הלכה ומצוות
יוצאים לחופשת נופש בצימר? טסים לחו"ל? מזה אתם צריכים להיזהר
מתכננים לנפוש בדירת נופש שכורה בארץ או בחו"ל? אב בית דין "בד"ץ מהדרין" מזהיר: אלה נושאי הכשרות שאתם צריכים להיות ערים להם
- שולי שמואלי
- פורסם י"ג תמוז התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)ימי חופשת הקיץ הגיעו, בהם משפחות רבות יוצאות לחופשת נופש בחו"ל. הרב אברהם ישראל רובין, העומד בראש מערך הכשרות בד"ץ מהדרין, מציין נקודות חשובות להן צריך להסב את תשומת ליבנו, בכל הנוגע לנושא הכשרות – כשרות הכלים ומכשירי המטבח, וכן כשרות מוצרי המזון המקומיים בחו"ל.
בדירת נופש שכורה, הן בארץ ישראל והן בחו"ל, מתאכסנים גויים או, להבדיל, יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, שעושים שימוש במטבח, כליו ומכשיריו. ולכן, יש כמה דברים שצריך להיות מודעים אליהם, כדי לשמור על הכשרות.
"ראשית יש לדעת", אומר הרב רובין, "כי כלים העשויים מפלסטיק או טפלון אינם ניתנים להכשרה. גם מיקרוגל, על פי דעת רוב הפוסקים, אינו ניתן להכשרה. קולט אדים קשה מאוד לניקוי ועלול לטפטף שומני טריפה. כיריים אינדוקציה – גם הם כמעט ואינם ניתנים להכשרה. הפתרונות שניתנים להכשרת כיריים אינדוקציה נסמכים על כל מיני היתרים מורכבים, ובטעות קטנה יכולים להיכשל בטרפות.
"להכשרת תנור אפיה נדרש אדם הבקי בדינים ובמלאכת הליבון, ויש לשים לב כי מגשי התנור בלועים ב"יבש חם", ולכן הם צריכים ליבון חמור (ניצוצות ניתזים), דבר שברוב המגשים אינו אפשרי. שולחנות מפורמייקה אינם ניתנים להכשרה. וכיורים שאינם ממתכת, על פי רוב דינם יהיו ככלי חרס ולא תועיל להם הגעלה.
"בנוגע לרכישת לחמים תוצרת מקומית – מלבד עניין פת עכו"ם, קיים חשש שהם בבחינת טריפה גמורה, מאחר ויש מקומות בהם מורחים עליהם שומן מן החי. מה גם שבתעשייה המודרנית כיום, לחם הוא מוצר מורכב מאוד, ובוודאי שיש להימנע לצרוך לחמים ללא חותמת כשרות מהודרת.
"בדגים, מלבד דרישות הכשרות הבסיסיות של סנפיר וקשקשת, קיימת בעיית הטפילים המצויה מאוד, בעוד שבארץ היא מטופלת על ידי גופי הכשרות השונים. כך גם מצוי מאוד שדגים טהורים שרויים יחד עם דגים טמאים עד שנעשים ככבוש ודינם כמבושל, או שבחנות נמכרים דגים טהורים לצד דגים טמאים והמוכר משתמש באותה הסכין לחיתוך הדגים, והשמנונית של הדגים הטמאים קרושה עליו. על כן טוב וראוי להימנע מלרכוש דגים טריים בחנויות מקומיות, ואילו דגים קפואים יש לרכוש באריזה אטומה ובכשרות מוכרת.
"באשר לפירות טריים, יש לוודא שהם אינם מיובאים מארץ ישראל, כי יש לדעת שישראל היא יצואנית גדולה של תוצרת חקלאית (כגון פירות הדר, תמרים, אבוקדו ועוד), ואז עשויות להתעורר שאלות של תרומות ומעשרות, ערלה ושביעית. וכן, בפירות קפואים מצוי שמוסיפים תמציות טעם וריח. ואילו בתותים וכדומה אף מצויים חרקים. בנוסף, בחלק מהמפעלים משתמשים גם בענבים שמטבעם מפרישים מיץ האסור מדין סתם יינם. ומלבד זאת יש לתת את הדעת לכך כי תיתכן שתהיה במפעל מערכת קיטור חוזר המשותף למפעלי טריפה.
"בקניית פירות חתוכים, מצוי הרבה באבטיחים ומלונים, יש לוודא מעל לכל ספק שהסכין מיוחדת לכך ואין כל חשש שהמוכר משתמש בה גם לשימושים נוספים.
"בנוגע למיצי פירות טבעיים – גם אם כתוב עליהם שהם 100% נקי, ייתכן שבתהליך מכניסים מוצרים נוספים, כמו: מצלילים, מתחלבים ועוד (שאת חלקם מוציאים בסוף התהליך, אבל מבחינה הלכתית הם אוסרים את המיץ). כמו כן, ייתכן שהפירות מיובאים מישראל ואז תחול חובת תרומת ומעשרות וחשש לשביעית וערלה. וכן, יש לתת את הדעת לכך שלמיצים מוסיפים צבעי מאכל "טבעיים" שחלקם יכולים להיות טרף גמור. יש לזכור שעל פי חוקי הרגולציה במדינות שונות, ההגדרה של "100% פרי" אינה בהכרח כמובנה הפשוט.
"לסיכום", אומר הרב רובין שליט"א, "בלי להיכנס ולהכריע בדיונים ההלכתיים, יש להיות ערניים לכל נושא הכשרות, הן בהכשרת הכלים ומכשירי המטבח, והן ברכישת מוצרי מזון בחנויות מקומיות בחו"ל. גם אם הדברים לעיתים נראים על פניהם כשרים בתכלית ההידור, יש לדעת כי התעשייה המודרנית מעוררת שאלות כבדות משקל בענייני כשרות, וראוי לכל ירא שמים לשאול מורה הוראה המתמחה בהלכות אלו".
קראו גם:
נופשים במלון בשבת? אל תפספסו את הכתבה הבאה