שיחות הגרעין: על מה בדיוק דנות איראן והמעצמות, ומה הסיכויים שיצא מזה הסכם?

בין איראן למדינות המערב מתקיים מו"מ לסירוגין החל משנת 2015, שמטרתו היא הפסקת המרוץ האיראני לגרעין. במסגרת המו"מ נפגשים נציגים איראניים ונציגי מדינות ה-p5+1 (חמש המדינות החברות באופן קבוע במועצת הביטחון של האו"ם: ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה, כשאליהן נוספה גרמניה) בווינה – ובפעם האחרונה בקטאר, במטרה לקרוץ לאיראן – ודנים על אופן ההגעה להסכם.

מה מעוניינים הצדדים להשיג בשיחות הגרעין?

מדינות המערב מעוניינות להביא את איראן למצב שבו היא זונחת את תוכניתה הגרעינית לשנים הקרובות. מנגד, איראן מעוניינת לצמצם ככל האפשר את המגבלות שיוטלו עליה במסגרת הסכם כזה או אחר. בנוסף, לאיראן דרישות כלכליות שונות, כדוגמת הרצון להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, דבר שיש לו השפעות כלכליות מרחיקות לכת אך גם משפטיות.

מה מביא את איראן לשולחן הדיונים על התפרקותה מנכסיה הגרעיניים?

איראן מעוניינת להסיר את הסנקציות החונקות שהוטלו עליה במסגרת המאמץ הדיפלומטי-כלכלי שנועד למנוע ממנה נשק גרעיני. מאמץ זה החל בשנת 2006 לאור לחצה של ישראל, ועם החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בו נדרשה איראן "להשעות את כל פעילויות הגרעין הרגישות בשטחה, לרבות העשרת אורניום, וקריאה לאיראן לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית".

כתוצאה מהסנקציות גדל באיראן דור של צעירים מובטלים; הלירה האיראנית קורסת ומאבדת מערכה, והאזרחים נאלצים לחיות בעוני.

מה מונע מהצדדים להגיע עד כה להסכם?

בין איראן למעצמות ישנם מספר חילוקי דעות, כשההערכה היא שאיראן מעוניינת 'להכניע' את המערב באמצעות מו"מ מתיש ארוך ומורכב. עד לאחרונה דרשו האיראנים את הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, בעוד האמריקנים התעקשו להותיר את הארגון ברשימה. בנוסף, האיראנים מעוניינים במתן ערבויות שונות מצדה של ארה"ב, למקרה שיקום ממשל חדש בארה"ב, כפי שהיה בתקופת ממשל טראמפ. האמריקנים מנגד מתקשים להתחייב על כך לאור האופי הדמוקרטי של המדינה. האיראנים גם דורשים שתהיה קרן אירופאית שתתחייב להשקיע באיראן במשך חמש שנים לאחר הסרת הסנקציות, כאשר גם כאן המעצמות מתקשות להבטיח זאת.

מדוע ישראל מתנגדת להסכם?

אין זה מדויק שישראל מתנגדת להסכם עם איראן. ישראל מתנגדת להסכם הנוכחי שעליו דנים עם האיראנים, ומעוניינת להביא את איראן והמעצמות לחתימה על 'הסכם טוב' מבחינתה. ההסכם שנחתם בין איראן למעצמות בעבר אינו נחשב ככזה מבחינתה של ישראל, וגם ההסכם עליו דנים שני הצדדים כעת. לאור זאת, ישראל מצהירה כי היא איננה מחויבת להסכם גרעין כזה או אחר ותמשיך לפעול מול איראן בכל יכולותיה גם לאחר חתימתו.

מדוע ההסכם שמקדמות המעצמות אינו נחשב להסכם טוב מבחינת ישראל?

ישנן שתי סיבות מרכזיות לכך שישראל איננה רואה בהסכם הקודם ובזה המתהווה הסכמים טובים. הסיבה הראשונה לכך היא ציר הזמן. מבחינתה של ישראל, ההסכמים נועדו רק להרחיק את איראן מפצצה, כשלאחר מכן היא תוכל להגיע לפצצה ללא כל גביית תג מחיר מצד הקהילייה הבינלאומית.

כך, לדוגמה, ההסכם שנחתם ב-2015 קובע כי איראן תצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה, שעשוי לשמש כחומר בקיע לייצור פצצה גרעינית, בכ-98 אחוזים, למשך תקופה של 15 שנים בלבד. גם הקביעה כי מתקן העשרת האורניום בפורדו יוסב למכון מחקר גרעיני וטכנולוגי, בו לא תתבצע העשרת אורניום, נועדה להימשך 15 שנים בלבד. ההסכם הנוכחי שאותו מקדם ממשל ביידן דומה להסכם הקודם ולוח הזמנים לא השתנה, כך שכעת המצב חמור יותר מבחינתה של ישראל, כאשר לאיראן יש יעד של כשמונה שנים עד להסרת הסנקציות יחד עם הסרת המגבלות על החתירה שלה להסכם. בנוסף לכך, ההסכם גם קובע שהסרת המגבלות תהיה הדרגתית ותחל אף עוד טרם מועד פקיעת ההסכם בשנת 2030.

ישראל גם מתנגדת להתייחסות הבינלאומית שממוקדת בגרעין ואינה עוסקת בנושאים נוספים, כדוגמת פרויקט הטילים האיראני שמאיים על ישראל ומדינות האזור והפצת הטרור על ידי טהרן בכל רחבי המזרח התיכון. באיראן מסרבים לדון בנושאים שאינם נוגעים לגרעין, והמעצמות אינן מתעקשות על כך.

מלבד ישראל, האם ישנן מדינות נוספות המתנגדות להסכם עם איראן?

מדינות הציר הסוני המתון, כדוגמת סעודיה ואיחוד האמירויות, מתנגדות גם הן בחריפות להסכם, מאותן סיבות של ישראל ובשל החשש מחיזוק העוצמה האיראנית באזור. לפי הערכות שונות, למדינות הללו יש סיבות טובות יותר אפילו מישראל להתנגד להסכם, לאור היותן היריבות העיקריות של איראן במובנים רבים.

מתי הוטלו הסנקציות הראשונות על איראן?

הסנקציות על איראן הוטלו בהדרגה החל משנת 2008, אז הטיל הממשל האמריקני מספר סבבים של עיצומים על איראן, אולם אלו לא השפיעו באופן משמעותי על מהלכיה של הרפובליקה האסלאמית. בשנים 2011-2010 הוסיף ממשל אובמה מגבלות על קיום עסקים של חברות אמריקניות עם גורמים איראנים, אולם גם אלו לא הועילו כדי לשנות את הגישה האיראנית. לאחר כישלון שיחות הגרעין הראשונות בין איראן למדינות המערב, הגיעו הסנקציות לשיא חדש בשנת 2012, עם הצטרפות האיחוד האירופי אליהן וסילוקה של איראן ממסלקת הכספים הבינלאומית, הסוויפט. זה היה הצעד ששינה את גישתה של איראן, אילץ אותה לבחון מחדש את האסטרטגיה הדיפלומטית שלה והוביל לחתימת ההסכם הגרעין הראשון ב-2015.

מה הוביל לקריסת הסכם 2015?

לאור לחצן של מדינות ערב המתונות ושל ישראל על ממשל טראמפ, שנחשב לפרו-ישראלי, הודיע הנשיא האמריקני ב-8 במאי 2018 על פרישתה של ארצות הברית מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו.

יצוין, כי השותפות האחרות להסכם – מדינות האיחוד האירופי, רוסיה וסין – הודיעו כי יפעלו לשמירת המסגרת ויחסיהן המסחריים עם איראן חרף הסנקציות האמריקניות. איראן מצדה נקטה בקו ביקורתי לאחר שחברות אירופאיות חששו לסחור עמה בשל הסנקציות האמריקניות – מה שהוביל לבסוף לקריסתו המוחלטת של ההסכם.

לסיום, מהו הסיכוי ששני הצדדים יתגברו על המהמורות ויצליחו הפעם להגיע להסכם ארוך טווח?

המצב מורכב למדי, וקשה לחזות כיצד יסתיים המו"מ. עד כה התקיימו תשעה סבבי שיחות בין הצדדים מבלי שהושגו הסכמות. לפי הערכות, האמריקנים נחושים במיוחד להגיע להסכם גרעין, זאת במטרה למלא את הבטחת הבחירות של ביידן וכדי למחוק את 'מורשת טראמפ'. בנוסף, בממשל האמריקני מעוניינים לחזק את מעמדו של ביידן שהולך וצולל בסקרים, באמצעות הגעה להסכם מדיני ומיצובו כמנהיג בינלאומי.

מנגד, ההנהגה האיראנית מסוכסכת ומסופקת בפני עצמה האם להגיע להסכם או לא. מלבד זאת, צוות המו"מ האיראני מנסה לסחוט מהמערב הישגים רבים ככל האפשר. עובדות אלו מרחיקות את הסיכוי שיושג הסכם בין הצדדים, אם כי לא סותמות על כך את הגולל.