למה יש כל כך הרבה מצוות ביהדות? אי אפשר לוותר על חלק?

ההלכה מלווה את היהודי לאורך כל היום, במשך כל ימות השנה, ללא חופשות. היא קובעת מה מותר לאכול, איך לאכול, ואפילו מתי, שהרי יש ימי צומות ותעניות, ויש זמן המתנה בין אכילת בשר לחלב, ובפסח כל התפריט נראה אחרת; מה ללבוש, שהרי יש איסור שעטנז וחוקי צניעות לאישה, ואפילו איך להתלבש, קודם יד/רגל ימין ואז שמאל; מתי לעבוד, ומתי לשבות מעבודה – ביום השבת; להתפלל שלוש תפילות ביום, וכן לברך ברכות שונות לאורך היום, כגון לפני ואחרי אכילה, אחרי יציאה מן השירותים, וכמובן לומר קריאת שמע שעל המיטה לפני שהולכים לישון, ועוד.

ואם זה לא מספיק – המצוות דורשות גם דקדוק. דוגמא מובהקת היא מצוות ארבעת המינים - אם אף פעם לא הייתם ביריד ארבעת המינים לפני סוכות לא ראיתם דקדוק מהו. יהודים מחזיקים אתרוג בידם, ובוחנים אותו בזכוכית מגדלת מכל הכיוונים, בודקים שהוא מהודר ללא רבב של פגם. ממבט חיצוני זה יכול להיראות תמוה ולא מובן.

למה ביהדות יש כל כך הרבה מצוות, ומה הסיבה לכל הדקדוקים במצוות? אחד ההבדלים המהותיים באופי הדת היהודית לבין דתות העולם היא שהיהדות היא דת של מעשים, ולא דת של דיבורים. דתות רבות, וביניהן הגדולה בעולם, טוענות שדי להאמין בלב בבורא עולם. הן מסתפקות באחזקת אמונה כלשהי, ללא צורך במעשים בפועל. בעוד על פי דתות העולם בכדי להיות נאמן לה' די בכוונות לב טובות, היהדות דורשת מעשים טובים, קיומן של מצוות.

ומה מטרת המצוות? לזכך אותנו, להפוך אותנו לטובים יותר, מרוממים יותר. הרמב"ם מסביר כי הדרך לתיקון המידות וזיכוך פנימיותו של האדם היא על ידי פעולות טובות וחזרתיות, ורק כך ניתן לשנות את הרגלי אישיותו של האדם (רמב"ם, אבות ג, טו). וכן נכתב ב'ספר החינוך' (מצווה טז) "דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע... כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, כמו שאמרנו. ועל כן אמרו חכמים זיכרונם לברכה: "רצה המקום לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מכות פרק ג, משנה ט"ז- (  כדי להתפייס בהן כל מחשבותינו ולהיות בהן כל עסקינו, להיטיב לנו באחריתנו. כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד."

המצוות הן חדר הכושר הרוחני של החלק הרוחני שבאדם. כמו שתרגילי כוח ומשקולות מחזקות את שרירי הגוף, כך המצוות מחזקות את הרובד הנשמתי שבאדם. וככל שהאדם ירבה בהן, כך הוא יתעלה יותר ויותר, על דרך המשל כאדם שמתרגל מיומנות כלשהי, כדוגמת לימוד כלי נגינה, יכולות מתמטיות ועוד. כלומר, הדרך אל תיקון ושיפור עצמי מגיעה באמצעות מעשים חזרתיים.

כך לדוגמא מטרת מצוות הצדקה, הכנסת אורחים ושאר מצוות גמילות חסדים נועדו להקנות לאדם את מידת הרחמנות והחסד, שכן על ידי מחשבות בלבד ללא מעשה של הטבה – יישאר הוא באותו מצב, ולא ייהפך לאדם טוב ומתוקן יותר.

האם קיומן של מצוות עדיין רלוונטי בעידן המודרני? צפו בשיעורו של הרב זמיר כהן:

סוד המקובלים

רבי חיים ויטאל זצ"ל, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש, מגלה לנו סוד בעניין קיום המצוות בתחילת ספרו 'שערי קדושה' – הסיבה שבגינה יש באדם רמ"ח איברים ושס"ה גידים היא מפני שנשמתו בנויה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים הניזונים מקיומן של המצוות. ישנן רמ"ח מצוות עשה כמספר רמ"ח האיברים שבגוף האדם, ושס"ה מצוות לא תעשה כמספר הגידים בגוף האדם. ועל כך כותב רבי חיים ויטאל "כל אבר מן רמ"ח איברים ניזון ממצווה פרטית המתייחסת לאותו אבר, וכאשר יחסר לאדם קיום איזו מצוה, גם האבר הפרטי המתייחס למצווה יחסר ממנו מזונו הנמשך לו מארבע אותיות ההוי"ה" (חלק א, שער א).

ממשיך רבי חיים ויטאל ומסביר שכאשר אדם מקפיד על מצוות לא-תעשה הוא נותן בזה כוח למזון הרוחני, המגיע בקיומו של מצוות עשה, להימשך דרך הצינורות של שס"ה גידים ולהחיות את האיברים. ואילו כאשר יעבור על מצוות לא-תעשה, יפגע אותו צינור רוחני המעביר חיות אל האיבר, ויוטל בו מום. והנה לשונו "וכמו כן, כאשר יקיים האדם שס"ה מצוות לא-תעשה בהימנעו מלעשותם... יש כח אל המזון הרוחני, הנזכר בקיימו מצות עשה, להימשך דרך צינורות שהם שס"ה גידים של הנפש להחיות הרמ"ח איברים שלה. וכאשר יעבור על איזה עבירה מהם אז ייסתם הצינור הפרטי ההוא המתייחס אל אותה העבירה על ידי הזוהמא של מזון הקליפה הנדבקת שם. וכשיבש הצינור גם כן מתייבש האבר ההוא אף על פי שלא יוסר לגמרי כעניין מי שיחסר ממנו איזה מצות עשה אמנם ייפול בו מום. ולכן צריך האדם לחפש בכל כחו לקיים כל תרי"ג מצות".

לסיכום, מעשי המצוות הם אלה המשפרים ומתקנים את הנפש, לא מחשבות בעלמא, ולא תפיסות מדומיינות הטוענות שמספיק לאהוב את הקב"ה בלב ואין צורך בקיומן של מצוות. הדרך לשינוי אמיתי היא אך ורק על ידי מעשים בפועל, כפי שאמרו חז"ל "רב אמר: לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות. וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף? הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות".

למה לקיים מצוות לא מובנות? הרב לורנס קלמן עונה: