זהירות! סכנה – ברית כרותה לשפתיים: 5 סיפורים מצמררים על משפט שהפך חיים

חז"ל אמרו "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן" (מסכת ברכות, דף יט), וכן "ברית כרותה לשפתיים" (מסכת סנהדרין, דף קב; מסכת מועד קטן, דף יח), ובכך הם מלמדים אותנו לא להוציא מפינו דיבורים שליליים, שמא הם עלולים באמת להתגשם. מילים שאנו מוציאים מהפה יכולים ליצור מציאות, אפילו אם לא הייתה לנו כוונה אמיתית למה שאמרנו. ולכן חז"ל מזהירים אותנו לא לומר דיבור רע על עצמנו או על אחרים, אף אם נאמר בשעת כעס, בדרך צחוק או בשפת סלנג. ולכן ביטויים כגון 'אני חולה עליך', 'אני מת עליך', 'נשבע בחיים שלי' וכדומה, כדאי בהקדם לסנן מתוך הלקסיקון שלנו.

הנה חמישה סיפורים על משפט אחד שהפך חיים של אנשים.

1. שלוש מילים שהפכו אותו למשותק

בתקופת כהונתו של רבי אלחנן וסרמן זצ"ל כראש ישיבת 'אוהל תורה' שבעיר ברנוביץ' בפולין, התרחש מקרה שזעזע את תושבי העיר כולה. אחד הבחורים מהישיבה הלך ברחובות העיירה בליל שושן פורים, ובדרכו פגש קבוצת בחורים ששבו ממסיבת הוללות. הבחור העיר להם שדרכם הנלוזה אינה תואמת את השקפת התורה, והמשיך לישיבה. לאחר כמה דקות נכנסו אותם בחורים אל אולם הישיבה שהיה מלא באותו זמן בשלוש מאות בחורים שלמדו בשקידה, במטרה לאתר את הבחור שהעיר להם.

בחורי הישיבה נבהלו מקבוצת הבחורים ההוללים, ואז לפתע נראתה דמותו של מרן ראש הישיבה, רבי אלחנן וסרמן זצ"ל. כשראה רבי אלחנן את אותם בחורים פרחחים, ציווה עליהם בקול תקיף לעזוב את היכל הישיבה. אחד מהם, שהיה קל דעת ביותר ועז פנים, ניגש לרבי אלחנן ואמר: 'בלי ידיים'. רבי אלחנן השיב לו: 'אתה בלי ידיים!'. לא עברו מספר ימים והעיר כולה נחרדה – הנער המחוצף קיבל שיתוק בידיו ונשאר באמת בלי ידיים.

מהו כח הדיבור, ועד כמה הוא משפיע? על מי נאמר 'ברית כריתה לשפתיים', ומה זה קשור ליהוא המלך ולאחאב מלך ישראל? הרב אליהו עמר בשיעור חשוב על כוחן של מילים:

2. גזרה על עצמה לא ללדת

נינו של מרן הרב שטיינמן, הרב גדליה הוניגסברג, סיפר כי אברך ביקש שימסור בשמו שאלה למרן, וכך היו דבריו "אשתו הייתה זוכה ללדת כל שנתיים, ובשנים האחרונות פסקה מללדת והיו גם מקרים לא טובים. הם שניהם עשו חשבון נפש, ובתוך הדברים נזכרה האישה שפעם בשעת כעס כשהיה קשה לה עם הילדים וטענה שבעלה לא מספיק עזר לה, אמרה לו 'לא מגיע לך שיהיו לך יותר ילדים!', ועכשיו היא פוחדת שאולי היא פסקה מלדת בגלל זה. מרן אמר על כך שזה פתיחת פה לשטן. כששאלתי מה אפשר לעשות, השיב 'שיבקשו רחמים, ושהאישה תאמר בתפילתה שהייתה שיכורה ולא מיין'".

3. הפך להיות לתחפושת אליה התחפש

עוד מספר הרב גדליה הוניגסברג, שהינו נינו גם של מרן הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, ששמע ממרן הרב חיים קנייבסקי זצ"ל בשם אביו, מרן הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל המכונה ה'סטייפלר',שבישיבה שלהם היו הבחורים נוהגים להתחפש בפורים בתחפושות שונות, וכל שנה היה בחור מסוים שהתחפש להמן, ובמשך אותה שנה הבחור התקלקל ויצא מהישיבה. אמר הרב גדליה הוניגסברג ששמע ממרן ראש הישיבה, הרב שטיינמן זצ"ל, שזה עניין של פתיחת פה לשטן, ולכן יש להימנע מלהתחפש להמן, ומרן הרב קנייבסקי זצ"ל אמר שזה אכן ההסבר במעשה שקרה בישיבתו של ה'סטייפלר'.

4. הכריז על מותו

בית העלמין בפתח תקווה-סגולה הוקם בשנת תרמ"ט (שנת 1888 למניינם), עשר שנים אחרי יסוד המושבה. כשקידשו את חלקת בית העלמין כמנהג ישראל, אמרו האנשים שהשתתפו במעמד זה לזה בהלצה: 'נו, מי יהיה כאן הנפטר הראשון?'. אחד מן הנוכחים אמר בהלצה 'אין לי בעיה להיות הראשון'. לא עברו עשרה ימים והאדם נפטר בפתאומיות. וכך למעשה הוא אכן היה הראשון שנקבר בבית העלמין אותו חנך. כשקברו אותו החליטו רבני העיר לרשום על מצבתו את מה שאירע, על מנת שאחרים ילמדו על כוחן של מילים ליצור מציאות.

וכך נחרט על מצבתו: "הנפטר הראשון בבית הקברות הזה, איש ישר ר' ניסן ליב בן חיים גמזו ז"ל. איש גלמוד, שעלה לארץ עם בני עירו שהתיישבו במושבותינו, והתבטא עשרה ימים לפני פטירתו, בהיותו בריא ושלם, ואמר שהוא לא היה מתנגד להיות הראשון בבית הקברות הזה, ונפטר לבית עולמו ביום י"ט בתשרי תרמ"ט. תנצב"ה".

מדוע כעס יעקב על רחל? מי היה הנפטר הראשון בבית הקברות "סגולה", ומה הקשר לתחינתה של רחל אמנו לבנים?הרב משה שיינפלד במסר על עוצמת המילים:

5. 24 שנים בלי ילדים בגלל משפט אחד

הרב יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, סיפר על יהודי שבמשך 24 שנים לא זכה להיפקד בזרע של קיימא, ואחרי שנות סבל וסיבובים בכל רחבי תבל אצל רופאים, זכה באופן פלאי להיפקד בבן זכר.

"אותו אדם למד בצעירותו בישיבה בירושלים, ונודע כמתמיד גדול. בישיבתו הייתה אישה שתפקידה היה לשטוף את הרצפות בהיכל הישיבה, ופעם אחת היא הגיעה עם כמה מילדיה הקטנים לשטיפת הישיבה. והם, כדרך הילדים, עשו רעש והפריעו ללומדים.

"אותו מדובר, שהיה מתמיד גדול, ניגש לאישה והעיר לה על הרעש שעושים ילדיה שמפריע לו ללימודו. האישה, שעבודה זו הייתה קשה עליה, נפגעה מההערה, ופלטה מבין שפתיה "הלוואי שלא תזכה לטעום את טעמו של צער גידול בנים".

"חלפו להן שנים, והנ"ל שכח בכלל את המאורע הזה. הוא נישא בהמשך לבת זוגו, וכך עוברות שנים רבות והם מצפים ומייחלים בלב שבור וקרוע לזרע של קיימא שמתמהמה מלבוא. הם נוסעים לכל רחבי תבל לשאול בעצת הרופאים ולשווא.

"בני הזוג שכבר התקרבו לגיל חמישים, כמעט ונואשו, אבל בליבם בטחו בריבון העולמים שיושיעם ברחמיו. אז ביום מן הימים עולה בפתע פתאום בזיכרונו אותו מעשה עם עוזרת הניקיון של הישיבה, ומה שאמרה לו, וחשש שאולי יש בדבריה כמין קללה וקפידה כלפיו. הוא התחיל לברר אחר מקום מגוריה, ושמח לשמוע שהיא עדיין בחיים. חיש מהר נסע לביתה, פרש בפניה את המקרה הנ"ל, וביקש בכל לשון שתמחל לו בלב שלם. היא כמובן מחלה בלב שלם, ואף הוסיפה ברכות מלב ונפש, וסיפרה לו כי בניה אלו שהיו איתה בעת שטיפת הרצפות בישיבה יצאו תלמידי חכמים גדולים ומפורסמים.

"לא עברו יותר מתשעה חדשים, ובני הזוג המבוגרים זכו לחבוק בזרועותיהם בן זכר, וכל העיר ירושלים רעשה ושמחה בשמחתם ובנס הגדול שהתרחש לעיל כל".

מסכם הרב זילברשטיין ומדגיש "מקרה זה בא ללמדנו עד כמה גדול כח הדיבור של כל יהודי, כמה עלינו להיזהר בכך, שלא לפגוע בדיבורנו באחרים. ועל אחת כמה וכמה מרובה מידה טובה, אם יוצאת ברכה מפינו או מפיו של כל יהודי, כמה עלינו לחבבה ולהעריכה, ביודענו מה פועלת כל מילה בעולמות העליונים".

מה קורה לאדם שמקלל את עצמו? מה הבעיה במילה "כפרה", ואלו מילים נפוצות יכולות להזיק לאדם אם יאמר אותן? הרב אליהו עמר בקטע קצר וחשוב: