחמה כמים קרים להולך במדבר.

לרכישת הספר "כל משבריך" מאת הרב יעקב ישראל לוגסי, לחצו כאן.

נחמן מימוני ממליץ על "אשר בנחל" של הרב אליעזר שלמה שיק

מה הספר האהוב עלי במיוחד? האמת היא שאין לי ספר אחד, אלא סדרה של ספרים: "אשר בנחל" – שו"ת בחסידות ברסלב מאת הצדיק מיבנאל, המוהרא"ש.

הסדרה הזאת לא רק אהובה עלי, אלא מהווה גם דרך חיים עבורי. בכל פעם שאני מעיין באחד מספרי הסדרה הנפלאה הזו, אני זוכה למרגוע לנפש. אם עובר יום שאני לא קורא בו – אני מרגיש שמשהו בי חסר, כפי הביטוי: "הכיפה לא יושבת טוב על הראש".

לכל מי שמחפש ספר שיעשה לו טוב על הלב, שירגיע אותו בשעת לחץ, שיכוון אותו בהשקפה ובפרספקטיבה נכונה לחיים – מומלץ בכל לב לעיין מדי יום.

מורן קורס ממליצה על "מחשבה יוצרת מציאות" של שולי שמואלי

בדור שלנו, של מבקשי סגולות וישועות, דור שמוצף בידיעות מצערות, דור של פחדים, חרדות ועצבות – הספר הזה מבקש לרפא, ולו במעט, את הפצע הכואב של הייאוש ולהעניק אור של תקווה למציאות אחרת, טובה יותר, מאושרת יותר, קרובה יותר למקור הכול – הקב"ה.  

ספר זה הוא כלי לימודי וטיפולי למי שרוצה לחיות חיים חיוביים יותר, למי שמעוניין לשפר את איכות חייו, למי שחפץ לראות את שאיפות חייו מתממשות למול עיניו, ולמי שרוצה ללמוד על הכוח העוצמתי הטמון בידיו – כוח המחשבה, באמצעותו הוא יכול לעורר רחמי שמיים, ולזכות לשפע, לברכה ולישועות השם בחייו.

לרכישת הספר "מחשבה יוצרת מציאות" מאת שולי שמואלי, לחצו כאן.

תמר שניידר ממליצה על "התורה שלי", על פרשת השבוע

אני לא אמא של משחקים (כי בדרך כלל אני מפסידה), וגם לא אמא של גינה ציבורית (הליכה של 5 דקות עד לשם היא ממש ספורט אתגרי עבורי). אני לא אמא של צחוקים והשתוללויות (השומנים מכבידים) אבל - אני ממש אמא של ספרים, וכמה שיותר. לקרוא - זה מה שאני הכי אוהבת לעשות עם הילדים שלי בשעות הפנאי. ובערב, לפני שהם הולכים לישון, זה בדיוק הזמן. אז היה שלב שסיפרנו מתוך ספרי ספריה, ומאלה שבבית, היה שלב שסיפרתי סיפורי תנ"ך. מצאתי גם לא מעט סיפורים באתר הידברות, אבל אז הגיע הזמן לאיזה ספר מסודר. אז קבלו אותו - ספר "התורה שלי", בחמישה כרכים, על כל אחד מחמשת חומשי התורה. בספר כתובים פסוקי התורה עם הסבר בשפה פשוטה לכל פסוק, זאת יחד עם כותרות ותקצירים של הנושאים המדוברים. בתוך כל פרשה מוגשים שלושה סיפורים, על פי מדרשים ואגדות חז"ל, ומידי פעם מתווספת הרחבה של רעיונות, בשפה המותאמת לילדים. ברמה האישית, הילדים שלי נהנים מהסיפורים, ואני שמחה לדעת שהם נוגעים בפרשת השבוע. לפעמים, אני רוצה להרחיב להם קצת יותר, והכותרות המורות על כל נושא בפרשה מאפשרות לי להיזכר בה במהירות, בלי שקראתי את כל הפסוקים. לא מזמן אמרה הבת שלי "חבל שאין עוד". את האמת, גם אני חושבת ככה.

לרכישת סדרת הספרים "התורה שלי" בהידברות שופס, לחצו כאן.

אבנר שאקי ממליץ על "כעפעפי שחר" של הרב חיים הכהן סבתו

כידוע, אחת המעלות העליונות בעבודת ה' - אם לא העליונה מכולן – היא לקדש את החומר, כלומר לפעול בעולמנו זה תוך קיום מדוקדק של רצון ה'. אחד התחומים החשובים בעניין זה הוא תחום התרבות - על גווניו ואופניו הרבים - שכידוע יכולים בקלות להיות חלילה פרוצים וטמאים. בעניין זה מתבלט מאוד לטובה ולברכה הרב חיים הכהן סבתו, ראש ישיבת מעלה אדומים וסופר פורה, אשר בסיעתא דשמיא וביד אמן כתב מספר ספרי פרוזה משובחים ומעניינים, המבטאים באופן נעלה ביותר את ערכי ישראל הנצחיים. בהקשר זה אמליץ במיוחד על ספרו המעולה "כעפעפי שחר". לא לחינם זכה הרב סבתו בפרסים רבים על ספריו, אשר גם בחלוף השנים ממשיכים להיות אהובים ונקראים על ידי עמך בית ישראל מכלל המגזרים.

אורית גרוסקוט ממליצה על "משיבת נפש" של רבי נחמן מברסלב

ספר חובה למתחזקים ולכל יהודי: "משיבת נפש" של רבי נחמן מברסלב. במילים ברורות ומלאות אהבה כותב רבי נחמן על נפש האדם והקשיים שיש לכל מי שמתקרב לעבודת השם יתברך. רבי נחמן מדבר בלי חשש על הקשיים, הנפילות ותחושת הכשלון שמתלווה לעיתים לתהליך המדהים אך מורכב של כל בעל תשובה. למרות שהספר נכתב לפני 200 שנה אפשר ממש להרגיש שהוא מדויק לדור שלנו רווי הניסיונות. רבי נחמן מדבר על מעלת השמחה ועל כך שהאדם צריך להתעקש ולמצוא נקודות טובות בעצמו כדי לעבוד את השם. משפט אחד שאני אוהבת מאוד מתוך הספר נותן הסתכלות חדשה ומעניינת על תהליך התשובה: "ודע, שכל אלו הנפילות והירידות והבלבולים צריכים בהכרח לעבור בהם קודם שנכנסין בשערי הקדושה, וכל הצדיקים והיראים האמיתיים עברו בכל זה".

דבי רייכמן ממליצה על "כה עשו חכמינו" של יוכבד סגל

הרבה ספרי יהדות מסוגים כאלה ואחרים עברו אצלי לאורך השנים, אבל כשחשבתי איזה מהם יוכל לענות להגדרה של "הספר האהוב עלי", עלתה לי בראש סדרה אחת שאני תמיד אוהבת לחזור אליה – סדרת "כה עשו חכמינו" של יוכבד סגל ע"ה.

הסיפורים שבחמשת הכרכים מעובדים מתוך הגמרא, המדרשים ומדבריהם של גדולי ישראל, ומחולקים על פי נושאים של אמונה, מידות, קיום מצוות ועוד.

בילדותי קראתי את הספרים האלה להנאתי, ולמדתי בדרך נפלאה ממעשיהם של גדולי ישראל בכל הדורות. כיום אני מופתעת לפעמים עד כמה הסיפורים זכורים לי במלואם, והם שוטפים מפי כשאני מספרת אותם לילדי – ולא תמיד צריכה את הספר עצמו כדי להיזכר בסיפור...

בעריכה העדינה והשפה הפשוטה של הסיפורים, הם חודרים אל הלב, והופכים את האמונה, את התורה, את המצוות ואת המידות הטובות לחלק בלתי נפרד מן האישיות של הקורא – בלי שנרגיש בכלל.

לרכישת סדרת הספרים "כה עשו חכמינו" מאת יוכבד סגל בהידברות שופס, לחצו כאן.

גבי שניידר ממליץ על "נתיבות שלום" של הרב שלום נח ברזובסקי

לבחור ספר אהוב אמורה להיות משימה לא פשוטה, אולם ההחלטה הפעם דווקא לא הייתה קשה במיוחד: סדרת "נתיבות שלום" של הרב שלום נח ברזובסקי זצ"ל, האדמו"ר מסלונים (תרע"א, 1911-תש"ס, 2000). 

הסדרה כוללת חמישה כרכים על חמישה חומשי תורה, כרך על ענייני תורה וחסידות, עבודת השם וטהרת המידות, וכרך נוסף על שבת, ימים נוראים ושלושה רגלים. כמו כן יצאו לאור חוברות בעניינים שונים, בהם: חנוכה ופורים, פרקי אבות, השואה, וגם חוברת בענייני חינוך. 

הייחודיות בפרשנות החסידית של הנתיבות שלום טמונה, לטעמי, בלשון ובתוכן כאחד.  

מבחינה לשונית – גם מי שאינם בקיאים במילון המושגים החסידי יכולים להתחבר יחסית בקלות לטקסט המונגש בשפה ברורה למדי, ולהבין – גם אם לא לעומק, אזי לפחות ברמה בסיסית – את הרעיונות הכלולים בו.  

מבחינה תוכנית – מדי שבוע ולאורך מעגל השנה, הנתיבות שלום מעניק לנו צידה לחיים, תוך מתן דגש על האמונה, השבת, התורה והמצוות. מקום מיוחד בהגותו ניתן לקשר בין הקב"ה לעם ישראל – קשר בל יינתק בין האב לבניו. מסר נוסף, החשוב במיוחד לדורנו, הוא שאין ליהודי להתייאש מנפילות רוחניות, וכי תפקידו בעולם הזה הוא להתגבר על הניסיונות השונים, לא להסתפק במדרגה הרוחנית אליה הגיע ותמיד לשאוף למעלה.

גלית לוי ממליצה על "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש

מאז ומתמיד קראתי ספרים. כילדה, אני זוכרת את הקסם המסתורי של המעברים בין מדפי הספרייה הגדולים בספרייה העירונית בראש העין של ילדותי. כמה ספרים היו שם? זאת לא אדע. כ-15 שנים אחר כך עברתי מעברים נוספים, קסומים יותר: שערי התשובה וגילוי סיבת הסיבות. למעשה, חזרה בתשובה בשבילי היא הגילוי המפתיע של ארון הספרים היהודי.

בשנתיים הראשונות לתשובה ה' זיכני להכיר את הספר "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש שליט"א. זהו אחד הספרים שמבחינתי הוא א"ב של כל יהודי בעולם. הספר מדבר אל לבו של האדם בעידן המודרני, ופורט לו מקרים רבים נפוצים שעליהם הוא צריך להביט באמונה כדי להגיע לשמחה.

ספר שתמיד טוב לקרוא בו ולחזור על החומר לשעת מבחן באמונה.

דודו כהן ממליץ על "אבות על בנים" של הרב אורי זוהר זצ"ל

את "אבות על בנים" קניתי לפני עשור בערך, עוד בתקופה שבה הדאגה החמורה ביותר מהתאומים הגדולים שלי היתה שהבת לא שומעת (בסוף התברר שהיא שומעת ועוד איך, וזאת באדיבות ערימת סירים וסבתא נמרצת במיוחד) ודאגה נוספת שלבן יש טונוס גבוה (משהו זניח לחלוטין, שנופח מעבר לכל פרופורציה באדיבות האחיות מטיפת חלב). אבל כמאמר הקלישאה, כשהילדים גדלים – הצרות גדלות. וברוך השם הצרות לא אימתניות במיוחד, אבל אתם יודעים – גיל ההתבגרות גובה את המחירים שלו.

וכך "אבות על בנים" שכב אצלי באחד ממדפי הספרים במשך שנים. התחלתי לקרוא אותו בזמנו, אבל אחרי כמה עשרות דפים עברתי לספר הבא שקניתי, וכך הוא די נשכח עד לפטירתו של הרב אורי זוהר זצ"ל. כמו בכל אובדן פתאומי, פתאום הבנתי עוד יותר לעומק עד כמה דמותו היתה חשובה, מחכימה, משפיעה, למעשה חד פעמית. רבי עקיבא של הדור. משם ועד לקריאה מלאה של הספר הדרך היתה קצרה, וכצפוי – הייתי מרותק. כל כך הרבה ניתוחים חכמים על מצב הדור הצעיר (ולחשוב שהספרון נכתב כבר ב-2004...), היבטים רוחניים מרתקים, עצות מעשיות ורעיונות מחכימים. הספר למעשה זרע את הזרעים ל"בוסר המלאכים" של דן טיומקין – ספר מומלץ ונדיר בפני עצמו – ובקיצור, אם יש לכם מתבגרים בבית, אל תבזבזו אפילו דקה אחת על אי הבנות, מלחמות עיקשות או חוסר תקשורת. חובת קריאה.

לרכישת הספר "אבות על בנים" מאת הרב אורי זוהר בהידברות שופס, לחצו כאן.

אפרת-טליה כהן ממליצה על "לפיד האש" של אהרן סורסקי

אני תולעת ספרים רצינית. שנים ארוכות שאני נהנית הנאה צרופה מספר טוב. מגיל צעיר הייתי מהילדים שנהנים להחליף ספרים בספריה, לברוח ולברוא עולמות דמיוניים דרך ספרים, שפתחו בפניי שערים מדהימים, והאהבה הזאת חיה בתוכי עד היום. כשאני מוצאת ספר טוב באמת – אין שמחה ממני.

כזה היה עבורי הספר "לפיד האש". הספר מעניק הצצה אותנטית לביוגרפיה של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם זצוק"ל. הוא פותח בצלילה מעמיקה לביוגרפיה משפחתית של שושלת רבנים ענפה מדורי דורות בחסידות צאנז המעטירה, לתוכה נולד, כמי שעתיד היה לרשת אותה את מקומו כאדמו"ר של קהל החסידים של הדור הבא.

אבל אז האידיליה נסדקת, עם עלייתו לשלטון של הצורר ימ"ש, עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה והשואה.

בתחילת המלחמה, הנאצים מחפשים לרצוח ראשית כל את המנהיגים הרוחניים, כדי לשבור את הרוח הכללית. האדמו"ר, שידע שחייו נתונים בסכנה גדולה, מתחבא ימים ולילות בתוך קבר פתוח בבית הקברות. בהמשך, הוא מספיק לעבור את אושוויץ, גטו ורשה, דכאו, צעדת המוות ועוד, ולשרוד. זאת, לאחר שהצליח להימנע מאכילת טריפות, מחילול שבת ואכילת חמץ בפסח, תוך הקפדה ככל האפשר בחירוף נפש על הנחת תפילין, תפילה במניין ועוד, והכל מבלי לצער אחרים, ומתוך שמירה על האמונה העמוקה שלו, הקשר התמידי עם הבורא, וכן שמירה על השפיות והשמחה שלו.

עד תום המלחמה, האדמו"ר מאבד כליל את כל מה שיש לו: משפחתו המורחבת הענפה, רוב תלמידיו ובני הקהילה שלו, וכן את כל בני משפחתו הקרובים לו ביותר: את אשתו, שנמצאת בהריון מתקדם ואת 11 ילדיו. מאוחר יותר, הוא יגיע לקבלת שבת מזערית בלב המחנה. שקט ישתרר עם כניסתו. אבל זו תהפוך מהר מאוד הומת אדם כשיתחיל לצעוק ולשיר בבכי: "ריבונו של עולם, אפילו שהדלקת מיטתי - שרפת את המיטה שלי, את אשתי וילדי – אין לי שום טענה כלפיך!".

אלפי יהודים שדופים ומיואשים שישמעו את זה, ימררו בבכי וינצרו את המשפטים האלה לנצח. רבים מהם אף יחזרו בתשובה עם הזמן.

אחרי המלחמה, הוא נחשב לדמות התורנית הבלתי מעורערת שהקימה מחדש את עולם התורה שכמעט וניספה. הוא מציל ומקיים מחדש את חייהם של רבבות: משכנע אנשים שרצו לשים קץ לחייהם לאחר שנותרו ללא אח ורע בעולם להינשא, עסק בשידוכים, עריכת חופות והקמת בתים, לימוד תורה לרבים, הקמת ישיבות, כוללים, תלמודי תורה, בתי כנסת, בתי יתומים, מקוואות, גיוס כספים, הקמת וועד רבנים ומינוי רבנים ושליחים לסיוע וליווי של שורדי שואה - במחנות עקורים ובכל רחבי אירופה.

בהמשך, הוא מתחתן שוב ומביא שבעה ילדים נוספים לעולם, מגיע לא"י, ומקים בעשר אצבעות את קרית צאנז בנתניה, מעוזה החדש של חסידות צאנז המפוארה שכמעט שנכחדה כליל בשואה, וכן את בית החולים "לניאדו", בית החולים היהודי הראשון בעולם שמקפיד על ההלכה היהודית בין כותליו, ואינספור מוסדות נוספים בכל רחבי העולם.

בבחינה של הדברים, אפשר לחשוב שהאדמו"ר היה מלאך או שרף, בן למשפחת רבנים קדושי עליון, ולתלות בכך את כוחותיו העילאיים לשרוד ניסיון קשה מנשוא שכזה. ועדיין, זה יחטא לאמת. כי כדי לשרוד שואה לא מספיקה תורשה. האדמו"ר מצאנז היה לפני הכל יהודי, בן אנוש בעל בחירה, שעמל במסירות נפש ויגיעה על אנושית, ומתוך ייסורי גוף ונפש בל יתוארו, באחת התקופות המטלטלות והקשות שידעה ההיסטוריה היהודית והכללית. בקיצור, אי אפשר לקרוא את הספר הזה ולהישאר אותו היהודי שהיית קודם לכן. פשוט אי אפשר. מומלץ בחום.