סיון רהב מאיר: משהו טוב על ארץ ישראל, גם בלי הנחה על פיש אנד צ'יפס

קורא מכרמיאל שלח לי מודעה שבמבט ראשון נראתה סתם פרסומת למסעדה בעיר, "כיכר מיאמי". כשקראתי את האותיות הקטנות ראיתי מה פרטי המבצע: בשבת שעברה קראו בתורה את פרשת "שלח", פרשת המרגלים. רוב המרגלים, כידוע, יצאו לארץ ישראל וחזרו למדבר עם תחזית פסימית וקודרת. הם שכנעו את העם שארץ ישראל רעה ושיציאת מצרים הייתה טעות. לרגל הפרשה, הכריזה הפרסומת, כל לקוח שיגיע לקופה ויספר משהו טוב ואופטימי על ארץ ישראל, יקבל הנחה של עשרה אחוזים.

צלצלתי למסעדה. אחד העובדים סיפר לי שם איך השבוע אנשים הגיעו לשלם ואז שיבחו את הנוף המגוון של ישראל, שיש בה גם מדבריות וגם שלג. לקוחות אחרים הסבירו שהאוכל פה – פירות, ירקות וגבינות – טעים יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. היו שסיפרו על הקדושה המיוחדת שיש בארץ. והיו גם כאלה ששיתפו בסיפורי העלייה שלהם לארץ ואמרו שהם מתרגשים לראות בעיניים הגשמה של נבואות על קיבוץ גלויות.

ביקשתי להבין מי הבעלים, ומה הסיפור שלו. אז נעים מאוד, פלטיאל קניגסברג, בן 40. עד לפני שנתיים היו לו שתי מסעדות במיאמי, פלורידה. הוא נולד בניו יורק, אשתו במקור מוונצואלה, אבל אחיות של אשתו נישאו לישראלים שעברו לארה"ב ודווקא דרכם, דרך הישראלים לשעבר, הוא התחיל להתאהב בארץ.

בקורונה הוא הבין שמיאמי אינה ביתו. המשפחה מכרה את המסעדות ויצאה לדרך: פלטיאל עלה ארצה עם אשתו וששת ילדיהם (בינתיים נולד להם בן שביעי בארץ), עם שלוש האחיות ובני משפחותיהן ועם חמותו. בסך הכל, 25 עולים חדשים.

הוא מעולם לא שמע את המילה כרמיאל, וחשב בכלל לעלות לבית שמש, שם יש קהילה אמריקאית גדולה. אבל בטיול בארץ המשפחה התאהבה בצפון, ובכרמיאל בפרט. "כשהגעתי לראשונה לצפון, משהו נרגע. אפילו הילדים הפסיקו לריב במושב האחורי", הוא נזכר.

"עלינו ארצה בדיוק לפני שנתיים, בפרשת 'שלח' שבה קוראים על חטא המרגלים, שהוציאו את דיבת הארץ. רק שני מרגלים – יהושע וכלב – היו אופטימיים. גם אנחנו הרגשנו קצת כמו מרגלים כשבאנו לארץ לראשונה, לבדוק, אבל המסקנות שלנו היו נפלאות. מיום ליום אנחנו מרגישים פחות אמריקאיים ויותר ישראלים. אפילו הספקנו להצביע פעם אחת, ואולי בקרוב בפעם השנייה. חשבנו איך לציין את יום העלייה שלנו, אז השנה כשיש לנו עסק משלנו בארץ ישראל, החלטנו לשתף את הציבור בסיפור".

המבצע נגמר, אבל אפשר להמשיך אותו גם בלי הנחה על פיש אנד צ'יפס.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".