חדשות בארץ
"זה מרפא קצת, אבל הלב בוכה כל הזמן": לאחר שאיבדו 2 בנות – המשפחה השכולה חובקת בת
רונית ותמיר מעול איבדו בתאונה קטלנית את בנותיהן ירין ותהל. שנתיים וחצי לאחר מכן, הם חובקים בת, אורי. "הכאב לא מרפה, בזכות אורי קצת אור חזר הביתה"
- נעמה גרין
- פורסם ז' תמוז התשפ"ב |עודכן
(צילום אילוסטרציה:
נחמה גדולה: שנתיים וחצי לאחר תאונת הדרכים הקטלנית שגבתה את חייהם של שתי בנותיהן תהל וירין – משפחת מעול מאשקלון חובקת בת.
בתאונה הקשה נפצעו אנושות ירין (19) ותהל (17), וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותן. אחותן הצעירה אדל שהייתה בת 14 באותה העת שהתה אף היא ברכב, נפצעה קשה ועודנה עוברת שיקום.
בחודש שעבר, כאשר האם רונית בת 51, בני הזוג הביאו לעולם את התינוקת אורי. "זה מרפא קצת, אבל הלב בוכה כל הזמן", אמרה רונית לכלי התקשורת. "זה לא היה פשוט להביא ילדה לעולם בגילי, ליוו אותי מיטב הרופאים ובזכותם זה הצליח. בחרנו את השם אורי כי היא האור שלנו. בזכותה נכנס לביתנו אור, קצת אור חזר הביתה".
"אדל משתקמת לאט-לאט ואורי עושה לה טוב", הוסיפה האם. "כל היום היא רוצה להחזיק אותה ולחבק אותה. למרות השמחה מהולדת אורי הכאב לא מרפה, כל הזמן יש קושי וגעגועים. אורי מעסיקה אותנו, נותנת לנו משמעות. היא אהבה ענקית שלנו".
האב, תמיר מעול, אמר לאחר התאונה הקשה: "אנחנו עוברים תקופה מאוד קשה. שתי ילדות הלכו לנו, איפה שאני הולך זה נמצא איתי, בכל נסיעה בכביש באשקלון, במשרד, בבית. בכל מקום הן שם, אתה לא ישן. אלו דברים שקשה מאוד בכלל לדבר עליהם. אתה ממש חי – מת אבל בשביל הילדה אני חייב להמשיך. אנחנו אוספים את הכוחות כדי להמשיך הלאה.
האב השכול קרא לנהגים להיזהר במהלך הנהיגה: "צריכים להיות יותר זהירים בכבישים", אמר, "לא לנסוע בפראות וגם אם יש מעבר חציה זה לא אומר שמותר לאנשים לעבור מבלי להסתכל טוב, גם אם יש לך זכות קדימה. יש הרבה דברים שלא שמים לב אליהם והמחיר שלהם מאוד כבד. גם מאה מיליארד שקלים לא יעזרו, זה לכל החיים".