הסכמי אברהם: מדוע הסעודים אינם מצטרפים אליהם, ומהן ההתפתחויות שארה"ב מקדמת ומדאיגות את ישראל?

לאחר שנים של עוינות בין ישראל למדינות ערב, נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הוביל יחד עם ראש ממשלת ישראל לשעבר, בנימין נתניהו, יוזמה שכללה חתימה על הסכמים ששינו את פני המזרח התיכון והובילו להסדרת היחסים בין מדינת ישראל וארבע מדינות ערביות.

ההסכמים נחתמו במספר שלבים. ההסכם הראשון נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן, בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, במעמד מיוחד בו השתתפו הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו, ובכירים מבחריין ואיחוד האמירויות. ההסכם בין ישראל לסודאן נחתם ב-23 באוקטובר 2020, אז התקיימה שיחת טלפון פומבית משולשת בין טראמפ, נתניהו וראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוכ. במהלך השיחה הכריז טראמפ על הסכמתן של ישראל וסודאן להשכין שלום ביניהן, וכי בשבועות הקרובים הצדדים ייפגשו כדי לנהל משא ומתן על הסכמי שיתוף פעולה ביניהם. חודשיים לאחר מכן, חתמה סודאן על הסכמי אברהם. ההסכם בין ישראל למרוקו נחתם רשמית ב-22 בדצמבר 2020, בארמונו של מלך מרוקו מוחמד השישי ברבאט.

מה הביא את המדינות הערביות לחתום על הסכם לנרמול היחסים מול ישראל?

הסיבה העיקרית לחתימה על ההסכם היא מדינה שאיננה חתומה על ההסכמים, אך אחראית לחתימתם שלא בטובתה. מדובר ברפובליקה האסלאמית של איראן, שמדיניותה הובילה לכך שמדינות ערב המתונות – המתנגדות וחוששות ממנה – יובילו את המהלך לחיזוק היחסים עם ישראל.

מדינות המפרץ חוששות מאיראן בשל פעילותה האגרסיבית באזור ואמונתה השיעית המתנגדת לאסלאם הסוני שעליו הן מתבססות. גם למרוקו הסונית חשבון ארוך עם איראן, מאחר שהרפובליקה האסלאמית תומכת לאורך שנים ארוכות בקבוצות מורדים שיעיות הפועלות מחבל סהרה וקוראות תיגר על ריבונותה של מרוקו באזור. לאור זאת, המדינות הללו ביקשו את הגנתה של ישראל, ואת שיתוף הפעולה עמה, כברית אסטרטגית עם מעצמה אזורית למקרה של עימות מול איראן.

כמו תמיד, להחלטה שכזו ישנן גם סיבות פוליטיות. את הפן הפוליטי הביאה וושינגטון, שהפעילה לחץ כבד על המדינות הערביות בכדי שיחתמו על ההסכם. מבחינת הממשל האמריקני, היה זה מהלך פוליטי חשוב שנועד לקצור הישגים מדיניים עבור הממשל בעיני הציבור האמריקאי והתקשורת לקראת הבחירות המתקרבות.

מבחינת המדינות הערביות החותמות – הן קיבלו הטבות רבות מצד ארה"ב בכדי שיקבלו את ההחלטה "הנכונה". בין היתר הציעה וושינגטון, בתמורה לחתימת ההסכם: מכירת נשק מתקדם לאמירויות; הוצאת סודאן מרשימת המדינות המממנות טרור. הכללה ברשימה זו גוררת החרמה נוקשה וסנקציות בידי ארה"ב ומדינות המערב, והסרת סודאן מהרשימה היא זו שהובילה לחתימתה על ההסכם, משום שבניגוד למדינות האחרות שחתמו על ההסכם – היא איננה יריבה מוצהרת של איראן; והכרה בסיפוח של סהרה המערבית על ידי מרוקו – סיפוח שהאיראנים תומכים במורדים המתנגדים לו, כפי שצוין לעיל.

וכמובן, היה גם את הפן הכלכלי שתרם להחלטתן של המדינות הללו, וזאת מתוך הבנה כי תיירים ישראליים יחלו להגיע לשטחן, ובנוסף יפרחו קשרים כלכליים בינן לבין ישראל הידועה כמעצמה טכנולוגית, בין היתר בתחום הסייבר והחקלאות.

מה אומר ההסכם?

ראשית, ההסכם כולל הצהרה כללית, אם כי חשובה במיוחד, בה "מכירות המדינות החותמות בחשיבות השלום, בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט, מביעות אמונה שהדרך להתמודד עם אתגרים היא באמצעות דיאלוג ושיתוף פעולה, ומברכות ומעוּדדות מההתקדמות שהושגה בכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לשכנותיה". בפועל, מדובר גם בהחלפת שגרירים ובפתיחת דיאלוג ועסקים כלכליים בין המדינות.

סעודיה מתמהמהת

היו כאלו שהביעו התנגדות להסכמי אברהם?

בראש המגנים את ההסכם היו הפלסטינים. מבחינתם מדובר היה בתקיעת סכין בגב האומה הפלסטינית, כפי שכינו זאת דוברים בכירים ברשות הפלסטינית ובעזה. בעת חתימת ההסכם הראשון בין הצדדים אף שוגרו רקטות מהרצועה, כאות לחוסר שביעות הרצון הפלסטינית מההסכם.

בסוכנות הידיעות AFP ציטטו שנה לאחר מכן את דבריו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, שאף מדינתו הביעה התנגדות להסכם. במהלך נאום שנשא בטהרן ושודר בטלוויזיה האיראנית, אמר חמינאי כי "מדינות ערב שנרמלו את יחסיהן עם ישראל בשנה שעברה חייבות להפוך את החלטותיהן". לדבריו, "למרבה הצער, כמה ממשלות עשו טעויות, טעויות גדולות, וחטאו בכך שנרמלו את יחסיהן עם המשטר הציוני האכזרי. מדובר במעשה נגד האחדות האסלאמית, ועליהן לפצות על הטעות הגדולה שעשו".

אלו מדינות נוספות היו ברשימת המדינות שעשויות להצטרף אל ההסכם, ומדוע הן לא הצטרפו לבסוף?

לאורך התקופה שחלפה מאז החתימה על ההסכם עלו מדינות רבות בבורסת המועמדות הפוטנציאליות לחתימה על הסכם, אך שתי מדינות שעל הצטרפותן להסכם התקיימו דיונים מתקדמים במיוחד היו סעודיה וקטאר.

קטאר היא מדינה דתית קיצונית ואנטי-ישראלית במוצהר, שמובילה משטחה את ההסתה בעולם הערבי נגד ישראל באמצעות זרוע התקשורת שלה "אל-ג'זירה", כך שהסיכויים שתצטרף להסכם מלכתחילה לא היו גבוהים מדי. ארה"ב ניסתה להפעיל את השפעתה על קטאר בכדי שתקבל החלטה להצטרף להסכם, אך מדובר היה בשינוי קו רדיקלי מדי מבחינתה של המדינה העוינת.

סעודיה לעומתה הייתה קרובה יותר לחתימה על הסכם עם ישראל, לולא שתי סיבות עיקריות. בניגוד לקטאר, סעודיה מקיימת יחסים הדוקים עם ישראל, בין היתר בשל החשש המשותף מאיראן. עם זאת, סעודיה גם נחשבת למובילת העולם הערבי-סוני, ולהסכם מול ישראל עשויות להיות השלכות משמעותיות על מעמדה הערבי. יתירה מכך, בשטחה ממוקמים הערים החשובות לאסלאם, מכה ומדינה, כך שסעודיה תתקשה לנקוט בצעד שיהווה עבור רבים מעין "בגידה" בעם המוסלמי, ועשוי להשליך על מיקומן של מכה ומדינה בתרבות האסלאמית – דבר שחשוב במיוחד לסעודים.

(צילום: shutterstock)

איזו התפתחות בעייתית מקדמים האמריקנים סביב ההסכם?

ממשל ביידן, שמעוניין גם הוא להשיג הישג לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות, מקדם תוכנית לצירוף הפלסטינים לפורומים של הסכמי אברהם. הסיבה לכך היא שהאמריקנים מעוניינים להכניס גם את ירדן למסגרת הזו, אך המלך עבדאללה השני הבהיר שהוא רוצה שגם הפלסטינים יהיו שותפים לכך – אפילו רק במעמד של משקיף. כך לפי דיווח בחדשות 12. עם זאת, מבחינתה של ישראל ברור לחלוטין כי הכנסת הפלסטינים להסכם עלולה לפגוע קשות באפקטיביות שלו.

לסיום, מה עומד מאחורי השם "הסכמי אברהם"?

לא רבים יודעים זאת, אך ההסכמים כונו "הסכמי אברהם" על פי הצעתו של גנרל אמריקני בכיר שהוביל מספר שנים קודם לכן מבצע לחילוץ מספר חיילים אמירתיים שנפלו בשטח תימן. החיילים התרסקו עם מסוקם בשטח עוין בתימן. אחד מהם היה זאיד בן חמדאן אל נהיאן, אחיינו בן ה-27 וחתנו של נסיך הכתר. האמריקנים התגייסו לבקשת האמירתים למבצע חילוץ מורכב במיוחד, שהוכתר בהצלחה. כאשר החלו האמריקנים לדון עם האמירתים על הסכם מול ישראל, מי שהוביל את המגעים מול האמירתים היה הגנרל שפיקד על החילוץ, מיגל קוריאה, והוא היה זה שהציע לממשל את השם 'הסכמי אברהם', על שם העובדה כי גם היהודים, ולהבדיל המוסלמים, הם בני אברהם אבינו. וכל השאר היסטוריה.